יד ושם

סמל יד ושם

אנדרטת הקרון ביד ושם

"דכאו - שאת ושבר", מאת ננדור גליד, 1977

בקעת הקהילות

אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו

היכל השמות

אוהל יזכור

יד ושם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד להנצחת זכר השואה שהוקם בשנת 1953 על ידי מדינת ישראל בעקבות חוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953", אותו יזם בן ציון דינור. אחד מהוגי הרעיון "יד ושם" מרדכי שנהבי היה גם מנהלו הראשון של המוסד. האתר ממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים בצמוד אל חלקו המערבי של הר הרצל.

יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.

כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שבאומץ לבם הצילו יהודים מידי הנאצים. השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו:

	וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם, טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.
– ישעיהו, נ"ו, ה

בשנת תשס"ג זכה "יד ושם" בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בשנת תשל"ג זכה המוסד בפרס ישראל על מפעל חיים עבור מפעל ההוצאה לאור של פנקס הקהילות.

הרכב המוסד

"יד ושם" מורכב ממספר מוסדות נפרדים, שביחד מקיפים את כל נושא השואה. המוסד עוסק הן בהנצחת השואה והן במחקר אודותיה.

ארכיון וספרייה

ארכיון יד ושם החל לפעול כבר ב-1946, והוא מכיל את האוסף הגדול בעולם של מסמכים על השואה, כ-138 מליון מסמכים. פעילותו כוללת איסוף ותיעוד של תצלומים, סרטי מקור, מסמכים, יומנים, זיכרונות ועדויות, הקשורים לשואה. הארכיון מאגד בתוכו עשרות אלפי עדויות של ניצולי שואה, כ-62 מיליון דפי תיעוד בארבעים שפות, הכוללים ניירות עבודה ומכתבים של פקידים נאצים ופקידים אחרים מכל מדינות אירופה, אוספי תעודות של ארגונים יהודיים, מסמכים אישיים של יהודים כגון דרכונים, מכתבים יומנים וזיכרונות. רשימות מסוגים שונים כגון רשימות החרמת רכוש, רשימות גירוש, רשימות נספים וניצולים ותיעוד משפטי מבתי משפט שדנו בענייניהם של פושעי מלחמה. כמו כן נאספו במקום יותר מ-268,000 תצלומים ועשרות סרטים. החומר מקיף היבטים השונים של סיפור השואה. החומר נוגע בתקופה רחבה: עיקרו בשנות הרדיפה והמלחמה מתחילת שנות השלושים ועד 1945, אך הוא כולל חומר רב גם על חיי היהודים בשנים שלפני המלחמה וכן על גורלם של הניצולים לאחר המלחמה ועל השלכותיה של השואה עד היום.

בספריית יד ושם ישנם למעלה מ-100,000 ספרים ותדפיסי מאמרים וכן למעלה מ-4000 עיתונים וכתבי עת הממוינים על-פי כותר בכל השפות, והיא הספרייה בעלת האוסף הגדול מסוגו בעולם. הספרייה משמשת מאגר לכל החומר שראה אור בנושא השואה ובנושאים נלווים.

האוספים מאוחסנים בבניין הארכיון שנחנך בשנת 2000. "יד ושם" ממשיך בגביית עדויות ובאיסוף תרומות חומר ארכיוני, שאת חלקן ניתן לראות באתר האינטרנט של המוסד.

ב־ 26 בינואר, 2011 – יום הזיכרון הבין־לאומי להנצחת קרבנות השואה – "יד ושם" שיתפו פעולה עם חברת "גוגל", והקימו ארכיון וירטואלי הנגיש באינטרנט. המסמכים שברשות "יד ושם" נסרקו ועברו זיהוי טקסט באמצעות תוכנת OCR. ‏

בית הספר המרכזי להוראת השואה

בית הספר להוראת השואה של "יד ושם" הנו מרכז לימודי הכולל אגף מולטימדיה, מחלקת הכשרת מורים, מרכזייה פדגוגית וסגל הוראה אשר מפעיל קורסים והשתלמויות מקוונות בנושא השואה לקהל רב, בעיקר למורים, מפקחים, נוער ולסטודנטים. הקורסים מועברים הן בבית הספר המרכזי והן בתוכניות מיוחדות במוסדות חינוך בארץ ובעולם.

המכון הבינלאומי לחקר השואה

מכון המחקר הבין לאומי הוקם ב-1993, ומטרתו היא מחקר היסטורי של השואה. המכון עוסק בתכנון וביצוע פרויקטים מחקריים ומחקרי תשתית, בארגון ימי עיון וכינוסים בין-לאומיים, בייזום פרויקטים משותפים עם מכוני מחקר בעולם ומפרסם מחקרים, דברי כינוסים, תעודות ומונוגרפיות בנושא השואה. משימה חשובה נוספת של המכון היא מתן תמיכה אקדמית וכספית לחוקרים ולסטודנטים העוסקים בנושא השואה.

