מנדלי מוכר ספרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מנדלי מוכר ספרים | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 2 בינואר 1836 |
| תאריך פטירה | 8 בדצמבר 1917 |
| שם מקורי | שלום יעקב אברמוביץ' |
| עיסוק | סופר, מתרגם, פובליציסט |
| לאום | יהודי |
| יצירות בולטות | 'פישקֶה החיגר', 'האבות והבנים', 'בעמק הבכא', 'מסעות בנימין השלישי' |
מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע מוכר ספֿרים; ברוסית: Менделе Мойхер-Сфорим) הוא שם-העט של שלום יעקב אברמוביץ' (ביידיש: אבראמאָוויטש; ברוסית: Соломон Моисеевич (Шолeм-Янкев; Шолом-Яков) Абрамович) (2 בינואר 1836 [ע"פ הלוח היוליאני: 21 בדצמבר 1835] – 8 בדצמבר [ע"פ הלוח היוליאני: 25 בנובמבר] 1917), מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
מנדלי, שנודע בכינוי "הסבא" של הספרות העברית והיידית המודרנית, היה בן הדור האחרון להשכלה, אולם בהמשך חייו חווה את תקופת חיבת ציון וראשית הציונות, שהשפיעו על יצירתו.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו ויצירתו
שלום יעקב אברמוביץ נולד ב-2 בינואר 1836 בעיירה קאפוליה שבקרבת מינסק (כיום בבלארוס) לר' חיים משה ברוידא, שהיה אחד מתלמידי החכמים המובילים בעיירה. אברמוביץ' זכה לחינוך יהודי בחדר, ולאחר שהתייתם מאביו ב-1849 למד בישיבות בטימקוביץ', בסלוּצק ובווילנה, וספג הרבה מהווי היהודים שם, שבהמשך השתקף ביצירותיו. לאחר שנתיים בסלוצק שב להתגורר עם אמו, שנישאה מחדש בינתיים, בכפר הקטן מיילניק (Mielnik). בהיותו בן 17 לערך החל לכתוב את שיריו הראשונים, בעברית מליצית ועל נושאים תנ"כיים.
בהמשך נסע מנדלי לדרום האימפריה הרוסית עם דודתו, בניסיון להתחקות אחרי בעלהּ הנמלט. חוויות אלה שימשו בסיס לספרו היידי הנודע ביותר, 'פֿישקע דער קרומער' (יידיש: "פישקֶ'ה החיגר"). בסוף נסיעותיהם התיישב מנדלי בעיירה קמניץ פודולסק שבמערב אוקראינה, ושם נישא לאישה שהתגלתה כחולה פסיכיאטרית. בתקופה זו פגש את המחבר המשכילי אברהם בר גוטלובר, שהשפיע על יצירתו. גוטלובר, שהיה מורה בבית ספר ממשלתי ליהודים, הדריך את מנדלי הצעיר, שלמד בעזרתו ובעזרת בנותיו ספרות, מתמטיקה ומדע, גרמנית ורוסית, עבר בחינות הוראה ואף עבד כמורה בבית הספר שבעיירה. בתקופה זו כתב את חיבורו הראשון שיצא בדפוס: 'מכתב בדבר החינוך', שהודפס בעיתון 'המגיד'.
בתחילת דרכו בשנות ה-60 של המאה ה-19 הִרבה מנדלי לכתוב ספרי מדע פופולרי, ספרות שימושית, ביקורת ספרים ומאמרים פובליציסטיים שהעסיקו את הציבור היהודי (בעיקר בעיתון 'המגיד'). מנדלי תבע התייחסות פעילה לבעיות החברה היהודית ברוסיה. תוכניתו להפיץ מדע והשכלה מעשית באה לידי ביטוי בתרגומיו לספרי טבע ותולדות ישראל לשימושם של הקוראים והתלמידים העבריים, ובעיבודים ותרגומים ליידיש מן הספרות המסורתית.
מבחינה ספרותית היה מנדלי קשור למסורת המשכילית ולספרות תחייה הלאומית. יצירתו רוויה אהבה ליהודים הפשוטים, תוך יציאה נגד ההסתה האנטישמית ונישולם הכלכלי והאזרחי של יהודי רוסיה. לצד זאת, ביטאו יצירותיו ביקורת סאטירית נוקבת על דרכי החינוך היהודי ועל אופי החיים המסורתי בעיירות היהודיות, ומצד שני גם על היהודים המשכילים ועל מגמת ההתבוללות שלהם.
