אתניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אתניות היא מאפיין תרבותי המקושר לקבוצה חברתית מסוימת של בני אדם, כאשר קבוצה זו יכולה להתפרס על פני מדינות שונות ואינה חייבת להתרכז במדינה אחת בלבד. במקרים רבים, אתניות היא שם נרדף לגזע, שכן היא נסמכת על מוצא משותף של הקבוצה החברתית (לעתים, מוצא מדומיין).

בעוד אתניות וגזע הם מושגים קרובים, המושג אתניות נעוץ ברעיון של קבוצה חברתית, אשר חולקת זהות לאומית, שבטית או דתית, ובעלת מאפיינים משותפים, כגון שפה ומסורת תרבותית כרקע. בניגוד לאתניות, גזע הוא מונח מסַוֶג בו נעשה שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף, לרוב על בסיס מאפיינים פנוטיפיים (מראה חיצוני) מובחנים. בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה. הביקורת טוענת, כי המונח "גזע", משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית. דהיינו, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות ביולוגית, אלא הם נוצרים ככאלה כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. בעקבות כך, המושג אתניות הפך למושג מוביל, על חשבון המושג "גזע".

במאה ה-19 החלה להתפתח האידאולוגיה הפוליטית של אתניות לאומית, שהיא צורה של לאומיות, שבה המדינה שואבת לגיטימציה פוליטית מאתניות. כך, המושג המעורפל גזע, נקשר יחד עם לאומיות. שתי דוגמאות קיצוניות לחברות המתרכזות סביב קשרים אתניים ניתן למצוא בקרב האימפריה הגרמנית (18711918) ובגרמניה בתקופת הרייך השלישי. השאיפות האימפריאליסטיות של הממשל הגרמני נומקו בכך שהשתלטות על שטחים היא למעשה שליטה מחדש באדמות שהיו "מאז ותמיד" מאוכלסות בגרמנים מבחינה אתנית. גם ההיסטוריה של הבלקן הייתה רצופה במלחמות על רקע אתני. בהקשר זה, המושג אתניות משמש גם כדי להצדיק קשרים היסטוריים. בעידן הפוסט-מודרני, אתניות אינה רק מקשרת בין פרטים לאומה ספציפית, אלא מתמקדת בעבר ובתרבות המקשרים בין פרטים שונים היוצרים יחד קבוצה חברתית.

המושג אתניות יכול להתייחס לקבוצה אתנית ייחודית, אך כזו שמתקיימות בה זהויות ומסורות קבוצתיות שונות. דוגמה לכך היא מדינת ישראל, שבה יהודי המדינה מהווים קבוצה אתנית אחת, שבה יש מגוון מסורות של עדות שונות, למשל אשכנזים ומזרחים.

קבוצה אתנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה אתנית היא קבוצת אנשים, המזדהים זה עם זה, או המזוהים על ידי אחרים, על בסיס של גבולות, לרוב מוּלדים, המבחינים אותם מקבוצות אחרות. גבולות אלה יכולים להופיע במספר צורות כגון: מוצא, היסטוריה, גבולות של שפה, כלכלה, תרבות, דת, פוליטיקה וכדומה. עקב גבולות אלו, ישנן קבוצות שמבחינה ביולוגית החברים בהן קרובים יחסית, אך זה אינו הכרח להיווצרות קבוצה אתנית.

מאפיין נוסף של קבוצה אתנית הוא רצף לאורך זמן, מבחינת ההיסטוריה של הקבוצה והעתיד הצפוי לה. הרצף נוצר על ידי העברה מדור לדור של השפה, המנהגים, מוסדות ומסורות.

מבחינה פוליטית, קבוצות אתניות אינן בהכרח בעלות שאיפות להקמת מדינה משלהן. בישראל, הבדואים או הדרוזים הם, מבחינה זו, קבוצות אתניות. לעומת זאת, היהודים פעלו כקבוצת לאום אתנית על בסיס האתניות המשותפת להשגת מדינה בארץ ישראל. גם אותן קבוצות בין יהודי ארץ ישראל שלא ראו עצמם כשותפים לאידאולוגיה הציונית על גווניה השונים, רואים עצמם שותפים לאתניות היהודית המשותפת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתניות בוויקישיתוף