אאוזואון קנדי

אאוזואון קנדי מסלע פרקמבריוני מותמר עשוי קלציט וסרפנטין מרובדים לסירוגין. כל שנת היא מ"מ אחד.

אֵאוֹזוֹאוֹן קָנָדִי (Eozoön canadense) הוא ממצא גאולוגי עשוי רבדים דקים של קלציט וסרפנטין, אשר התגלה בסלע פרקמבריוני בקנדה בשנת 1863, ונחשב, באותה תקופה, כמאובן הקדום ביותר של יצור חי. משמעות שמו, אשר ניתן לו על ידי הגאולוג ג'ון ויליאם דוסון שגילה אותו, היא שחר (מיוונית: Ἠώς, אאוס) בעל חיים (ζῷον, זואון) קנדי.

האאוזואון הקנדי התגלה בסלע אבן גיר מותמר בקוט סן פייר בקוויבק שבקנדה. דוסון תיארו כחוריריות ענק וכינה אותו "אחת מאבני החן הבוהקות ביותר בכתר המדעי של הסקר הגאולוגי של קנדה".

יחד עם זאת, מאז התערערה קביעתו של דוסון כי מדובר במאובן. מבני אאוזואון דומים נמצאו בגושי אבן גיר מותמרים שהתפרצו מהר הגעש וזוב, שם תהליכים פיזיקליים וכימיים בטמפרטורה גבוהה גרמו להיווצרותם.