המוזיאונים לתולדות השואה

המוזיאון לתולדות השואה מיום הקמתו פועל ב"יד ושם" מוזיאון לתולדות השואה, אשר מתבסס על תמונות ומיצגים שונים הממחישים את ההיסטוריה של השואה מעליית הנאצים לשלטון, הגטאות, מחנות הריכוז, המרידות ועד לשחרור הניצולים האחרונים. במרץ 2005, לאחר תהליך בנייה שנמשך כ-10 שנים, נפתח המוזיאון החדש אשר החליף למעשה את המוזיאון הישן. הוא בעל מבנה דמוי חץ באורך 180 מטר החודר להר מצדו האחד ויוצא מצדו האחר. אור היום נכנס מן הקודקוד העליון של המנסרה, דרך פס זכוכית באורך 200 מטרים החותך את רכס ההר. שטחו של המוזיאון החדש הוא כ-4,200 מטר מרובע, ורובו בנוי מתחת לפני הקרקע. המוזיאון מציג את סיפור השואה באופנים שונים בעזרת חפצים מקוריים, מסמכים, עדויות, סרטים, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות גם יחד.

במוזיאון עשרה אולמות תצוגה, שבכל אחד מוצג פרק בתקופת השואה. בשונה מהמוזיאון הישן, המתבסס ברובו על תמונות כדי לנסות ולהמחיש את הזוועה, במוזיאון החדש ישנה תצוגת מולטימדיה, הכוללת עדויות של ניצולי שואה, כמו גם חפצים אישיים שנתרמו על ידי הניצולים, משפחותיהם, מוזאונים ואתרי הנצחה ברחבי העולם, אשר נותנים ממד אנושי-אישי של קורבנות השואה.

המוזיאון בנוי בצורת משולש שמדמה את הקירות ההולכים ונסגרים על היהודים באירופה. בין כל כניסה לאולמות התצוגה מפרידים מיצגים המונעים מעבר חופשי ומחייבים את המבקרים לבקר בכל אולמות התצוגה.

מוזיאון לאמנות השואה אוסף האמנות של יד ושם הוא האוסף הגדול והמקיף ביותר בעולם בנושא השואה. יש בו כ-10,000 יצירות אמנות, רובן מתקופת השואה. את פני המבקר במוזיאון לאמנות השואה מקבל קיר אלכסוני, ועליו מבחר יצירות מהאוסף שיצרו אמנים שונים. בחללים האחרים ערוכה התצוגה על פי נושאים ומתמקדת בדמות האדם ובנופים - נופי הגטו והמחנה, פנים וחוץ. לשני אמנים מוקדש במוזיאון מקום אישי: שרלוטה סלומון וקרל דויטש. רוב העבודות נוצרו על פיסות נייר דקות ומתפוררות, ויש לטפל בהן. לפיכך התצוגה במוזיאון אינה תצוגה קבועה אלא מתחלפת, כדי שהחומרים שהוצגו תחילה באור יישמרו בחשכה.

מרכז הצפייה מרכז ידע עולמי יחיד מסוגו אודות היצירה הקולנועית העוסקת בשואה. בזכות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים של יד ושם המרכז אוסף, משמר ומקטלג יצירות קולנועיות על כל סוגיהן בנושא השואה. במרכז ניתן גם לצפות בעדויות מצולמות של ניצולים - עשרות אלפי עדויות מצולמות מאוסף "יד ושם" ומאוסף "הקרן להיסטוריה חזותית", מיסודו של סטיבן שפילברג. בקטלוג הסרטים של מרכז הצפייה ביד ושם קיימים 6,682 כותרים. המידע על כל אלה נגיש בקטלוג הסרטים המקוון באתר האינטרנט של יד ושם. על כל סרט ניתן למצוא מידע בעברית ובאנגלית במגוון תחומים: אמנותי, מסחרי, היסטורי וגיאוגרפי.

דפי עד

ערך מורחב – דף עד

ההיכל האחרון במוזיאון החדש הוא היכל השמות, בו מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים. לפרויקט המיוחד של איסוף השמות קוראים "לכל איש יש שם". מאגר השמות זמין במקום וגם באינטרנט. לפרויקט ערך מוסף ככלי עזר לחקר הגנאלוגיה של משפחות הקורבנות. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מקונוס גדול, עליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשמלמטה נראה בור מים גדול, המשקף את הנמצא מעליו. איסוף דפי העד החל באמצע שנת 1955. בתחילה הוא נתקל בקשיים אולם בהמשך שונו הטפסים ועד סוף 1956 נאספו 500,000 דפי עד שהכילו שמות של כ-750,000 נרצחים‏. ב-2010 הודיע אבנר שלו יושב ראש "יד ושם" כי עד כה תועדו 4 מיליון שמות המהווים כשני שליש מהנספים בשואה, כאשר כ-55% מהשמות מקורם בדפי עד והיתר מקורם במסמכים ארכיוניים ובמיזמי הנצחה שונים.‏

אתרי זיכרון והנצחה

• אוהל יזכור - מבנה זיכרון לששת המיליונים שנספו בשואה. מדובר במבנה מבטון הבנוי בצורה מופשטת, במרכזו דולקת תדיר אש זיכרון ועל קרקעיתו מוטבעים שמותיהם של 22 מחנות ההשמדה, גאיות הריגה ומחנות מעבר. ב-11 בינואר 1968 נקבר באהל אפרם של יהודים שנשרפו בטרבלינקה.

