אדן טאריאן
 | |
| לידה |
12 באוקטובר 1882 Mučín, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1946 (בגיל 63) בודפשט, הרפובליקה ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה, צ'כוסלובקיה |
| מפלגה |
Hungarian Party in Slovakia, המפלגה הלאומית ההונגרית |
  | |
אדן טאריאן (במקור עד 1900 וייס,[1] בהונגרית: Tarján Ödön; מוצ'ן, 12 באוקטובר 1882 – בודפשט, 27 ביולי 1946)[2] היה מהנדס, בעל בית חרושת, פוליטיקאי יהודי-הונגרי בצ'כוסלובקיה, תומך כספית ביומון "העיתון ההונגרי של פראג" (Prágai Magyar Hírlap).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדן וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של לאיוש וייס, ושל אילונה וילהלם, המשפחה הייתה שייכת לקהילה היהודית בלושונץ. אודון טאריאן שינה את שם משפחתו להונגרי בשנת 1900.[1] בני הזוג טאריאן התגוררו ב-Gácsi utca לשעבר בלושונץ (בסלובקית לוצ'נץ) ששמו שונה לרחוב מסריק לאחר הקמת צ'כוסלובקיה.
לאדן טאריאן, היהודי-הונגרי היה מפעל תעשייתי משגשג לפני שהונגריה העליונה סופחה לצ'כוסלובקיה על פי חוזה טריאנון. לאחר מכן, משנת 1918, הוא נאבק על הישרדות המפעל. כתוצאה מעבודתו כמהנדס מחקר, כמה מחידושיו קיבלו הגנת פטנט.[3] בתום מלחמת העולם הראשונה, כמנהל בית החרושת למכונות חקלאיות בלושונץ, זכה בצלב הכבוד הצבאי שהוענק לאזרחים.[4] כמייסד מפלגה (מפלגת החוק ההונגרית של סלובקיה) ופוליטיקאי אופוזיציה שארגן את התמיכה הכספית של העיתון ההונגרי בפראג (הוא היה גם ממנהיגי המפלגה הלאומית ההונגרית (צ'כוסלובקיה)), ששמר על קשרים טובים עם חוגי הממשלה בבודפשט והיה גם בקשר הדוק עם החוגים הכלכליים והפיננסיים הצ'כיים והסלובקיים, הוא השתייך ועמד בחזית הפוליטיקה ההונגרית בסלובקיה.
בשנת 1933, עובד שפוטר בעבר ממפעלו בלושונץ ירה בו כנקמה, אך טאריאן סבל מפציעות קלות בלבד.[5]
הוא עבר להונגריה ב-1934, ככל הנראה כדי להימנע מהאשמתו בקונספירציה נגד המדינה (נגד צ'כוסלובקיה). ממשלת הונגריה לא יכלה להרשות לעצמה שאחת הדמויות החשובות בפוליטיקה ההונגרית בהונגריה העליונה (אז סלובקיה) יועמד לדין יישפט וישלח למאסר, לכן היא תמכה כספית בשהותו בבודפשט. כפיצוי על כך כתב טאריאן מספר מאמרים רוויזיוניסטיים אנטי-צ'כוסלובקיים בין השנים 1934–1936. הוא ניתח את המדיניות הכלכלית של צ'כוסלובקיה ואת מצבם החברתי והכלכלי של ההונגרים שם, כל אחד בכרך נפרד, שחלקם פורסמו גם בארבע שפות זרות. הוא נחשב לאיש ותיק ומהימן של ממשלת הונגריה ונחשב למומחה בכלכלת מרכז אירופה והחברה הצ'כוסלובקית והסלובקית.
טאריאן הגיש את בקשתו להחזרת אזרחותו ההונגרית למשרד הפנים המלכותי ההונגרי ב-19 בינואר 1937, בקשה שנתמכה גם על ידי משרד ראש הממשלה. הוא היה בקשרי ידידות עם פאל טלקי, והיה אורח תדיר בווילה שלו בגבעת גלרט.
