וזוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

וזוב
לוע הוזוב
גובה	1,281 מטר
מיקום	איטליה
סוג הר	הר געש פעיל
התפרצות אחרונה	1944
מסלול ההעפלה הקל	רגלית
קואורדינטות	40°49′14″N 14°25′47″E

הר וזוב (באיטלקית: Monte Vesuvio) הר געש ממזרח לנאפולי הצופה על מפרץ נאפולי, אחד משלושת הרי הגעש הפעילים באיטליה, ומהאלימים ביותר על פני כדור הארץ.

התפרצות הווזוב בשנת 79 לספירה החריבה את הערים הרומיות פומפיי והרקולנאום (Herculaneum). הייתה זו ההתפרצות המתועדת הראשונה בהיסטוריה. מאז התפרץ הווזוב פעמים רבות ונחשב לאחד מהרי הגעש המסוכנים בעולם עקב צפיפות האוכלוסייה הגבוהה סביבו. במקרה של התפרצות נמצאים כשלושה מיליון איש בטווח הסכנה ^[1].

[עריכה] מבנה ההר

הר הוזוב הוא מסוג הרי הגעש הסטרטו וולקנייים המאופיינים בפיסגה תלולה ובהתפרצויות אלימות בסגנון התפוצצות. להר היסטוריה ארוכת שנים – הסלע העתיק ביותר שנדגם ממנו הוא בן כשלוש מאות אלף שנים והיה כנראה חלק מהר געש קדום יותר בשם מונטה סומה (Monte Somma). פיסגת הר המונטה סומה קרסה לפני כ- 17 אלף שנה בפעילות געשית ובמרכז המכתש שנוצר צמח החרוט הגעשי הצעיר יותר של הווזוב, לכן נקרא ההר גם "סומה-וזוביו" (Somma-Vesuvio). שוליו התלולים של מכתש לוע המונטה סומה הקיפו את חרוט הווזוב עד להתפרצות הגדולה בשנת 79 אשר הרסה חלק משולי המכתש כך שכיום מוקף הווזוב רק בחלקו.

צילום לוויין של הווזוב, בו ניתן לראות את החרוט המוקף בשולי לוע המונטה-סומה, ההרוס בחלקו

מבנה ההר ממשיך להשתנות מהתפרצות להתפרצות. נכון להיום (2008) גובה החרוט המרכזי הוא 1,281 מטרים, שולי המונטה סומה מגיעים לגובה 1,149 מטרים, כאשר ביניהם לבין החרוט הגעשי מפריד עמק אטריו-די-קאבאליו, 5 ק"מ אורכו.

[עריכה] התפרצויות

הר הווזוב הוא אחד מהרי הגעש הפעילים והאלימים ביותר על פני כדור הארץ. מתוך חמש ההתפרצויות הגדולות ביותר באירופה בעשרת אלפים השנים האחרונות, שלוש היו של הווזוב – בסביבות השנים 5960 ו-3580 לפנה"ס ^[2]. וההתפרצות המפורסמת של שנת 79 לספירה שהחריבה את פומפיי. מאז התפרץ ההר עוד כ-36 פעמים.

בשנת 203 תועדה התפרצות על ידי ההיסטוריון קאסיוס דיו, בשנת 472 התרחשה התפרצות עזה שגרמה לאפר שנפלט מההר להגיע עד קונסטנטינופול, ועוד חמש התפרצויות תועדו עד לשנת 1036. בסוף המאה ה-13 נכנס ההר לתקופה רדומה, אולם מחזור פעילות חדש החל בשנת 1631 בהתפרצות ענק שגבתה את חייהם של כ-3,500 איש. מאז ועד היום נרשמו עוד 22 התפרצויות, אחת קטלנית במיוחד בשנת 1906 בה נהרגו 100 בני אדם, והאחרונה בשנת 1944 בזמן מלחמת העולם השנייה במהלכה נהרסו שלושה כפרים.

