אדיר איום ונורא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדיר איום ונורא

אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא - בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא

יְיָ לִי לֹא אִירָא

גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי - דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי

יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי

הֵן אַתָּה תִקְוָתִי - וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי

אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי

זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם - חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם

יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם

טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ - יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ

יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ

כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ - לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ

יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ

מִפַּחַד לְהַצִּילִי - נַהֲלֵנִי לְגוֹרָלִי

אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי

סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים - עֲזָר-נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים

יְיָ יוֹצֵר הָרִים

פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים - צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים

יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים

קָרֵב קֵץ נֶחָמָה - רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה

יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ - תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ

יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ

"אדיר איום ונורא" הוא פיוט המושר בקרב קהילות חסידות רבות במוצאי שבת. וכרבים מפיוטי מוצאי שבת[1] אף הוא עוסק בבקשה לה' שיגאל את עמו.

מקור הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט נזכר לראשונה במחזור ויטרי[2], מחברו של הפיוט לא ידוע. הפיוט מסודר לפי אקרוסטיכון אלפבית, ואחרי כל שתי שורות מובא קטע מפסוק שמתחיל בשם ה'.

יש מקומות שנהגו לכפול את הבית האחרון בפיוט ועל כך כתוב בספר אמיץ יוסף:

בזמר דאדיר איום ונורא, נהגו רובא דעלמא לכפול כל החרוזים האחרונים מכל הבתים דא"ב, ואני ראיתי מאבי מורי החסיד שכפל דוקא כל החרוזים הראשונים, מפני שבכל האחרונים יש בהם שם, ואם יכפלם יאמר כמה שמות לבטלה

ספר אמיץ יוסף אות עד

ניגון פעם ביער הלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגון פעם ביער הלכתי הוא ניגון שנזכר כבר במאה ה-17, ומובא במקומות שונים בגרסאות שונות, בחלק מהגרסאות ניתן לראות כי הוא בנוי על השיר אדיר איום ונורא[3]:

פעם ביער הלכתי

וקול ציפורים שמעתי

מרננים, מצפצפים

רא רא רא

אדיר איום ונורא

בצר לי לך אקרא

ה' לי ולא אירא

אמאל איך געגאנגען

אין די מיטן וואלד

האב איך געהערט

א גרויס געוואלד

פייגעלאך זינגען

לי לי לי

גדור פרצת היכלי

דגול מהר חכלילי

ה' היה עוזר לי

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדלי מוכר ספרים בספרו בעמק הבכא[4], מביא פיוט זה כדי להדגים ש"התקווה תופיע לו גם בזמירות שבת".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך למשל גם בבמוצאי יום מנוחה.
  2. ^ סימן רח.
  3. ^ ראו בערך ניגון פעם ביער הלכתי באתר חב"דפדיה.
  4. ^ מנדלה מוכר ספרים, בעמק הבכא, [13,14,15 מאגרים, האקדמיה ללשון עברית]