לאחר ששרד את השואה, הוא פעל להחיאת הבנייה החופשית בבודפשט לאחר 1945 עד למותו הטראגי ב-1946. (הוא נפל לתוך פיר מעלית ומת משבר בבסיס הגולגולת).
אשתו הראשונה הייתה אירן קסלר, שבאמצעותה נקשר בקשרי משפחה עם משפחת הֶקְש הידוע והוותיקה. נישואים אלה הביאו לעולם את בנו לאסלו ארווין ואת בתו של אילונה מגדולנה.[6] אשתו השנייה הייתה מאריה תרזיה אנה רוגרין, לה נישא ב-11 בדצמבר 1937 בבודפשט.[7]
קריירה בבונים החופשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1913 התקבל לתא קומניוס בבודפשט. הוא עזב באותה שנה כדי להשתתף בהקמה מחדש של תא פניקס בלושונץ. בשנת 1945, הוא מילא תפקיד משמעותי בארגון ופיתוח התוכנית של "התא הגדול הסמלי ההונגרי" שהוקם שוב. הוא הופקד על הקמת התא ליברטס (Libertás), שבה הפך למאסטר הגדול של התא. במרץ 1946, באספה הראשונה של "התא הגדול" נבחר לסגן שני. (משרת המאסטר הגדול לא אויש באופן זמני). לאחר מותו הטרגי, אחיו של הבונה החופשי ארנה האלאס כתב שיר לזכרו. את ההספד לזכרו נשא נאנדור הגדוש (במקור הירשל), הנואם מטעם "התא הגדול".
כתביו ועבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החלק המעמדי של המיעוט ההונגרי בדמוקרטיה הצ'כוסלובקית. H. Mercy St., פראג, 1930
- Der Anteil der Ungarischen Minderheit an der Tschechoslovakische Demokratie. Druck Mercy, פראג, 1930
- Der Weg der Tschechoslowakei und die Ungarische Minderheit. דפוס האוניברסיטה, בודפשט, 1934
- The Ways of Czechoslovakia and its Magyar Minority. רחוב האוניברסיטה, בודפשט, 1934
- Die Tschechoslowakei Anfang Mai 1934. Sarkany Ny., בודפשט, 1934
- Il camino della Cecoslovacchia e la minoranza ungherese. Ist. Editoriale Cisalpino, Varese, Editoriale Cisalpino, Varese, 1935
- Ou va la Tchécoslovaquie ? La question de la minorité hongroise. Impr. Boisseau, Toulouse, 1935
- Die Tschechoslowakei Ende 1935. Situationsbericht (דוח מצב). Sarkany Ny., בודפשט, 1936
- סתיו אודון טארג'אן-אנדרה: הונגרים, סלובקים ורותנים בעמק הדנובה. ויקטור הורנינצקי Rt. M. Ex. היי. בית דפוס ספרים, בודפשט, 1938
- Tarján, Ödön–Fall, André: הונגרים, סלובקים ורותנים בעמק הדנובה. מדפסת V. Hornyánszky Co. Ltd לבית המשפט המלכותי, בודפשט, 1938
- Tarján, Edmond–Fall, André: Hongrois, Slovaques et Ruthènes dans la vallée Danubienne. Imprimerie de la Cour Roy. הונג. SAV Hornyánszky, בודפשט, 1938
- Tarján, Ödön–Fall, Andreas: Ungarn, Slowaken und Ruthenen im Donaubecken. הורניאנסקי. אונג. Hofbuchdruckerei AG., בודפשט, 1938
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלמנך חיים ציבוריים ההונגרי הנוצרי. כרך 4 הספר הדרומי. העורך והמוציא לאור Jenő Hortobágyi. בודפשט, 1944
- לקסיקון ההונגרים ב (צ'כו)סלובקיה מאז הקמת צ'כוסלובקיה ועד היום, http://adatbank.sk/lexikon/tarjan-odon/
- אישטוואן גאוצ'יק 2017: מבקר של אידיאל המדינה - נאומים וכתבים נבחרים של אדן טאריאן על מיעוטים ומדיניות כלכלית, הוצאת Pesti Kalligram, בודפשט, 2017.