[עריכה] ההתפרצות בשנת 79

ערך מורחב – התפרצות הר הגעש וזוב, אוגוסט 79

הדמיית ההתפרצות על רקע פומפיי, בערוץ דיסקברי

התפרצות הוזווב בשנת 79 לספירה הייתה ההתפרצות הראשונה בהיסטוריה שתועדה לפרטיה. פליניוס הצעיר שהיה עד לאירוע (ממרחק של כ-30 ק"מ מההר) תיעד את מאורעות אותו היום, ה-24 באוגוסט. הוא רשם ותיאר את רעידות האדמה שקדמו להתפרצות, את עמוד העשן שהיתמר מלוע ההר (שהגיע לגובה של 32 ק"מ), את השפעת ההתפרצות על האנשים ואת הזרמים הפירוקלסטיים שגרמה ההתפוצצות וגלי הצונמי שהתלוו אליה.

בהתפרצות זו, שנמשכה כ- 19 שעות, נפלטו מההר כארבעה ק"מ רבועים של אפר וולקני שנשר על הערים פומפיי והרקולניאום. פומפיי ותושביה נקברו תחת שכבה של אפר וולקני בעובי שלושה מטרים, מקומה נשכח והיא התגלתה שוב במקרה בשנת 1748. מאז נחפרה העיר ביסודיות על ידי ארכאולוגים שחשפו את בתיה, מבני הציבור שבה וגם אינספור שלדי בני אדם ובעלי חיים ברגעיהם האחרונים ממש. העיר הרקולניאום נקברה תחת 23 מטרים של אפר וולקני שנדחסו על ידי זרם פירוקלסטי. כ- 5,000 איש התגוררו בה לפני ההתפרצות. בסך הכול נהרגו בהתפרצות קטלנית זו 3,360 איש.

[עריכה] ההר כיום והיערכות לעתיד

מבט אל לוע הווזוב

מאז ההתפרצות בשנת 1944, הר הווזוב שקט. יחסית לתקופות שקט קודמות, אשר נעו בין שנה וחצי לשבע וחצי שנים, זו נחשבת לארוכה מזה 500 שנה. עם זאת, נתוני ההתפרצויות לאורך ההיסטוריה מלמדים כי ככל שאורכת תקופת השקט לפני התפרצות, כך גדלה עוצמתה וסכנתה. נראה כי קודם להתפרצות האדירה שהחריבה את פומפיי, היה ההר רדום אלפי שנים, לכן התרחיש הגרוע ביותר לו צופים בהתפרצות עתידית קרובה יהיה דומה יותר להתפרצות בשנת 1631. בהתפרצות שכזו, שטח ברדיוס 7 ק"מ מלוע ההר יימחה לחלוטין תוך 15 דקות בזרם פירוקלסטי, שטח של 100 קמ"ר יהיה חשוף לפגעי אפר געשי וחיי כ-3 מיליון בני אדם יהיו בסכנה.

בעזרת מחקרים על התפרצויות ההר בעבר והשפעותיהן, מפתחים וולקנולוגים כלים לפענוח נתונים מהשטח לכדי אזהרות מוקדמות דיין להיערכות מתאימה לפני התפרצות עתידית. מכון תצפית מיוחד בנאפולי - "אוסרבטוריו וזוביו" - צופה על ההר ובוחן ללא הרף תנודות קרקע ושינויים בהרכב הכימי של הגאזים הנפלטים באזור ההר העשויים להעיד על התקרבות המאגמה אל פני השטח לקראת התפרצות. נכון לשנת 2001 לא נצפתה מאגמה בטווח 10 ק"מ תחת פני שטח ההר. שיטות חיזוי אלה מאפשרות זמן התרעה ארוך דיו לפינוי אוכלוסייה. נכון להיום, הזמן הנדרש לפינוי מוערך בכשבועיים. במקביל, נעשים מאמצים לדילול האוכלוסייה באזור המסוכן ביותר.

האזור סביב להר הוכרז כשמורת טבע ב-5 ביוני 1995, הפסגה פתוחה למבקרים ונסללו אליה שבילי גישה לנוחיות התיירים. הטיפוס לפסגה בטוח - אין כיום (2007) סימנים לפעילות בהר הווזוב.