אוסקר אשר

אוסקר אשר
Ascher Oszkár
לידה	20 באוגוסט 1897; הרובע החמישי של בודפשט, הונגריה
פטירה	25 באוקטובר 1965 (בגיל 68); הג'ווידק, הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
השכלה	האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1923)
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1956); אמן דגול של הונגריה (1957) ;

אוסקר אשר (בהונגרית: Ascher Oszkár; בודפשט, 20 באוגוסט 1897^[1] – בודפשט, 25 באוקטובר 1965)^[2]^[3] היה מהנדס, שחקן יהודי-הונגרי זוכה פרס האמן הדגול, זוכה פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל) מורה למשחק, במאי תיאטרון.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסקר אשר נולד במשפחה יהודית כבנם של משה (מוזש) אשר^[4] (1865–1942),^[5] פקיד ושל פאולינה פרשל (1869–1929).^[6]^[7] אשר התכונן לקריירה כמהנדס ולאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה הטכנית יוזף (כיום שמה אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה), עבד משנת 1923 כמהנדס באחד ממפעלי המכונות בבודפשט. עם זאת, למד משחק כסטודנט פרטי של השחקן המפורסם ארפאד אודרי במהלך כל שנות לימודיו באוניברסיטה. הוא ערך ערבי הופעה עצמאיים משנת 1921, בשנים 1926–1928 הופיע על "במת בולוואר תרז" (Teréz körúti Színpad) בקברט של אנדרה נאגי, ובשנת 1931 ב"קברט ספרי תמונות" (Képeskönyv Kabaré) עם דיקלומי שירה. ב-1927 קיבל לידיו גם את ניהול מקהלת הדקלום של פועלי הדפוס והבניין. בין השנים 1933–1939 היה מורה בבית הספר למשחק של "איגוד השחקנים הארצי", במקביל ב-1938 הופיע גם ב"תיאטרון העיר" (כיום שמו תיאטרון ארקל).

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כיהודי, לא הורשה להופיע על הבמה (החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) אלא בפני קהל יהודי. על כן הופיע בתיאטרון גולדמארק במסגרת פעילות האמנות של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. הוא נלקח לשרות העבודה בשנת 1944 (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד את השואה ולאחר שהשתחרר ב-1945 הצטרף לתיאטרון "קברט הפודיום" (Pódium Kabaré) ובין 1947 לבין 1949 היה מנהל התיאטרון. בינתיים היה גם במאי ברדיו ההונגרי. בשנים 1946–1947 קיבל תפקידים ב"תיאטרון האמנים" (Művész Színház) וב-1949 גם ב"תיאטרון מרכז העיר" (Belvárosi Színház). בשנים 1950–1951 היה אמן ב"תיאטרון החלוץ" (Úttörő Színház) ובשנת 1951 חתם ב"תיאטרון הכפר" (ששמו שונה ל-Állami Déryné Színház) בו כיהן כמנהל התיאטרון משנת 1957 ועד מותו.

בין השנים 1957–1959 ערך ערבים עצמאיים על "הבמה הספרותית" (Irodalmi Színpad) ובשנת 1959 שיחק גם באולם על שם בלה ברטוק. בין 1946 ל-1950 לימד "טיפוח הדיבור" באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע.

המורה שלו לדיבור ולפיתוח קול היה זמר האופרה והמורה המפורסם לאיוש סמושי^[8] היהודי, ששיפר את קולו ואת דיבורו בשיטתו המיוחדת. בספר הזיכרונות של אוסקר אשר "סודות כל השירה",^[9] שפורסם על ידו ב-1964, תיאר אוסקר אשר בפירוט את מה שלמד מסמושי.

כשחקן, הוא זכה להצלחה בעיקר עם עיצוב דמויות הגרוטסקיות, בעוד בערבים העצמאיים ובמופעיו הספרותיים והפרשנויות שלו לשירה, הוא מילא תפקיד חשוב ביצירת סגנון משחק נקי מפאתטיות ודקלום. הוא היה חבר באגודת מיצקביץ' ההונגרית, שהתמקדה בטיפוח יחסי הונגריה–פולין.^[10]

אשתו הייתה גבריאלה מריה באלאז'. בניו הם הבמאי טמאש אשר, רקטור האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע מ-2006 עד 2014 וכן זולטאן אשר.

מתפקידי הבמה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הצגות הבכורה הרשומות על שמו במאגר התיאטרון: כשחקן - 54 כבמאי - 3.^[11]

כשחקן במחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפוקריטוס (ז'אן ז'ירו : לא תהיה מלחמה בטרויה)
פקיד (ז'אן אנוי : אורידיקה)
מר וילרספון (ג'וזף קסלרינג: ארסן ולבנדר)
רוג'ר המשרת (אגתה כריסטי : עשרה כושים קטנים)
חבר מושבעים מספר 11 ( רג'ינלד רוז : שנים עשר המושבעים)
הרוזן ברד (יוז'ף גאלי :יאנוש ארש)
קפטן אחונבייב (ולנטין קטאייב: בן הגדוד)
זקנצ'יק (יוז'ף באבאי: שלושה חייטים עניים)
מילר ( סרגיי מיכאלקוב : אני רוצה ללכת הביתה)
הורוואי (אווה מאנדי: גיבורי חיי היומיום)
פרידייש קארינתי : כך אתם כותבים
קרוטיצקי (אלכסנדר ניקולאייביץ אוסטרובסקי : קריירה)

