התנהגות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התנהגות היא מושג שמתייחס לפעולות או תגובות של אובייקט או אורגניזם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות. היא יכולה להיות מודעת או לא מודעת, גלויה או נסתרת, תוצאה של רצונית או תגובה איסטקטיבית לא רצונית. על פי רוב ההתנהגות מערבת תנועה של השרירים.

ישנו יותר מגורם אחד להתנהגות‏[1]. על פי רוב ההתנהגות התגובתית מתרחשת בעקבות תפיסה של גירוי או שינוי בסביבה. בהתאם לכך התנהגות נחשבת לכל פעולה שהופכת את מערכת היחסים של האורגניזם לסביבתו.

כמו כן, ההתנהגות מושפעת מתכונות אישיותיות של האדם‏[2]. דבר היוצר הבדלים בין אישיים באופן ההתנהגות של אנשים שונים.

התנהגות אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהמניעים היסודיים להתנהגות משותפים לרוב בני האדם, דרכי התגובה עליהם יכולות להשתנות מאדם אחד למשנהו‏[3]. זאת משום שאופן ההתנהגות של האדם בחיים האישיים שלו יכולה להיות תלויה בגורמים שונים, כמו: השכלה, עמדות, אישיות, מצב רוח, הערכה עצמית, לחץ חברתי ועוד.

מידת המקובלות של ההתנהגות נמדדת ביחס לנורמות חברתיות ומווסתת על ידי אמצעים שונים של שליטה חברתית. החינוך הוא כלי משמעותי של החברה בתהליך החיברות של הדור הצעיר. תהליך זה הוא חלק מרכז בהתפתחות חברתית.

כאמור, התנהגות אנושית יכולה להיות שכיחה או בלתי רגילה, מקובלת או לא מקובלת מבחינה חברתית. מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת. התנהגויות מוזרות ולא רגילות מכונות אקסצנטריות. התנהגות שנמצאת מחוץ לגבולות המקובלים בתרבות מסוימת מכונה טאבו. הפרעת התנהגות היא הפרעה נפשית המתבטאת בדפוס חוזר ונשנה של פגיעה בזכויות אחרים והפרת נורמות חברתיות. הפרעת התרסה התנגדות היא הפרעה התפתחותית התנהגותית. מתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיביסטית, מתריסה, מתנגדת ועוינת, כלפי דמויות סמכות.

קיימים גם דפוסי התנהגות בעלי מאפיינים ייחודיים, כמו התנהגות פסיבית-אגרסיבית, דחיינות, עצלנות, חוליגניות, חוצפה ואופורטוניזם.

חקר ההתנהגות האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מדעי החברה‎ הפסיכולוגיה עוסקת בהתנהגותו של הפרט וסוציולוגיה עוסקת בהתנהגותן של קבוצות וחברות שלמות. עם זאת, משום שהפרט האנושי מצוי על פי רוב בהקשר חברתי, והחברה האנושית מורכבת מפרטים בודדים, קיימת חפיפה רבה בין שני תחומים אלו. אחד מתחומי החפיפה האלו בא לידי ביטוי בפסיכולוגיה חברתית, אשר עוסקת בקשר שבין הפרט לחברה.

פסיכודינמיקה היא תאוריה ומחקר שיטתי של הכוחות הפסיכולוגיים שביסודה של ההתנהגות האנושית.

התנהגות ארגונית מתייחסת תהליכי מיסוד ולהתנהגויות אנושיות המתרכשות במסגרות ארגון.

בתורת המשחקים, אסטרטגית התנהגות היא אסטרטגיה המתאר קבלת החלטה במצב מסוים במשחק.

התנהגות ולמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנהגות של האדם מושפעת מהניסיון הקודם שלו‏[1]. זאת משום שהמפגשים של האדם עם הסביבה משנים את אופן ההתנהגות באמצעות השפעה על מערכת העצבים ובכך מאפשרים תהליכים של זיכרון ולמידה[1]. היכולת של מערכת העצבים להשתנות בהתאם להתנסות של האורגניזם בסביבה מכונה הפלסטיות של מערכת העצבים.

הביהביוריזם עוסק בחקר הלמידה כפי שבאה לידי ביטוי בהתנהגותו הגלויה של האורגניזם. תחום זה עוסק הן בתהתנגויות של בני אדם והן התנהגות בעלי חיים. הוא מתבסס רבות על מערכת החיזוק. בנוסף לביהביוריזם קיימים תחומי מחקר אשר מתמקדים בעיקר בתהנהגות של בעלי חיים. למשל: פסיכולוגיה השוואתית ואתולוגיה.

