ביפידובקטריום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Maayanleuw (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Maayanleuw (שיחה | תרומות)
הוספת מקור
שורה 1: שורה 1:
'''ביפידובקטריום''' (באנגלית: Bifidobacterium) הוא [[גנום]] של [[חיידקים גראם-חיוביים]] בעלי יכולת תנועה ועצמאות, לעיתים מסועף ונחשב כ[[אורגניזם אל-אווירני]]. הם נמצאים ב[[מערכת העיכול]], ה[[נרתיק]] וה[[פה]] אצל יונקים כולל בני אדם. ביפידובקטריום הם המין העיקרי של החיידקים המרכיבים את ה[[מיקרוביוטה]] של ה[[קיבה]] וה[[מעיים]]. חלק מהביפידובקטריום משמשים כ[[פרביוטיקה]].
'''ביפידובקטריום''' (באנגלית: Bifidobacterium) הוא [[גנום]] של [[חיידקים גראם-חיוביים]] בעלי יכולת תנועה ועצמאות, לעיתים מסועף ונחשב כ[[אורגניזם אל-אווירני]]. הם נמצאים ב[[מערכת העיכול]], ה[[נרתיק]] <ref>{{צ-מאמר|שם=The genome sequence of Bifidobacterium longum reflects its adaptation to the human gastrointestinal tract|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC137899/|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|שנת הוצאה=2002-10-29|עמ=14422–14427|כרך=99|doi=10.1073/pnas.212527599|מחבר=Mark A. Schell, Maria Karmirantzou, Berend Snel, David Vilanova}}</ref> וה[[פה]] אצל יונקים כולל בני אדם. ביפידובקטריום הם המין העיקרי של החיידקים המרכיבים את ה[[מיקרוביוטה]] של ה[[קיבה]] וה[[מעיים]]. חלק מהביפידובקטריום משמשים כ[[פרביוטיקה]].
לפני שנת 1960 מין הביפידובקטריום השתייכו לזן הלקטובצילוס ביפידוס.
לפני שנת 1960 מין הביפידובקטריום השתייכו לזן הלקטובצילוס ביפידוס.




==היסטוריה==
==היסטוריה==
משנת 1899 [[הנרי טיסייר]], רופא ילדים צרפתי שעבד [[מכון פסטר]] בפריז, בודד [[חיידק]] המאופיין בצורתה של האות 'Y' (חצוי לשניים), המצוי במיקרוביוטה הנמצאים במעיים של תינוקות יונקים. טיסייר, קרא לחיידקים בשם "ביפידוס". בשנת 1907, [[איליה מטצ'ינקוף]], סגן מנהל מכון פסטר, הגה את הרעיון שחיידקי [[חומצות החלב]] מועילים לבריאות האדם. מטצ'ינקוף הבחין שאריכות החיים של איכרים בולגרים הם תוצאה של צריכת מוצרי חלב מותססים. מטצ'ניקוף הציע גם כי "צריכה של חיידקים תוססים ישתיל את החיידקים המועילים במערכת העיכול".
משנת 1899 [[הנרי טיסייר]], רופא ילדים צרפתי שעבד [[מכון פסטר]] בפריז, בודד [[חיידק]] המאופיין בצורתה של האות 'Y' (חצוי לשניים), המצוי במיקרוביוטה הנמצאים במעיים של תינוקות יונקים. טיסייר, קרא לחיידקים בשם "ביפידוס"<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Oyetayo, V.O.
1
* and Oyetayo, F.L.
2|שם=Potential of probiotics as biotherapeutic agents
targeting the innate immune system|כתב עת=African Journal of Biotechnology Vol. 4 (2), pp. 123-127, February 2005}}</ref> . בשנת 1907, [[איליה מטצ'ינקוף]], סגן מנהל מכון פסטר, הגה את הרעיון שחיידקי [[חומצות החלב]] מועילים לבריאות האדם.<ref name=":0" /> מטצ'ינקוף הבחין שאריכות החיים של איכרים בולגרים הם תוצאה של צריכת מוצרי חלב <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20121004072755/http://mail.successmakers.com/uploads/Probiotics_-_100_years_after_Elie_Metchnikoff_PhDs_Obsevations.pdf|הכותב=Kingsley C. Anukam 1,2∗
PhD, MHPM and Gregor Reid 1,2,3 PhD, MBA, ARM, CCM|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2012-10-04|תאריך_וידוא=2020-11-29}}</ref>מותססים. מטצ'ניקוף הציע גם כי "צריכה של חיידקים תוססים ישתיל את החיידקים המועילים במערכת העיכול".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20130722170616/http://asso-epa.com/pioneers-of-probiotics/|כותרת=Pioneers of probiotics|אתר=web.archive.org|תאריך=2013-07-22|תאריך_וידוא=2020-11-29}}</ref>


