רב-סוכר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב-סוכרים (Polysaccharides, glycans) הן פחמימות מורכבות הבנויות ממספר רב של מולקולות חד סוכר, המחוברות ביניהם בקשרים גליקוזידיים. מולקולות הרב-סוכר מכילות לרוב שרשראות ארוכות בשילוב פיצולים. בשל כך, הרב-סוכרים לרוב אינם מסיסים במים ואינם מתוקים כמו האוליגו-סוכרים והדו-סוכרים.
כאשר כל החד-סוכרים במולקולה זהים המולקולה נקראת גם הומופוליסכריד וכאשר קיים שונים הטרופוליסכריד.
רב-סוכרים מוגדרים כביופולימרים.
רב-סוכרים עיקריים[עריכה]
- עמילנים: הצורה שבה סוכר נאגר בתאים בצמח. פולימרים של מולקולות גלוקוז המחוברות בקשרי אלפא. עמילוז הוא שרשרת לינארית של כמה מאות מולקולות גלוקוז. עמילופקטין הוא מולקולה מסועפת הבנויה מכמה אלפי מולקולת גלוקוז.
- גליקוגן: הצורה שבה סוכר נאגר בתא בבעלי חיים. פולימר מסועף של גלוקוזים המחוברים בקשרי אלפא.
- תאית (צלולוז): רב סוכר המרכיב דופן תא צמחי. פולימר מסועף של גלוקוזים המחוברים בקשרי בטא.
