אדריין בותיה
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1922 טראסון-לאווילדיו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 2019 (בגיל 97) בריב לה גאיירד, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אדריין בותיה |
  | |
אדריין בותיה (בצרפתית: Adrien Bouthier; 15 באוקטובר 1922 – 24 בדצמבר 2019) היה פעיל בתנועת ההתנגדות הצרפתית וחסיד אומות העולם מצרפת.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בותיה נולד בטראסון-לאווילדיו (צר') שבדרום-מערב צרפת ולמד בבית הספר הטכני של חיל האוויר הצרפתי.
פעילותו בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1942, בהיותו בן 20, נאלץ בותיה לפרוש מהלימודים ונצטווה להתגייס לעבודות כפייה בגרמניה (צר'). הוא סירב להתייצב ונאלץ לרדת למחתרת. הוא הצטרף לתנועת ההתנגדות הצרפתית והודות לאימוניו הצבאיים יכול היה להצטרף לכוחות הלוחמים ולהילחם ביעילות.
ב-1944 שהה בותיה בכפרם של הוריו, שבנייק (Chavagnac) שבמחוז דורדון, כפר שהיה מעוז של המתנגדים למשטר וישי ולגרמניה הנאצית. הוא היה שותף בהצלת מספר יהודים, בהם שני יהודים שנמלטו מבלגיה לצרפת וביקשו מסתור מפני הגרמנים.
במרץ 1944 תקפה תנועת ההתנגדות הצרפתית כלי רכב גרמנים באזור הכפר והרגה עשרה גרמנים. בתגובה שרפו הגרמנים מספר בתים על יושביהם וסרקו את האזור בחיפוש אחר חברי מחתרת. שני היהודים הבלגים נמלטו אל היער הסמוך. כששמע על כך רץ בותיה ליער בעקבותיהם, חיפש אותם, וכשמצא אותם השיבם לכפר ולביתו, למרות שהאזור, והוא עצמו בפרט, היו תחת אש גרמנית. עקב החשש לשלומם נאלץ להסתירם לאחר זמן מה בביתו של ז'ורז' ז'נגואן (Georges Guingouin), פעיל המחתרת באזור לימוזן - Maquis du Limousin (צר').
הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי המלחמה הוענקו לבותיה מדליית ההתנגדות (אנ'), אות לגיון הכבוד הצרפתי ואותות הוקרה רבים נוספים.
בשנת 1995 הוכר בותייה על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.
נפטר ב-24 בדצמבר 2019.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על אדריין בותייה, באתר יד ושם (באנגלית)