==מבנה הגנום==
==מבנה הגנום==
קבוצת גן הביפידובקטריום נעה בגודל של בין 1.73 ל3.25 מגה- בייט, המקבילים ל1,352 ו2,557 [[מסגרת קריאה]] מקודדות של חלבון בהתאמה.
קבוצת גן הביפידובקטריום נעה בגודל של בין 1.73 ל3.25 מגה- בייט, המקבילים ל1,352 ו2,557 [[מסגרת קריאה]] מקודדות של חלבון בהתאמה <ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Genomics of the Genus Bifidobacterium Reveals Species-Specific Adaptation to the Glycan-Rich Gut Environment|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4751850/|כתב עת=Applied and Environmental Microbiology|שנת הוצאה=2016-02-05|עמ=980–991|כרך=82|doi=10.1128/AEM.03500-15|מחבר=Christian Milani, Francesca Turroni, Sabrina Duranti, Gabriele Andrea Lugli}}</ref>. סיווג תפקודים של גנים של ביפידובקטריום , כולל ה[[פאן גנום]] של הסוג הזה, גילה כי 13.7% מהגנים הביפידובקטריאליים שזוהו מקודדים [[אנזימים]] המעורבים בחילוף החומרים בפחמימות <ref name=":1" />.
סיווג תפקודים של גנים של ביפידובקטריום , כולל ה[[פאן גנום]] של הסוג הזה, גילה כי 13.7% מהגנים הביפידובקטריאליים שזוהו מקודדים [[אנזימים]] המעורבים בחילוף החומרים בפחמימות .


==שימושים קליניים==
==שימושים קליניים==
הוספה של ביפידובקטריום כפרביוטיקה לטיפולים שגרתיים של [[קוליטיס כיבית]] הראו שיש קשר בין שיפור ההפוגה ולשיפור תחזוק ההפוגה. זנים מסוימים של ביפידובקטריום נחשבים לפרביוטיוקות חשובות בתעשיית המזון. מינים וזנים שונים של ביפידובקטריום יכולים לשמש כמגוון רחב של תועלת לבריאות, כולל ויסות [[הומאוסטאזיס]] של מיקרוביאלים במעיים.
הוספה של ביפידובקטריום כפרביוטיקה לטיפולים שגרתיים של [[קוליטיס כיבית]] הראו שיש קשר בין שיפור ההפוגה ולשיפור תחזוק ההפוגה<ref>{{צ-מאמר|שם=Systematic review of randomized controlled trials of probiotics, prebiotics, and synbiotics in inflammatory bowel disease|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4266241/|כתב עת=Clinical and Experimental Gastroenterology|שנת הוצאה=2014-12-09|עמ=473–487|כרך=7|doi=10.2147/CEG.S27530|מחבר=Yezaz A Ghouri, David M Richards, Erik F Rahimi, Joseph T Krill}}</ref>. זנים מסוימים של ביפידובקטריום נחשבים לפרביוטיוקות חשובות בתעשיית המזון. מינים וזנים שונים של ביפידובקטריום יכולים לשמש כמגוון רחב של תועלת לבריאות, כולל ויסות [[הומאוסטאזיס]] של מיקרוביאלים במעיים. בנוסף, בית גידול של [[פתוגנים]] וחיידקים מזיקים המשפיעים על רירית המעיים,<ref>{{צ-מאמר|שם=Microbial Translocation in Chronic Liver Diseases|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3405644/|כתב עת=International Journal of Microbiology|שנת הוצאה=2012|כרך=2012|doi=10.1155/2012/694629|מחבר=Marilia Rita Pinzone, Benedetto Maurizio Celesia, Michele Di Rosa, Bruno Cacopardo}}</ref> אפנון של תגובות חיסוניות מקומיות ומערכתיות, דיכוי של פעילות אנזימתית בתוך מיקרוביוטה והפקה של ויטמינים. ביפידובקטריום משפר את חסימת ריר המעיים ומוריד את רמות ה[[ליפופוליסכריד]] במעיים.
בנוסף, בית גידול של [[פתוגנים]] וחיידקים מזיקים המשפיעים על רירית המעיים, אפנון של תגובות חיסוניות מקומיות ומערכתיות, דיכוי של פעילות אנזימתית בתוך מיקרוביוטה והפקה של ויטמינים.
ביפידובקטריום משפר את חסימת ריר המעיים ומוריד את רמות ה[[ליפופוליסכריד]] במעיים.


