צורך בייחודיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:02, 25 במאי 2023

הצורך בייחודיות (באנגלית: Need for uniqueness) הוא הצורך של האדם לדעת שיש מאפיינים ייחודיים המבדילים אותו מאנשים אחרים. על פי תאורייתהייחודיות של סניידר ופרומקין, התגובה הרגשית שלנו למידע על דמיון ביננו לבין אדם אחר תלויה במידת הדמיון.^[1] במצב של חוסר דמיון תהיה תגובה שלילית רגשית; כלומר, בדרך כלל אין אנו מחבבים אנשים השונים מאתנו מאוד, ואנו נוטים שלא לשמוח לנוכח הידיעה כי אנו מאוד שונים מן האנשים שסביבנו.^[1] ברמת דמיון גבוה תהיה תגובה רגשית חיובית. כלומר, אנו נוטים לחבב אנשים הדומים לנו במידת מה, ולשמוח לנוכח הידיעה כי אנו דומים לאנשים שסביבנו. ברמת דמיון קיצונית, שוב תהיה תגובה רגשית שלילית. כלומר, אנו נוטים שלא לחבב אנשים הדומים לנו מאוד, ולא לשמוח לידיעה כי אנו דומים לחלוטין לאנשים שסביבנו, שאין בנו כל ייחוד. התופעה רווחת בתרבות המערב.^[1]

מחקרים

סניידר ופרומקין בדקו את ניבויי תאוריית הייחודיות בעזרת סדרה של ניסויים. בניסוי של פרומקין (1972) הנבדקים בניסוי השיבו על שאלון ארוך בעל חזות מדעית, שעסק בתכונותיהם, בעמדותיהם, הערכים שבהם הם מחזיקים, תחומי העניין שלהם, ועוד.^[2] לאחר זמן מה קיבלו המשתתפים פלט מחשב ארוך שבו מסוכמות תשובותיהם לשאלון. בפלט, ליד כל שאלה הופיעו התשובה של הסטודנט עצמו על אותה שאלה, וכן התשובה הממוצעת שניתנה כביכול על ידי 10,000 סטודנטים אחרים לשאלה זהה.^[2] בדרך זו, סיפק הפלט מידע אודות מידת הדמיון הקיימת כביכול בין תשובתיהם לשאלון בין תשובתיהם של 10,000 סטודנטים אחרים. המידע שקיבל כל נבדק היה תלוי בתנאי הניסוי לו הוקצה. לחלק מן הנבדקים ניתן מידע שגרם להם להאמין כי תשובתיהם כמעט זהות לאלה של רוב הסטודנטים האחרים. לנבדקים אחרים נגרם להאמין כי התשובות שלהם שונות מאוד מאלה של רוב הסטודנטים האחרים, וכך הלאה, בהתאם לתנאי הניסוי שבו השתתף כל נבדק.^[2]

סניידר ופרומקין שיערו כי לנבדקים תהיה תגובה שלילית רק לנוכח המידע שהם דומים דמיון רב מאוד לאנשים אחרים.^[1]^[3] על מנת לבדוק טענה זו צריך היה ליצור אצל הנבדקים אשליה שהם דומים כמעט בכל התחומים לסטודנטים אחרים. לו נמסר להם למשל, רק מידע על דמיון בינם לבין אחרים בתחביבים שבהם הם עוסקים, יכלו הנבדקים להמשיך ולתפוס את עצמם כבעלי מאפיינים ייחודיים. למשל, הם יכלו לחשוב "אמנם החוקר אומר לי כי כמו כמעט כל הסטודנטים האחרים באוניברסיטה אני חובב מכונית ספורט, אבל הוא לא מסר לי מידע על עמדותיהם של הסטודנטים האחרים, וסביר שנדירים האנשים כמוני שהם גם צמחוניים וגם מתנגדים לעישון". לפיכך, החליטו החוקרים למסור למשתתפים בניסוי מידע מקיף אודות הדמיון הקיים כביכול בינם לבין סטודנטים אחרים בתחומים רבים.^[3]^[1]

לאחר קבלת המידע התבקשו הנבדקים להשיב על שאלון שבדק את מצב רוחם.^[3]^[2] בדרך כלל התגובות הרגשיות שנמצאו עולות בקנה אחד עם ניבויים הנגזרים מן הצורך בייחודיות. נבדקים שסברו כי הם דומים במידה בינונית לסטודנטים אחרים חשו רגשות חיוביים, יחסית לנבדקים שסברו שהם כמעט זהים לסטודנטים האחרים.^[2] בנוסף, נבדקים שסברו שהם דומים במידה בינונית לסטודנטים אחרים חשו רגשות חיוביים יחסית לנבדקים שסברו שהם מאוד שונים מהסטודנטים האחרים. נמצא אם כן, כי הן הידיעה שאנו כמעט זהים לאחרים והן הידיעה כי אנו מאוד שונים מאחרים אינה רצויה לנו.^[2]

