אתניות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתניות היא מאפיין תרבותי המקושר לקבוצה חברתית מסוימת של בני אדם, כאשר קבוצה זו יכולה להתפרס על פני מדינות שונות ואינה חייבת להתרכז במדינה אחת בלבד. במקרים רבים, אתניות היא שם נרדף לגזע, שכן היא נסמכת על מוצא משותף של הקבוצה החברתית (לעתים, מוצא מדומיין).
בעוד אתניות וגזע הם מושגים קרובים, המושג אתניות נעוץ ברעיון של קבוצה חברתית, אשר חולקת זהות לאומית, שיבטית או דתית, ובעלת מאפיינים משותפים, כגון שפה ומסורת תרבותית כרקע. בניגוד לאתניות, גזע הוא מונח מסַוֶג בו נעשה שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף, לרוב על בסיס מאפיינים פנוטיפיים (מראה חיצוני) מובחנים. בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה. הביקורת טוענת, כי המונח "גזע", משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית. היינו, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות ביולוגית, אלא הם נוצרים ככאלה כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. בעקבות כך, המושג אתניות הפך למושג מוביל, על חשבון המושג גזע.
במאה ה-19 החלה להתפתח האידאולוגיה הפוליטית של אתניות לאומית, שהיא צורה של לאומיות, בה המדינה שואבת לגיטימציה פוליטית מאתניות. כך, המושג המעורפל גזע, נקשר יחד עם לאומיות. שתי דוגמאות קיצוניות לחברות המתרכזות סביב קשרים אתניים ניתן למצוא בקרב האימפריה הגרמנית (1871 – 1918) וגרמניה בתקופת הרייך השלישי. השאיפות האימפריאליסטיות של הממשל הגרמני נומקו, על ידי כך שהשתלטות על שטחים היא למעשה שליטה מחדש באדמות שהיו "תמיד" מאוכלסות בגרמנים מבחינה אתנית. גם ההיסטוריה של הבלקן הייתה רצופה במלחמות על רקע אתני. בהקשר זה, המושג אתניות נועד גם כדי להצדיק קשרים היסטוריים. בעידן הפוסט מודרני, אתניות אינה רק מקשרת בין פרטים לאומה ספציפית, אלא מתמקדת בעבר ובתרבות המקשרים בין פרטים שונים היוצרים יחד קבוצה חברתית.
המושג אתניות יכול להתייחס לקבוצה אתנית ייחודית, אך שיש בה אנשים בעלי זהויות אתניות שונות. דוגמה לכך היא מדינת ישראל, שבה יהודי המדינה מהווים קבוצה אתנית אחת, שיש בה אנשים עם מגוון זהויות אתניות שונות, למשל: אשכנזים ומזרחים.
[עריכה] קבוצה אתנית
קבוצה אתנית היא קבוצת אנשים, המזדהים זה עם זה, או המזוהים על ידי אחרים, על בסיס של גבולות המבחינים אותם מקבוצות אחרות. גבולות אלו יכולים להופיע במספר צורות כגון : גבולות של שפה, כלכלה, תרבות, דת, פוליטיקה וכדומה. עקב גבולות אלו, ישנן קבוצות שמבחינה ביולוגית החברים בהן קרובים יחסית, אך זה אינו הכרח להיווצרות קבוצה אתנית.
מאפיין נוסף של קבוצה אתנית הוא, רצף לאורך זמן, מבחינת ההיסטוריה של הקבוצה והעתיד הצפוי לה. זה מושג על ידי העברה מדור לדור של השפה, המנהגים, מוסדות ומסורת.
מבחינה פוליטית, קבוצות אתניות אינן בהכרח בעלות שאיפות להקמת מדינה משלהן. בישראל, הבדואים או הדרוזים מבחינה זו הן קבוצות אתניות. לעומת זאת, היהודים, יכולים להיחשב קבוצת לאום אתנית, שהיא סוג של קבוצת לאום, שפעלה על בסיס הנרטיב הציוני להשגת מדינה בארץ ישראל (אם כי, קיימים אנשים המשתייכים לקבוצה האתנית היהודית אשר אינם משייכים עצמם לקבוצת לאום יהודית, אינם שותפים לנרטיב הציוני ואף מתנגדים לו).