באתר זה נוהגים לבקר אורחים רשמיים של מדינת ישראל ולהניח זרי פרחים לזכר הקורבנות.

• יד לילד - אתר הנצחה וזיכרון לילדים שנספו בשואה. פנים המבנה הוא חלל חשוך שההולך בתוכו רואה נרות דולקים המשתקפים במאות במראות שבורות שעל הקיר לזכרם של הילדים שנרצחו. שמות הילדים, גילם וארצות מולדתם מוקראים ברקע מפי קריינים.
• בקעת הקהילות - אתר זיכרון לקהילות היהודיות באירופה שחרבו לאחר השואה. המדובר בקומפלקס שבנוי כמבוך מאבן ירושלמית בצורת מפת אירופה ומעליו נטועים ברושים. על האבן חרוטים שמותיהם של אלפי קהילות, קטנות כגדולות, מכל רחבי אירופה.
• שדרת חסידי אומות העולם - שדרת עצים שניטעה לכבודם של חסידי אומות העולם אשר הוכרו על ידי ועדה ציבורית מיוחדת. תחת כל עץ ישנה לוחית המציינת את שם האישיות לכבודה הוא ניטע. מתוך ידיעה שהיו מקרי הצלת היהודים שלעולם לא ייוודעו ויתועדו, הוקמה בשדרה אנדרטה לכבודו של חסיד אומות העולם האלמוני.
• אנדרטת גטו ורשה אנדרטת מרד גטו ורשה ברחבת הטקסים המרכזית.
• יד ללוחמים היהודים ולפרטיזנים כמיליון וחצי יהודים לחמו במלחמת העולם השנייה במסגרת צבאות בעלות-הברית‮, ‬בתור פרטיזנים‮, ‬במחתרות ובגטאות‮. ‬מאות אלפים מהם נפלו בקרב‮. ‬ללוחמים אלה ולגבורתם מוקדשת אנדרטה זו‮.‬
• אנדרטת הקרון קרון רכבת גרמני ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה וניתן ליד ושם על ידי ממשלת פולין‮. ‬האנדרטה נבנתה כזיכרון לשילוחים אל מחנות ההשמדה‮. ‬על הקיר הסמוך לאנדרטה‮, ‬חרוטה עדותו של ניצול השואה אברהם קשפיצקי‮.‬‭
• רחבת הטקסים (רחבת גטו ורשה) - הרחבה בה מתקיימים מידי שנה הטקסים ביום הזיכרון לשואה. המדובר ברחבה גדולה הנחתמת בקיר אבן אדום, כשבמרכזו אנדרטה לזכר הנספים בשואה (שהיא העתק של האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה הנמצאת בוורשה, מעשה ידי הפסל נתן רפפורט).

ביד ושם עוד מספר אנדרטאות וכיכרות להנצחת אירועים ואישים שונים בשואה ביניהם כיכר גטו ורשה, כיכר יאנוש קורצ'אק ובה אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו, גן חסידי אומות העולם, אנדרטת הקרון, האנדרטה לזכר הנספים במחנות, מצפור הפרטיזנים, אנדרטת לה שמבון, תבליט השואה והגבורה ועוד.

• 

  הכניסה למרכז לתולדות השואה

• 

  פרוזדור העובר לאורך חלקי המוזיאון. מוצגים סמליים מונעים את מעבר הצופים לאורך המסדרון, ומחייבים אותם לעבור דרך אולמות התצוגה השונים.

• 

  פסל "זעקה אילמת" של לאה מיכלסון

• 

  עמוד הגבורה

• 

  לוח בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם

ראו גם

• השואה - מונחים
• זיכרון השואה
• שם עולם

לקריאה נוספת

• בעז כהן, הדורות הבאים איככה ידעו: לידתו והתפתחותו של חקר השואה הישראלי, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2010.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יד ושם

• אתר יד ושם
• סרטון ההסבר של מוזיאון יד ושם, וסרטוני עדות באתר YouTube
• מוזיאון יד ושם ב-ilMuseums.com
• סוזן אורבן, ‏זכרון השואה: משימותיו של מוזיאון "יד-ושם" במאה ה-21, נתיב 104, יוני 2005, עמ' 40-35
• מולי ברוג, ‏יד לחיילים ושם לחללים: ניסיונות הוועד הלאומי להקים את "יד ושם"1949-1946, קתדרה 119, מרץ 2006, עמ' 120-87
• ניר חסון, "הכי הפתיע אותי ששישה מיליון הושמדו בזמן כה קצר", באתר הארץ, 28 ביולי 2009
• יד ושם, באנציקלופדיה ynet

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°46′27″N 35°10′32″E}