הזהות החברתית

הצורך בייחודיות קיים גם לגבי הזהות החברתית. סכסוכים מדיניים רבים מבטאים את הנטייה של קבוצות אתניות לשאוף להכרה בזהותן הייחודית הנפרדת, ולשמור עליה מפני היטמעות בקבוצות הסובבות אותן.^[4] למשל, בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה לכותרות המאבק של תושבי חבל קוויבק בקנדה לשמירת זהותו הייחודיות הקשורה למורשת צרפתית, ולא להיטמע בתרבות הקנדית הכללית האנגלית. הרצון לשמור על זהות קבוצתית ייחודית כה חזק, שאנשים רבים נכונים להקריב את חייהם למענו. ההנחה כי הצורך בייחודיות נוגע גם לזהות הקבוצתית שימש בסיס לתאוריית הייחודיות האופטימלית (אנ'). על פיה, אנו מונעים בידי שנים צרכים מנוגדים: הצורך להשתייך לקבוצה גדולה ולחוש דמיון לאחרים, והצורך בייחודיות.^[5]

ראו גם

האדרה עצמית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Frank W. Schneider, Review of Uniqueness: The Human Pursuit of Difference., Canadian Psychology / Psychologie canadienne 21, 1980-10, עמ' 197–199 doi: 10.1037/h0081340
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Fromkin, H. L. (1972). Feelings of interpersonal undistinctiveness: An unpleasant affective state. Journal of Experimental Research in Personality, 6(2-3), 178–185.
^ ¹ ² ³ C. R. Snyder, Howard L. Fromkin, Uniqueness, SpringerLink, 1980 doi: 10.1007/978-1-4684-3659-4
^ Henri Tajfel, John C. Turner, The Social Identity Theory of Intergroup Behavior, Psychology Press, 2004, ISBN 978-0-203-50598-4
^ Geoffrey J. Leonardelli, Cynthia L. Pickett, Marilynn B. Brewer, Optimal Distinctiveness Theory, כרך 43, Elsevier, 2010, עמ' 63–113, ISBN 978-0-12-380946-9. (באנגלית)

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Frank W. Schneider, Review of Uniqueness: The Human Pursuit of Difference., Canadian Psychology / Psychologie canadienne 21, 1980-10, עמ' 197–199 doi: 10.1037/h0081340

[:1-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Fromkin, H. L. (1972). Feelings of interpersonal undistinctiveness: An unpleasant affective state. Journal of Experimental Research in Personality, 6(2-3), 178–185.

[:2-3] ¹ ² ³ C. R. Snyder, Howard L. Fromkin, Uniqueness, SpringerLink, 1980 doi: 10.1007/978-1-4684-3659-4

[4] Henri Tajfel, John C. Turner, The Social Identity Theory of Intergroup Behavior, Psychology Press, 2004, ISBN 978-0-203-50598-4

