אובוד

אובּוד (בסרבית: Обод), שכונה גם ריצ'קי גראד (Риjчки град) או צרנוייביצ'ה גראד (Црнојевића град), היה בימי הביניים יישוב מבוצר עם מבצר ומנזר במונטנגרו, על הגדה הימנית של הנהר אובודה, לימים נהר צרנוייביץ'. הוא שכן מעל הכפר בן ימינו רייקה צרנוייביץ', לא רחוק משפך הנהר לאגם שקודרה, ואינו קיים עוד. אובוד הוקם בסביבות שנת 1475 על ידי נסיך זטה איוואן צרנוייביץ', אחרי שהוא נאלץ לנטוש את מושבו הקודם בז'בליאק בידי העות'מאנים. אובוד שימש בירתו של איוואן צרנוייביץ' למשך שש שנים בערך. ג'וראג' צרנוייביץ' הקים ככל הנראה באובוד בית דפוס באותיות קיריליות, ראשון בדרום-מזרח אירופה, שהועבר בהמשך לצטיניה. אחרי שנסיך זטה העביר את מושבו לעיר החדשה צטיניה, אובוד ננטש. בבית הדפוס שהקים צרנוייביץ' הודפסו הספרים הראשונים באותיות קיריליות באזור הבלקן. הם נכתבו בגרסה הסרבית של השפה הסלבונית. האינקונבולה הנ"ל כוללים ספר תהלים (פסלטריון) מלווה בספר "חיי סטפאן דצ'אנסקי" מאת גריגורי צמבלק, "אוקטואיך (אוקטואכוס) פרבוגלסניק" (4 בינואר 1494), אאוכולוגיון - מוליטבניק או טרבניק, "אוקטואיך פטוגלסניק". יש משערים כי את ה"אוקטואיך פרבוגלסניק" הדפיסו באובוד. העבודה נעשתה תחת השגחתו של הנזיר הבכיר מקאריה ובברכת המיטרופוליט של מונטנגרו, ואווילה. בשנת 1952 קיבל בית הדפוס הממלכתי בצטינייה את השם "אובוד".

אובוד במדיה האומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגדות טוענות שאיוואן צרנוייביץ' לא מת אלא הסתתר במערה על יד אובוד.
אובוד מוזכר בפואמה של דנילו נייגוש "עטרת ההרים"