סרבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרבית (Српски, Srpski)
מדינות בהן מדוברת: סרביה ומדינות שכנות, ובקהילות סרביות ברחבי העולם (לרבות אמריקה הצפונית ומערב אירופה)
אזורים בהם מדוברת: יוגוסלביה, דרום אירופה, מזרח אירופה
סך כל הדוברים: 12 מיליון
דוברי שפת אם: 9 מיליון
כתב: אלפבית קירילי, אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
שפות בלטו-סלאביות
שפות סלאביות
שפות סלאביות דרומיות
סרבו-קרואטית
סרבית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, יוון (הר אתוס), מקדוניה, קרואטיה, רומניה
ראו גם: שפהרשימת שפות
לחצו כדי להקטין חזרה
אוקראינית אוקראינית רוסינית בולגרית אוקראינית אוקראינית אוקראינית בלארוסית רוסית רוסית סלובקית קשובית סורבית תחתית סורבית עילית פולנית בולגרית מקדונית סלובקית סלובקית סלובקית סלובקית סלובקית בולגרית קרואטית צ'כית צ'כית סלובנית בוסנית בוסנית סרבית סלובנית רוסית קרואטית סורבית תחתית סורבית עילית צ'כית סלובקית פולנית קשובית סלובנית קרואטית בוסנית סרבית מקדונית בולגרית רוסינית בלארוסית אוקראינית רוסיתSlavic languages-HE.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מפת תפוצה של השפות הסלאביות. למידע על שפה, לחצו עליה

סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם. דובריה המגדירים עצמם כדוברי השפה הסרבית הם בעיקר סרבים - תושבי סרביה ותושבי רפובליקה סרפסקה. הסרבית מבוססת על ניב-אב המשותף גם לשפות הקרואטית והבוסנית, הנקרא סרבו-קרואטית.

סרבית היא אחת הדוגמאות הבודדות לשפה המשתמשת בשתי שיטות כתב בו-בזמן. שתי מערכות אלפבית, הלטיני והקירילי, משמשות לכתיבת השפה ונפוצות בסרביה בכל תחומי החיים, ורוב הסרבים שולטים בשתיהן.

הכתיב הסרבי עקבי מאד, ומבוסס על העיקרון של "אות לצליל", דהיינו, "כתוב כפי שהנך מדבר וקרא כמו שכתוב". העיקרון יושם על ידי ווק סטפנוביץ' קראג'יץ', בלשן סרבי והמוציא לפועל של רפורמת השפה הסרבית במאה ה-19.

בפועל סרבית היא מעין ניב של השפה הסרבו-קרואטית, וזהה כמעט לגמרי לקרואטית ולבוסנית (הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית, והשוני מסתכם בחלק מאוצר מלים ובאיות).

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים
סימון גראפי תעתיק IPA הערך הפונטי
לטיני קירילי
Bb Бб b נהגה כהגיית בי"ת
Cc Цц ʦ נהגה כהגיית צד"י
Čč Чч ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Ćć Ћћ ʨ נהגה טְשְ כשהלשון שטוחה כלפי בתר־המכתש
Dd Дд d נהגה כהגיית דל"ת
Dž/dž Џџ ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
Đđ Ђђ ʥ נהגה דְּזְ' כשהלשון שטוחה כלפי בתר־המכתש
Ff Фф f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg Гг g נהגה כהגיית גימ"ל
Hh Хх x נהגה כהגיית כ"ף רפה
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk Кк k נהגה כהגיית כ"ף
Ll Лл l נהגה כהגיית למ"ד
Lj/lj Љљ ʎ נהגה כהגיית למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות
Mm Мм m נהגה כהגיית מ"ם
Nn Нн n נהגה כהגיית נו"ן
Nj/nj Њњ ɲ נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב - כמו Ñ הספרדית
Pp Пп p נהגה כהגיית פ"א
Rr Рр r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Ss Сс s נהגה כהגיית סמ"ך
Šš Шш ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt Тт t נהגה כהגיית ת"ו
Vv Вв v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Zz Зз z נהגה כהגיית זי"ן
Žž Жж ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות
לטיני קירילי תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa a נהגית כהגיית פתח
Ee ɛ נהגית כצירי פתוח יותר
Ii Ии i נהגית כהגיית חיריק
Uu Уу u נהגית כהגיית שורוק
Oo ɔ נהגית כחולם פתוח יותר

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Serbo croatian languages2006.png

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.