[5] Geoffrey J. Leonardelli, Cynthia L. Pickett, Marilynn B. Brewer, Optimal Distinctiveness Theory, כרך 43, Elsevier, 2010, עמ' 63–113, ISBN 978-0-12-380946-9. (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 סניידר ופרומקין בדקו את ניבויי תאוריית הייחודיות בעזרת סדרה של ניסויים. בניסוי של פרומקין (1972) הנבדקים בניסוי השיבו על שאלון ארוך בעל חזות מדעית, שעסק ב[[תכונה (אישיות)|תכונותיהם]], ב[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדותיהם]], ה[[ערכים]] שבהם הם מחזיקים, תחומי העניין שלהם, ועוד.<ref name=":1">Fromkin, H. L. (1972). Feelings of interpersonal undistinctiveness: An unpleasant affective state. '''Journal of Experimental Research in Personality, 6(2-3), 178–185'''.</ref> לאחר זמן מה קיבלו המשתתפים פלט מחשב ארוך שבו מסוכמות תשובותיהם לשאלון. בפלט, ליד כל שאלה הופיעו התשובה של הסטודנט עצמו על אותה שאלה, וכן התשובה הממוצעת שניתנה כביכול על ידי 10,000 סטודנטים אחרים לשאלה זהה.<ref name=":1" /> בדרך זו, סיפק הפלט מידע אודות מידת הדמיון הקיימת כביכול בין תשובתיהם לשאלון בין תשובתיהם של 10,000 סטודנטים אחרים. המידע שקיבל כל נבדק היה תלוי בתנאי הניסוי לו הוקצה. לחלק מן הנבדקים ניתן מידע שגרם להם להאמין כי תשובתיהם כמעט זהות לאלה של רוב הסטודנטים האחרים. לנבדקים אחרים נגרם להאמין כי התשובות שלהם שונות מאוד מאלה של רוב הסטודנטים האחרים, וכך הלאה, בהתאם לתנאי הניסוי שבו השתתף כל נבדק.<ref name=":1" />
-סניידר ופרומקין שיערו כי לנבדקים תהיה תגובה שלילית רק לנוכח המידע שהם דומים דמיון רב מאוד לאנשים אחרים.<ref name=":0" /> על מנת לבדוק טענה זו צריך היה ליצור אצל הנבדקים אשליה שהם דומים כמעט בכל התחומים לסטודנטים אחרים. לו נמסר להם למשל, רק מידע על דמיון בינם לבין אחרים בתחביבים שבהם הם עוסקים, יכלו הנבדקים להמשיך ולתפוס את עצמם כבעלי מאפיינים ייחודיים. למשל, הם יכלו לחשוב "אמנם החוקר אומר לי כי כמו כמעט כל הסטודנטים האחרים באוניברסיטה אני חובב [[מכונית ספורט]], אבל הוא לא מסר לי מידע על עמדותיהם של הסטודנטים האחרים, וסביר שנדירים האנשים כמוני שהם גם צמחוניים וגם מתנגדים לעישון". לפיכך, החליטו החוקרים למסור למשתתפים בניסוי מידע מקיף אודות הדמיון הקיים כביכול בינם לבין סטודנטים אחרים בתחומים רבים.<ref name=":0" />
+סניידר ופרומקין שיערו כי לנבדקים תהיה תגובה שלילית רק לנוכח המידע שהם דומים דמיון רב מאוד לאנשים אחרים.<ref name=":0" /><ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=C. R. Snyder, Howard L. Fromkin|שם=Uniqueness|כתב עת=SpringerLink|שנת הוצאה=1980|doi=10.1007/978-1-4684-3659-4|קישור=https://link.springer.com/book/10.1007/978-1-4684-3659-4}}</ref> על מנת לבדוק טענה זו צריך היה ליצור אצל הנבדקים אשליה שהם דומים כמעט בכל התחומים לסטודנטים אחרים. לו נמסר להם למשל, רק מידע על דמיון בינם לבין אחרים בתחביבים שבהם הם עוסקים, יכלו הנבדקים להמשיך ולתפוס את עצמם כבעלי מאפיינים ייחודיים. למשל, הם יכלו לחשוב "אמנם החוקר אומר לי כי כמו כמעט כל הסטודנטים האחרים באוניברסיטה אני חובב [[מכונית ספורט]], אבל הוא לא מסר לי מידע על עמדותיהם של הסטודנטים האחרים, וסביר שנדירים האנשים כמוני שהם גם צמחוניים וגם מתנגדים לעישון". לפיכך, החליטו החוקרים למסור למשתתפים בניסוי מידע מקיף אודות הדמיון הקיים כביכול בינם לבין סטודנטים אחרים בתחומים רבים.<ref name=":2" /><ref name=":0" />
-לאחר קבלת המידע התבקשו הנבדקים להשיב על שאלון שבדק את [[מצב רוח|מצב רוחם]].<ref name=":1" /> בדרך כלל התגובות הרגשיות שנמצאו [[עלה בקנה אחד|עולות בקנה אחד]] עם ניבויים הנגזרים מן הצורך בייחודיות. נבדקים שסברו כי הם דומים במידה בינונית לסטודנטים אחרים חשו רגשות חיוביים, יחסית לנבדקים שסברו שהם כמעט זהים לסטודנטים האחרים.<ref name=":1" /> בנוסף, נבדקים שסברו שהם דומים במידה בינונית לסטודנטים אחרים חשו רגשות חיוביים יחסית לנבדקים שסברו שהם מאוד שונים מהסטודנטים האחרים. נמצא אם כן, כי הן הידיעה שאנו כמעט זהים לאחרים והן הידיעה כי אנו מאוד שונים מאחרים אינה רצויה לנו.<ref name=":1" />
+לאחר קבלת המידע התבקשו הנבדקים להשיב על שאלון שבדק את [[מצב רוח|מצב רוחם]].<ref name=":2" /><ref name=":1" /> בדרך כלל התגובות הרגשיות שנמצאו [[עלה בקנה אחד|עולות בקנה אחד]] עם ניבויים הנגזרים מן הצורך בייחודיות. נבדקים שסברו כי הם דומים במידה בינונית לסטודנטים אחרים חשו רגשות חיוביים, יחסית לנבדקים שסברו שהם כמעט זהים לסטודנטים האחרים.<ref name=":1" /> בנוסף, נבדקים שסברו שהם דומים במידה בינונית לסטודנטים אחרים חשו רגשות חיוביים יחסית לנבדקים שסברו שהם מאוד שונים מהסטודנטים האחרים. נמצא אם כן, כי הן הידיעה שאנו כמעט זהים לאחרים והן הידיעה כי אנו מאוד שונים מאחרים אינה רצויה לנו.<ref name=":1" />
 == הזהות החברתית ==