מבצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) - "מבצר האבירים" בסוריה.
המבצר הוונציאני החדש בעיר קורפו

מבצר הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית. ישנם סוגים רבים של מבצרים, שנבדלים זה מזה בגודל ובתכנון. המונח "מבצר" בעברית מתייחס לרוב למבנים המבוצרים של העת העתיקה, ימי הביניים והרנסאנס, בניגוד ל"ביצורים" שהוא מונח כללי יותר ומתייחס לכל סוגי הביצורים.

המבצר הוא מתחם קטן יחסית (שטחו המבוצר לרוב לא עולה על 10,000 מ"ר) אך מבוצר, שנועד לצורכי שליטה צבאית והגנה מפני אויב. המבצר תמיד יהיה מוקף בחומה, שתפקידה הוא למנוע מאנשים לא רצויים להיכנס, וכן לבלום התקפות ירי והסתערות של האויב. רוב המבצרים כוללים אמצעי הגנה נוספים מלבד חומה ועל כך יפורט בהמשך. המבצר נבדל מטירה בכך שמטרתו היא צבאית בעיקרה ואילו הטירה היא למעשה ארמון מבוצר (אם כי היו מבצרים וטירות שלמעשה שימשו הן כארמון מבוצר והן כמרכז צבאי).

לעתים, מבצרים הוקמו בשרשרת כחלק מרשת של מבצרים, שחלשו אחד על השני, ויכלו לסייע אחד לרעהו בשעת הצורך. ביצורים כאלה היו נפוצים בעיקר באזורי גבולות שבהם התרחשה לחימה לעתים קרובות ופעמים רבות מבצרים אלה החליפו ידיים.

מערך ההגנה של מבצר טיפוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתו הראשונה של מבצר היא לספק הגנה ליושביו, לרבות כנגד צבא האויב. לשם כך עליו לכלול ביצורים ומערכות הגנה שימנעו מהאויב לפרוץ פנימה. רוב מערכי ההגנה שפותחו עד המצאת התותחים הומצאו עוד בעת העתיקה, בתקופת שומר ואשור. מאז לוחמת המצור לא השתנתה הרבה, כאשר שיאים ברמת ההנדסה חלו בתקופת האימפריה הרומית ובשיא ימי הביניים.

להלן מערכי ההגנה שתוכננו לבלום פריצה של האויב:

מבצר נח'ל
  • מגדל העוז: זוהי מצודה שהייתה המבנה המרכזי של המבצר. בה חיו האדון ובני משפחתו, בה נמצאו המשרדים, הנשקיה ומחסן ובמרתף היה הצינוק. המצודה הייתה לרוב מבוצרת בנפרד ממערכי ההגנה של המבצר וכללה מגדלים בצורים החולשים על מערכת ההגנה של המבצר. היא תוכננה כמבצר בתוך מבצר על מנת לאפשר להמשיך להגן גם אחרי שהחומה הראשונה נפרצה.
  • חומה גבוהה שנועדה למנוע את כניסת הפולשים ולספק עמדות ירי למגינים. החומה שימשה הן כגדר גבוהה וחזקה והן כמחסום בפני הקליעים של האויב. חומות מתוחכמות כללו "מרפסת" (Rampart) שעליה התייצבו המגינים והדפו את התוקפים. קשתים יכלו לטעון את הקשת שלהם כאשר הם מסתתרים מאחורי הבליטות הרבועות בחומה.
  • מגדלי שמירה וצריחים שהיו פזורים לאורך החומה ונועדו להקנות עמדות שליטה, ירי ותצפית עדיפות למגינים. מהצריחים יכלו המגינים לירות חצים על התוקפים ולשפוך זפת רותח על החפרים שמנסים למוטט את החומה. הצריחים היו בדרך כלל גבוהים יותר מהחומה וכללו חדרים עם חרכי ירי שמהם היה אפשר לירות בבטחה אל עבר האויב הצר.
  • מגנן או באסטיון - קטע בולט בחומה, מעין חצי מגדל, שנועד לאפשר למגינים להגן על נקודות חולשה בחומה.
  • ביצורים מיוחדים למגדל השער, שכוללים מגדלים, תצפית עילית מעל השער, שמן רותח ועמדות ירי על מי שנכנס בשער.
  • השער שהיה עשוי מברזל מחוזק וכלל בנוסף לדלתות גם סבכת רשת ("סורגים") שאפשר להרימה ולהורידה.
חפיר יבש באפולוניה
  • חפיר יבש או מוצף במים שנועד למנוע מהתוקפים להגיע אל מרגלות החומה ולמוטט את יסודותיה.
  • גשר מתרומם - במבצרים וטירות עם חפיר, היה גשר מתרומם שניצב לפני השער. בעת סכנה, היה אפשר להרים את הגשר כך שהוא יכסה את השער. בכך מושג יתרון כפול: הגישה לשער נמנעת ואילו הגשר עצמו מספק שכבת הגנה נוספת לשער, דבר שמקשה את פריצתו באמצעות אייל ניגוח אחרי שהחפיר ממולא בחול ועפר.
  • שער סודי - שאפשר לכוחות הנצורים לצאת בסתר מן המבצר, אם לצורכי מילוט עצמי ואם לצורכי ארגון פשיטות בעורף מחנה הצרים על מנת לחבל במאמצי המצור.

מבצרים מסוימים כללו שני מערכי חומות ומגדלים, כך שאם אחד נופל - המגינים נסוגים אל החומה הפנימית וממשיכים להגן ממנה.

המבצר כלל גם שורה של מבנים לוגיסטיים, שנועדו לאפשר למבצר לעמוד מול מצור ממושך. מבנים אלה כללו:

מבצרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצרים עצמאיים:

חומות ערים ומצודות עירוניות:

מבצרים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]