מושגים מרכזיים שהתפתחו מתוך התחום הביהביוריסטי הם:

  • התניה קלאסית - תהליך למידה שבו גירוי נייטרלי נלמד מעורר אצל אדם או בעל חיים תגובה חדשה בעקבות הופעתו בסמוך לגירוי בלתי-מותנה המעורר תגובה זו באופן רפלקסיבי.
  • התניה אופרנטית - שינוי בתדירות התגובה כתוצאה מקבלת חיזוק לאחר ביצוע התגובה. תיבת סקינר היא הניסוי הראשוני אשר הניח את היסודות לחקר ההתניה האופרנטית.
  • עיצוב התנהגות - שיטה להקניית דפוס התנהגות מסובך לאדם או לבעל חיים בעזרת פירוק דפוס ההתנהגות לפעולות פשוטות ומתן תגמול (חיזוק) לעשיית כל פעולה כזו.
    • אילוף כלבים הוא מקצוע העוסק בכלבים מההיבט ההתנהגותי, לרבות הקניית הרגלים והתנהגויות, הכחדתם, עיצובם או עמידה על נסיבותיהם למטרה מעשית.
  • טיפול התנהגותי - שיטה טיפולית המניחה שהפרעות נפשיות הן תוצאה של דפוסי התנהגות, או הרגלים לא יעילים שנלמדו במהלך החיים. מטרת הטיפול ההתנהגותי היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל תוך שימוש בעקרונות ביהייביוריסטים כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית.

חיקוי הוא התנהגות בה פרט אחד צופה בפרט אחר וחוזר על התנהגותו של האחר. למידת הימנעות היא מושג פסיכולוגי המתאר התנהגות שמתרחשת על מנת למנוע גירוי בלתי נעים.

היבטים מוחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים החלו לחקור את המוח לאור שינויים בהתנהגות של אנשים שסבלו פגיעת ראש[4]. התפתחות מדעי המוח אפשרה להעמיק את ההבנה אודות הקשר בין המוח להתנהגות.

נוירופסיכולוגיה היא תחום ידע מדעי העוסק בניסיון להבין כיצד מבנה המוח ותפקודו קשורים לתהליכים פסיכולוגיים ספציפיים. בין היתר, היא עוסקת גם בהיבטים מוחיים של למידה והתנהגות.

התנהגות נשלטת על ידי המערכת האנדוקרינית ומערכת העצבים. מורכבות ההתנהגות של האורגניזם קשורה למורכבות של מערכת העצבים שלו. באופן כללי, אורגניזם בעל מערכת עצבים מורכבת הוא בעל יכולת גבוהה יותר ללמוד תגובות חדשות ועל ידי כך להתאים את ההתנהגות שלו ולהסתגל.

מערכת החיזוק היא מכלול המבנים והמסלולים העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג בתגובה לגירויים מסוימים. מערכת זו משפיעה על ההתנהגות בכך שהיא "מחזקת" התנהגויות מסוימות ומגדילה את הסיכוי שיחזרו על עצמן בעתיד.

השפעה תרופתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת העצבים מורכבת מתאי עצב רבים המקיימים תקשורת רצופה ביניהם ומסוגלים לתקשר גם עם תאים מסוגים שונים‏[4]. עיקר התקשורת מתבצע בסינפסה שהיא אזור החיבור בין תא העצב המשדר לתא המטרה הקולט[4][1]. בהתאם לכך, רוב התרופות שמשפיעות על ההתנהגות עושות זאת באמצעות השפעה על תהליך ההעברה המתרחש בסינפסה[1]. תרופות אלו מתחלקות לשני סוגים:

  • אגוניסט - סוג של תרופה הגורמת לשפעול הפעולה של המוליך העצבי המסוים על התא הבתר-סינפטי‏[1].
  • אנטגוניסט - סוג של תרופה שמתנגד או מעכב את הפעולה של המוליך העצבי המסוים על התא הבתר-סינפטי‏[1].

היבטים הסתגלותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות היא תוצאה של אינטראקציה בין תורשה לסביבה. לכן היא יכולה להיות מולדת או נלמדת. הסוציוביולוגיה חוקרת את הקשר שבין האבולוציה להתנהגות חברתית. אקולוגיה התנהגותית היא תחום מחקר חדש יחסית במדעי החיים, החוקר את ההשפעה האדפטיבית של האקולוגיה, הסביבה ולחצי הברירה על התנהגות בעלי החיים והסתגלותם לבתי הגידול שלהם.

מדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידת חיזוק היא שיטת למידה חישובית בתחום מדעי המחשב, המושפעת מהביהביוריזם, ומבוססת על ביצוע פעולות מגובשות אשר נסמכות על חיזוקים חיוביים או שליליים.

התנהגות במדעי המחשב[דרוש מקור] דומה לאדם שבונה או שקובע "חיים" לפעילויות שבוצעו על ידי מחשב, אפליקצית מחשב, או מחשב צופן בתגובה לגירויים, כמו קלט משתמש. גם, "התנהגות" מכשול מחדש שימושי של מחשב צופן או תסריט ש, כאשר שם לאובייקט, במיוחד גרפי, גורם לזה להגיב לקלט משתמש בתבניות משמעותיות או להפעיל באופן עצמאי. גם, התנהגות היא ערך שמשתנה במשך הזמן. המונח יכול להיות גם קשור בצורה מסוימת לפונקצעה במתמטיקה, לאנטומיה של עקומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כשהאסימונים נגמרים - הרצאה של ריצארד לאבוי, אודות ההתמודדות עם הפן הרגשי-התנהגותי של לקויות למידה קובץ וידאו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ Teng, C. I. (2011). Who are likely to experience flow? Impact of temperament and character on flow. Personality and Individual Differences, 50(6), 863-868.‏
  3. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.