מצב רוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצב רוח הוא מצב רגשי שנמשך פרק זמן מסוים. לרוב מצבי רוח הם חיוביים או שליליים. בהתאם לכך, בשפת הדיבור אנשים נוטים להגיד שיש להם מצב רוח "טוב" או "רע".

הפסיכולוג רוברט ת'אייר טוען כי ניתן לסווג מצבי רוח על פי שני ממדים: אנרגטיות ומתח נפשי[1]. אדם יכול להיות מלא אנרגיות או חסר כוחות ועייף, וכן יכול להיות מתוח או רגוע. על פי ת'אייר, מצב הרוח הטוב ביותר נוצר כשהאדם אנרגטי וגם רגוע, ומצב רוח רע נוצר כשהאדם עייף ומתוח.

יחס לרגש ואופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדל בין מצב רוח לרגש הוא שמצב רוח הוא פחות ספציפי מרגש, פחות עוצמתי, ולרוב לא נגרם באופן ישיר על ידי גירוי או אירוע מסוים אחד. מצב רוח עשוי להימשך מספר שעות או ימים, בעוד רגש ספציפי וברור כגון פחד או הפתעה נמשך לרוב מספר שניות או דקות.

מצב רוח נבדל גם ממזג או תכונות אישיות ואופי של האדם, שנמשכים זמן רב ואף קבועים יחסית לאורך זמן. עם זאת, תכונות כגון אופטימיות או פסימיות יכולות לגרום לנטייה של האדם למצב רוח מסוים, אשר ילך ויתעצם עקב יצירת נטאי מחשבתי.

השפעה על התפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב הרוח יכול להשפיע על התנהגות[2] והתפקוד של האדם.

במחקרים נמצא קשר בין מצב רוח חיובי לבין יכולת למידה, זיכרון[3], יצירתיות[4][5], שיפוט חברתי‏[6] ועוד.

מצב הרוח יכול להשפיע על התגובה של האדם לכל גירוי חדש‏[2].

שיפור מצב הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מנסים לווסת את מצב רוחם ולשפר אותו. לאורך השנים נערכו מחקרים לגבי דרכים שונות באמצעותן מנסים אנשים לשפר את מצב רוחם, כגון פעילות גופנית, אכילה‏[7], שימוש בחומרים כגון סמים או אלכוהול, ועוד.

חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת את השחרור של אנדורפינים המעוררים הרגשה טובה ומשפרים את מצב הרוח של האדם‏[8].

מצבי רוח שהם בעלי דפוס בעייתי לאורך זמן רב, כגון דיכאון או מאניה, נחשבים הפרעות מצב רוח. הפרעות אלו ניתנות לטיפול תרופתי או פסיכולוגי או בשילוב שניהם, בהתאם לאבחנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thayer, R. E. (1989). The Biopsychology of Mood and Arousal, New York: Oxford University Press.
  2. ^ 2.0 2.1 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  3. ^ Mood, memory, and social judgments in children
  4. ^ Baas, M., De Dreu, C., & Nijstad, B. (2008). A meta-analysis of 25 years of mood-creativity research: Hedonic tone, activation, or regulatory focus? Psychological Bulletin, 134, 779-806
  5. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  6. ^ Mood effects on person-perception judgments
  7. ^ Healthy ways to get more energy: a mood scientist reveals some of the best ways to recharge - no-calorie!
  8. ^ Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.


רגשות

אדישות אהבה אומץ אושר אימה אכזבה אמון אמפתיה אקסטזה אשמה בדידות בהלה בוז בושה ביטחון בלבול גאווה גועל געגוע דאגה דו-ערכיות דחייה דכדוך הודיה היקשרות הכרת תודה הנאה הערצה הפתעה הקלה השפלה התאהבות זעם חוסר אונים חיבה חמדנות חמלה חרדה חרטה חשש טינה יגון ייאוש יראה כאב כמיהה כעס מבוכה מועקה מצוקה מרירות נחת רוח ניכור נקמה סבל סיפוק סלידה ספק סקרנות עדנה עוינות עונג עלבון עניין עצב עצבנות פחד פליאה ציפייה קבלה קנאה קתרזיס רוגע רחמים ריקנות שביעות רצון שכול שלווה שמחה שמחה לאיד שנאה שעמום תדהמה תסכול תקווה תשוקה

ראו גם: מצב רוח אפקט

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.