על הבמה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

A Föld ébresztése (1957)
Új tavaszi seregszemle (1957. április 3.)
Heltai Jenő irodalmi est (1957. április 23.)
A Nagyvilág irodalmi estje (1957.április 30.)
Fényes koszorú (1957. május 5.)
Villon és kora (1957. június 12.)
Arany János: Toldi (1957. június 17.)
Nagy Endre-est (1957. november 9.)
Csehszlovák költők estje (1957. november 27.)
Brecht emlékest születésének 60. évfordulójára (1958. január 18.)
Tajtékos ég (1958. február 19.)
Kínai költők estje (1958. február 21.)
Régi szép idők (Gábor Andor-est) (1958. november 11.)
Nyugat-est (1958. január 2.)
Nagy Lajos-est (1958. február 4.)
Petőfi-est (1958. március 15.)
Népek barátsága (1958. május 20.)
Ez a harc (1958)
Az életért (1958. november 6.)
Babits est (1958. február 4.)
A barátság ébresztése (1959. február 11.)
Majakovszkij elmondja életét (1959. február 18.)
József Attila-est (1959. március 1.)
Komját Aladár emlékest (1959. március 11.)
Kosztolányi Dezső-est (1959. április 22.)
Árad tiszta fényed (1958)
Ady-est (1958. szeptember 22.)
Sok téma keres egy szerzőt
Szállj, költemény! (1961)

ערבים עצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב קארינתי של אוסקר אשר (1957)
ערב אמן של אוסקר אשר (1958)

כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור טיפוט: אושר חסר מנוחה
לאיוש נאג': סיפור מחווה

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות הדיבור (1937)
תיאטרון בלתי נראה ( עם לאיוש מאניאי וז'וז'ה שימון, 1941)
אמנות דיקלום שירה ודיבור על הבמה (1953)
ספר דקלום קטן (1956)
עם לב טהור. ספר דיקלום שירה יפה. בודפשט, 1957
חזרה פרטית לאמן מבצע ; מורה, בודפשט, 1960 (חוברות מבחנים מיוחדות חלוציות)
סודות כל השירה. רומן ביוגרפי; בודפשט, 1964

תפקידי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Teljes gőzzel (1951) Rokonok (1954) Budapesti tavasz (1955) Ünnepi vacsora (1956) Hannibál tanár úr (1956) Keserű igazság (1956) Éjfélkor (1957) Micsoda éjszaka (1958) Don Juan legutolsó kalandja (1958) Felfelé a lejtőn (1959) Álmatlan évek (1959)	Szerelem csütörtök (1959) Pár lépés a határ (1959) A megfelelő ember (1960) Merénylet (1960) Mindenki ártatlan? (1961) Isten őszi csillaga (1963) Meztelen diplomata (1963) Igen (1964) Új Gilgames (1964) A helység kalapácsa (1965) - tévéjáték

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ הורבאט: חיוך אחרי הנקודה. לזכרו של אוסקר אשר (כתיבה חדשה, גיליון מס' 1, 1966)
פרנץ סצ'י: מתורגמן המשוררים (כתב העת: קולנוע-מוזיקה-תיאטרון, 1966 גיליון 29)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, תיאטרון חובבים בבודפשט נושא את שמו.
ערב זיכרון של פטר מולנאר גאל במלאת 100 שנה להולדתו של אוסקר אשר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sebők Márta: 110 éve született Ascher Oszkár. www.muvesz-vilag.hu (2007. aug. 18.) (אוסקר אשר נולד לפני 110 שנה פורסם לראשונה בכתב העת "שבת")

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Magyar színházművészeti lexikon (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה. כורך ראשי: ג'רג' סקיי. 1994. ISBN 963-05-6635-4
Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
ספריית שחקנים - אוסקר אשר
מאגר התיאטרון. המוזיאון הלאומי והמכון לתולדות התיאטרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אוסקר אשר בוויקישיתוף

אוסקר אשר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Születési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári születési akv. 850/1897. folyószáma alatt".
^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 1823/1965. folyószáma alatt".
^ "Gyászjelentése (1965)".
^ A Mór utónevet is használta.
^ "Ascher Mór (Mózes) halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1402/1942. folyószáma alatt".
^ "Frőschel Paula halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 856/1929. folyószáma alatt".
^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 145/1900. folyószáma alatt".
^ Szamosi Lajos (1990). dr. Popper Péter (ed.). A szabad éneklés útja. ISBN 963 441 199 1.
^ Szupernap. "Minden versek titkai · Ascher Oszkár · Könyv". Moly (בהונגרית).
^ Gerencsér Tibor: A Magyar Mickiewicz Társaság második évtizede. A Magyar Mickiewicz Társaság tagjainak névsora. In: Acta Papensia XI (2011) 3-4. 195-199. o., library.hungaricana.hu.
^ 2011. szeptember 8.-i lekérdezés.

[1] "Születési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári születési akv. 850/1897. folyószáma alatt".

[2] "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 1823/1965. folyószáma alatt".

[3] "Gyászjelentése (1965)".

[4] A Mór utónevet is használta.

[5] "Ascher Mór (Mózes) halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1402/1942. folyószáma alatt".

[6] "Frőschel Paula halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 856/1929. folyószáma alatt".

[7] "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 145/1900. folyószáma alatt".

[8] Szamosi Lajos (1990). dr. Popper Péter (ed.). A szabad éneklés útja. ISBN 963 441 199 1.

[9] Szupernap. "Minden versek titkai · Ascher Oszkár · Könyv". Moly (בהונגרית).

[10] Gerencsér Tibor: A Magyar Mickiewicz Társaság második évtizede. A Magyar Mickiewicz Társaság tagjainak névsora. In: Acta Papensia XI (2011) 3-4. 195-199. o., library.hungaricana.hu.

[11] 2011. szeptember 8.-i lekérdezés.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]