- אישטוואן גאוצ'יק: "הסמכות הכלכלית הראשונה שלנו", הביוגרפיה של אדן טאריאן, Kalligram, 2014. עמ' 9. 89-96 István Gaucsík, „Első közgazdasági szaktekintélyünk“, Tarján Ödön életrajza. in: Kalligram, 2014. 9. pp. 89-96.
- אישטוואן גאוצ'יק: במשיכתם של כלכלה ופוליטיקה. תוספות לפרופיל הקריירה שלאדן טאריאן. סקירת פורום מדעי החברה, 2010, 12. 1. 49–60.
- נאנדור הגדוש: הספד לאדן טאריאן. בית דפוס Otthon, בודפשט, 1946
- ארנה ויידה: שבעים וחמש שנים בשירות האמנות המלכותית. ההיסטוריה של תא Könyves Kálmán 1947–1872. / ספריית חוות מיכסה 1. /Fémes Ny., בודפשט, 1948
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei II: A magyarországi szabadkőműves páholyok tagjainak névsora 1868-tól 1920-ig. Budapest: Budai-Bernwallner József könyvnyomdája. 1939. 5. o. (יוז'ף פלטינוס: פשעי הבונים החופשיים II: רשימת חברי לשכות הבונים החופשיים ההונגרים מ-1868 עד 1920. בודפשט: בית דפוס הספרים של יוז'ף בודאי-ברנוולנר. 1939. עמ' 5)
- Berényi Zsuzsanna Ágnes: A magyar szabadkőművesség a második világháború idején. In: Csihák György (szerk.): Magyar haditechnika, magyar hadjáratok a kora középkorban. A második világháború és történelmi következményei Magyarország szempontjából (1939–1949). Zürichi Magyar Történelmi Egyesület, Budapest–Zürich, 2002, 195–198. [1] (אגנש ז'וז'אנה ברני: בנייה חופשית הונגרית במהלך מלחמת העולם השנייה. ג'רג' צ'יהאק (עורך): טכנולוגיה צבאית הונגרית, מסעות הונגריה בימי הביניים המוקדמים. מלחמת העולם השנייה והשלכותיה ההיסטוריות מנקודת מבטה של הונגריה (1939–1949). החברה ההונגרית ההיסטורית של ציריך, בודפשט-ציריך, 2002, 195–198.)
- Halász Ernő: Tarján Ödön halálára. Otthon Nyomda, Budapest, 1946 (ארנה הלאס: מותו של אדן טאריאן)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 A Belügyminisztérium 1900. évi 137707. sz. rendelete. MNL-OL 30807. mikrofilm 676. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1900. év 44. oldal 19. sor.
- ^ Halálesete bejegyezve Budapest V. ker. állami halotti akv. 435/1946. folyószám alatt.
- ^ Pl. 56024. számú szabadalma: Ujitások vetőgépek eltolható kanálkorongos vetőszerkezetén. - 56048. Kerékagy vetőgépek kerekei számára. — 56049. Ujitások trágyaszórógépeken. Köztelek – 1912.05.04. / 34. szám 1282. oldal
- ^ Budapesti Hírlap, 1918. október 10. 7. oldal (38. évfolyam, 237. szám)
- ^ Budapesti Hírlap, 1933. június 17. 6. oldal (53. évfolyam, 135. szám)
- ^ Tarján Ödön adatai a Geni geneológiai adatbázisban
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest XI. ker. állami házassági akv. 603/1937. folyószám alatt.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אדן טאריאן".