דימום מוחי תוך-חדרי
 | |
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
976654 |
| MeSH | D000074042 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
I61.5, P10.2, P52 |
| ICD-11 |
8B00.4 |
  | |
דימום מוחי תוך-חדרי (אנגלית: Intraventricular hemorrhage, או IVH) הוא דימום לתוך מערכת חדרי המוח, היכן שנוצר נוזל המוח והשדרה העושה דרכו אל האזור התת-עכבישי. דימום זה יכול להתרחש הן מטראומה גופנית חמורה והן משבץ מוחי המורגי.
בפגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוג דימום זה נפוץ במיוחד בפגים, בדגש על אלה שנולדו במשקל נמוך. ההשערה היא כי הדימום נגרם כתוצאה משינויים בזילוח לתוך המבנים התאיים העדינים שנמצאים במוח המתפתח, כלי דם עדינים הנעלמים בסביבות השבוע ה-34 להריון. חוסר זרימת הדם גורם למוות תאי וכפועל יוצא לשבירה של דפנות כלי דם ולדימום. דימום זה מהווה סימן לפציעה שכבר התרחשה, ואף עלול לגרום לפציעה נוספת. רוב הדימומים התוך-חדריים מתרחשים במהלך 72 השעות הראשונות שלאחר הלידה. שימוש ב-ECMO מעלה את הסיכון לדימום מוחי בפגים.
ישנם ארבעה סוגים של דימום תוך-חדרי:
- דרגה אחת - דימום המוגבל ל-germinal matrix, האזור שבין החדר לרקמת המוח.
- דרגה שנייה - דימום המתרחש בתוך חדרי המוח, אך הם אינם מוגדלים.
- דרגה שלישית - דימום לתוך חדרי המוח והגדלה שלהם.
- דרגה רביעית - דימום לתוך רקמת המוח.
דרגה אחת ושתיים הן הנפוצות ביותר, ולעיתים קרובות הן חולפות ללא סיבוכים. דרגה שלישית ורביעית הם מקרים קשים הרבה יותר שעלולים להסתיים בנזק לטווח רחוק למוחו של התינוק. לאחר דימום בדרגות אלו, עלולים להיווצר קרישים שחוסמים את הזרם של הנוזל הצרברוספינלי, מה שמעלה את כמותם במוח ועלול להוביל להידרוצפלוס. במקרים כאלה קיים סיכון רב לפגיעה התפתחותית והפג לכשיגדל יצרך להיות במעקב של מכון התפתחותי.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול כולל בעיקר טיפול תומך הכולל מעקב אחר סימנים חיוניים, מתן נוזלים ועירויי דם בעת הצורך. בנוסף, ייתכן ויתנו לפג מתן תרופות משתנות, טיפול סטרואידי (צלסטון) וניקור מותני במידה ונוצר הידרוצפלוס. במקרים רבים יחלוף הדימום לאחר כמה שבועות והממצא נעלם.
במבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.