==ביפידובקטריום ותינוקות==
==ביפידובקטריום ותינוקות==

גרסה מ־19:23, 29 בנובמבר 2020

ביפידובקטריום (באנגלית: Bifidobacterium) הוא גנום של חיידקים גראם-חיוביים בעלי יכולת תנועה ועצמאות, לעיתים מסועף ונחשב כאורגניזם אל-אווירני. הם נמצאים במערכת העיכול, הנרתיק [1] והפה אצל יונקים כולל בני אדם. ביפידובקטריום הם המין העיקרי של החיידקים המרכיבים את המיקרוביוטה של הקיבה והמעיים. חלק מהביפידובקטריום משמשים כפרביוטיקה. לפני שנת 1960 מין הביפידובקטריום השתייכו לזן הלקטובצילוס ביפידוס.


היסטוריה

משנת 1899 הנרי טיסייר, רופא ילדים צרפתי שעבד מכון פסטר בפריז, בודד חיידק המאופיין בצורתה של האות 'Y' (חצוי לשניים), המצוי במיקרוביוטה הנמצאים במעיים של תינוקות יונקים. טיסייר, קרא לחיידקים בשם "ביפידוס"[2] . בשנת 1907, איליה מטצ'ינקוף, סגן מנהל מכון פסטר, הגה את הרעיון שחיידקי חומצות החלב מועילים לבריאות האדם.[2] מטצ'ינקוף הבחין שאריכות החיים של איכרים בולגרים הם תוצאה של צריכת מוצרי חלב [3]מותססים. מטצ'ניקוף הציע גם כי "צריכה של חיידקים תוססים ישתיל את החיידקים המועילים במערכת העיכול".[4]

מבנה הגנום

קבוצת גן הביפידובקטריום נעה בגודל של בין 1.73 ל3.25 מגה- בייט, המקבילים ל1,352 ו2,557 מסגרת קריאה מקודדות של חלבון בהתאמה [5]. סיווג תפקודים של גנים של ביפידובקטריום , כולל הפאן גנום של הסוג הזה, גילה כי 13.7% מהגנים הביפידובקטריאליים שזוהו מקודדים אנזימים המעורבים בחילוף החומרים בפחמימות [5].

שימושים קליניים

הוספה של ביפידובקטריום כפרביוטיקה לטיפולים שגרתיים של קוליטיס כיבית הראו שיש קשר בין שיפור ההפוגה ולשיפור תחזוק ההפוגה[6]. זנים מסוימים של ביפידובקטריום נחשבים לפרביוטיוקות חשובות בתעשיית המזון. מינים וזנים שונים של ביפידובקטריום יכולים לשמש כמגוון רחב של תועלת לבריאות, כולל ויסות הומאוסטאזיס של מיקרוביאלים במעיים. בנוסף, בית גידול של פתוגנים וחיידקים מזיקים המשפיעים על רירית המעיים,[7] אפנון של תגובות חיסוניות מקומיות ומערכתיות, דיכוי של פעילות אנזימתית בתוך מיקרוביוטה והפקה של ויטמינים. ביפידובקטריום משפר את חסימת ריר המעיים ומוריד את רמות הליפופוליסכריד במעיים.