מנדלי היה פעיל בעיתונים יהודיים של ההשכלה, למרות היותו נתון גם לתחייה היהודית הלאומית והציונית. מסיבה זו כתב הן בעברית והן ביידיש, לסירוגין, עד למותו באודסה ב-8 בדצמבר 1917, בשלהי שנתו השמונים ושתיים.
מרבית ספריו וכתביו תורגמו לעברית ויצאו לאור בישראל.
מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. כמו כן, נקרא על שמו רשימת התפוצה "מענדעלע" המוקדשת לשפה ולספרות היידיש, בטריניטי קולג'. בנוסף, נקרא על שמו מכתש על כוכב חמה.[1]
[עריכה] השפה והלשון ביצירתו
יצירתו של מנדלי הייתה מורכבת גם מבחינה לשונית, בהיותו ממניחי היסודות לספרות היידית המודרנית ולסגנון העברי.
מנדלי החל את כתיבתו בעברית כסופר משכילי וכתב ספרות לפי כל כללי העברית המשכילית. בשלב מסוים פנה לכתוב ביידיש וערך גם בשפה זו מהפכה לשונית, שהתבטאה בהרחבת השימוש ביידיש המדוברת לצורכי ספרות יפה. אחרי הפסקה גדולה חזר ב-1886 לכתוב בעברית, אבל החליט לוותר על השימוש בכללי העברית המקראית והכניס לתוך אוצר המילים והדקדוק שלו את לשון חז"ל והלשון הרבנית של ימי הביניים. בספרו 'בסתר רעם' (1886) פתח מנדלי סגנון חדש בכתיבה העברית, סגנון קולח ומגוון המשקף את היידיש שדוברה בסביבתו ומשתמש בכל הרבדים ההיסטוריים של העברית.
לצורך ספריו העבריים, שהיו בחלקם תרגום של הספרים שכתב ביידיש, נזקק ללשון שתייצג דיבור עממי שוטף, מתובל בהלצות ובתיאורים מפורטים, ואת הצורך הזה סיפק בהשתחררות מכבלי המליצה המקראית המשכילית, בפנייה למטבעות לשון ואוצר מילים חז"ליים ובשילוב מאפיינים תחביריים מן השפות האירופיות. שפתו של מנדלי נתפסה כ"לשון סינתטית", כלומר, מורכבת מכמה רובדי לשון קודמים ולא כהמשך ישיר של רובד לשון מסוים.
בעת האחרונה עברו חוקרים רבים להחזיק בתפיסה שלפיה מהווה לשונו המשך ישיר של הספרות הרבנית והחסידית של תחילת העת החדשה, בליווי תוספת של יסודות חדשים, דקדוקיים בעיקר.
[עריכה] מיצירותיו הידועות
- 'האבות והבנים' (1868)
- 'בעמק הבכא' –גרסה ראשונה של הספר יצאה ביידיש בשנת 1865 בוורשה בשם "דאס ווינטשפינגערל" (טבעת המופת).
- 'מסעות בנימין השלישי' (1896)
- 'יודל', נדפס בוורשה בשנת 1875
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אורציון ברתנא, מנדלי מוכר ספרים: עיון ביקורתי במיכלול יצירתו של אברמוביץ , הוצאת דקל, 1979.
- יוסף שה-לבן, מנדלי מוכר ספרים, הוצאת אור-עם, 1979.
- גרשון שקד, מנדלי, לפניו ואחריו, הוצאת מאגנס, 2005.
- אמיר בנבג'י, מנדלי והסיפור הלאומי, הוצאת דביר ומכון הקשרים, 2009.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מנדלי מוכר ספרים בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מנדלי מוכר ספרים באתר המכון לתרגום ספרות עברית
- עמרי הרצוג, היהודי הנודד, ב-ynet
- בני מר, צריך לסחוט את המים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2007
- נדב לפיד, חקר הספרות, היהודים שיגעו את סבא, באתר הארץ, 01/07/09
- מנדלי מוכר ספרים, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
