קוגניציה חברתית – הבדלי גרסאות
יצירת דף חדש |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־18:31, 26 בינואר 2023
קוגניציה חברתית (באנגלית: Social cognition) היא תחום מרכזי בפסיכולוגיה חברתית העוסק באופן שבו אנשים חושבים על עצמם ועל עולמם החברתי. התפתחות חברתית תקינה מתבססת על תהליכים קוגניטיביים שונים באמצעותם מסוגל הפרט לעקוב אחרי התנהגותם של אחרים ולהבינה. קוגניציה חברתית מתייחסת לשרשרת התהליכים הנדרשים כדי שהאדם יוכל להבין אנשים אחרים. היא כוללת יכולות תפיסתיות בסיסיות המאפשרות לפרט להבחין בין אנשים לאובייקטים, ויכולות מורכבות יותר המאפשרות לו לעשות אינטגרציה בין מספר רמזים חברתיים שונים (למשל, כיוון המבט, הבעת פנים, אינטונציה של הקול) ולפרש על פיהם את התנהגותו של האחר, והיכולת ליצור ייצוגים מורכבים לגבי כוונותיו, אמונתיו, ורגשותיו של האחר, והאופן בו הם מכוונים את התנהגותו.[1]
רושהארט וסטריאנו מתייחסים לארבעה מרכיבים עיקריים של קוגניציה חברתית: עיבוד פרצופים, זיהוי רגשות, תיאוריה של התודעה, וייחוס תכונות לאחר.[2] המונח קוגניציה חברתית הוא שגור במספר תחומי בפסיכולוגיה ומדעי המוח, לרוב כדי להתייחס ליכולות החברתיות הנצפות בקרב אנשים עם אוטיזם[3], סכיזופרניה[4] ופסיכופתיה[5].
הערות שוליים
- ^ Tricia Striano, Vincent M. Reid, Social cognition in the first year, Trends in Cognitive Sciences 10, 2006-10-01, עמ' 471–476 doi: 10.1016/j.tics.2006.08.006
- ^ Rochat, P., & Striano, T. (1999). Social–cognitive development in the first year. In P. Rochat (Ed.), Early social cognition: Understanding others in the first months of life (pp. 3–34). Lawrence Erlbaum Associates Publishers.
- ^ Striano, T.; Reid, V., eds. (2009). Social Cognition: Development, Neuroscience and Autism. Wiley-Blackwell. ISBN 978-1-4051-6217-3.
- ^ Pablo Billeke, Francisco Aboitiz, Social Cognition in Schizophrenia: From Social Stimuli Processing to Social Engagement, Frontiers in Psychiatry 4, 2013 doi: 10.3389/fpsyt.2013.00004
- ^ Blair, J.; Mitchel, D.; Blair, K. (2005). Psychopath: emotion and the brain. Wiley-Blackwell. pp. 25–7. ISBN 978-0-631-23336-7.