ביפידובקטריום ותינוקות

המעיים של ילודים יחסית סטריליים עד הלידה, שם נקלטים חיידים מהסביבה ומהאם. המיקרוביוטה המרכיב את המעיים של הילוד שונה ממעיים של אדם בוגר. תינוק מגיע לשלב בוגר מבחינת המיקרוביום בגופו באזור גיל 3, כאשר מגוון המיקרוביום בגופו גדל, מתייצב וכאשר תינוק עובר לאכול מזון מוצק. התפתחות מושבות של ביפידובקטריום מוקדמת יותר אצל תינוקות הניזונים מחלב אם לעומת תינוקות הניזונים מפורמולה. אצל ילוד, ביפידובקטריום הינו החיידק השכיח ביותר במיקרוביום של המעיים. יש נטייה גדולה יותר לשינוי בגן (ביולוגיה) לאורך זמן בילודים, דבר ההופך אותם לפחות עמידים לעומת ביפידובקטריום של מבוגרים. תינוקות וילדים תחת גיל 3 מראים פחות גיוון בסוגי חיידקי המיקרוביום, אך עדיין יש אצל התינוקות והילדים מבחר רחב יותר מאשר אצל מבוגרים. ישנה הפחתה של ביפידובקטריום ועלייה במגוון המיקרוביום במעיים של ילודים כאשר מופחתת צריכת חלב האם ועולה צריכת המזון המוצק. חלב אם אצל יונקים מכיל HMO אוליגוסכרידים בחלב-אם. בחלק אם אוליגוסכרידים לא מעוכלים על ידי אינזימים אלא נשארים שלמים במערכת העיכול עד אשר מגיעים למעי גס שם מפורקים על ידי המיקרוביוטה. ישנם סוגים שונים של ביפידובוקטריום המכילים גנים אשר מפרקים את חלב האם על ידי הידרוליזה. בעקבות כך, רב-סוכר המופק על ידי האדם מומר לאוכל ואנרגיה עבור הב. ביפידובקטריום (גן מסוים של ביפידובקטריום), דבר המראה על קו-אבולוציה.

אקולוגיה

פרביוטיקה

יתרונות

תופעות לוואי

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים נוספים

הערות שוליים

  1. ^ Mark A. Schell, Maria Karmirantzou, Berend Snel, David Vilanova, The genome sequence of Bifidobacterium longum reflects its adaptation to the human gastrointestinal tract, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 99, 2002-10-29, עמ' 14422–14427 doi: 10.1073/pnas.212527599
  2. ^ 1 2 Oyetayo, V.O. 1
    • and Oyetayo, F.L.
    2, Potential of probiotics as biotherapeutic agents targeting the innate immune system, African Journal of Biotechnology Vol. 4 (2), pp. 123-127, February 2005
  3. ^ Kingsley C. Anukam 1,2∗ PhD, MHPM and Gregor Reid 1,2,3 PhD, MBA, ARM, CCM, Wayback Machine, web.archive.org, ‏2012-10-04
  4. ^ Pioneers of probiotics, web.archive.org, ‏2013-07-22
  5. ^ 1 2 Christian Milani, Francesca Turroni, Sabrina Duranti, Gabriele Andrea Lugli, Genomics of the Genus Bifidobacterium Reveals Species-Specific Adaptation to the Glycan-Rich Gut Environment, Applied and Environmental Microbiology 82, 2016-02-05, עמ' 980–991 doi: 10.1128/AEM.03500-15
  6. ^ Yezaz A Ghouri, David M Richards, Erik F Rahimi, Joseph T Krill, Systematic review of randomized controlled trials of probiotics, prebiotics, and synbiotics in inflammatory bowel disease, Clinical and Experimental Gastroenterology 7, 2014-12-09, עמ' 473–487 doi: 10.2147/CEG.S27530
  7. ^ Marilia Rita Pinzone, Benedetto Maurizio Celesia, Michele Di Rosa, Bruno Cacopardo, Microbial Translocation in Chronic Liver Diseases, International Journal of Microbiology 2012, 2012 doi: 10.1155/2012/694629