אידה ווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אידה ווה
Ida Waugh
לידה 24 באוקטובר 1846
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בינואר 1919 (בגיל 72)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ida Waugh עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וודלנדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ספרות ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Daughter of the Forest, Little Polly Prentiss עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אידה ווהאנגלית: Ida Waugh‏; 24 באוקטובר 184625 בינואר 1919) הייתה מאיירת אמריקאית של ספרות ילדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידה ווג נולדה בפילדלפיה. היא בתם של הצייר סמואל בל ווה ואשתו הראשונה, שרה לנדנהול, ולכן הייתה אחותה למחצה של הצייר פרדריק ג'אד ווה. אמה החורגת הייתה מרי אליזה יאנג ווה, ציירת מיניאטורות.[1]

היא למדה באקדמיה ז'וליאן ובאקדמיה דלקוז בפריז.[2] בשנת 1868 השתתפה בשיעור ציור עירום נשי הראשון באקדמיה לאמנויות בפנסילבניה. באותה כיתה היו גם אמילי סרטין וקתרין אן דרינקר.

אידה ווה שיתפה פעולה עם בת זוגה, איימי אלה בלאנשאר, בהוצאת ספרי ילדים - ווה כמאיירת ובלנשארד כסופרת. ווה גם פרסמה ספרים בכוחות עצמה. מלבד איור ספרי ילדים, ווה הייתה ציירת עטורת פרסים. בשנת 1869 הציגה באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה שתי עבודות, "המציאה" ופורטרט של קרל גרטנר.[3]

הדיוקן העצמי שלה וציור אחר, "קוסטה קטנה" (1870), נמצאים באוסף הקבוע של מוזיאון האמנות וודמיר, פילדלפיה.

הכומר ג'יי הנרי סמית ג'וניור, בוגר אוניברסיטת פנסילבניה היה אחד התינוקות שהוצגו בסדרה של אידה ווה, "סאנשיין בייביס" (1887). חברת A.D. Matthews Sons הדפיסה את הסדרה מחדש בשנת 1907.[4]

בשנות השמונים של המאה ה-19 היא ציירה את דיוקנה של פלורנס סלרס קוקס פול. עבודתה הידועה ביותר, "הגר וישמעאל" הוצגה בסלון בצרפת בשנת 1888, ונרכשה אז על ידי האקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. בשנת 1890 פרסמה ספר בן 21 עמודים עם איורים בשחור-לבן של אמנים שונים, כולל האיור הראשון שפרסמה ג'סי ווילקוקס סמית'.[5]

בשנת 1893 הציגה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשיקגו: "פיירו", "שני תינוקות" ו"הכל בארבע שניות" הם הוצגו ברוטונדה, בבניין האישה, ו"הגר וישמעאל" הוצג בארמון המרכזי של האמנויות.[6]

בשנת 1895 הוצגה יחד במאמר על ציירות נשים אחרות שפורסם ב"פילדלפיה אינקוויירר". המאמר הדגיש כיצד קירות הסטודיו של ווה היו "מודפסים עם רישומים רבים ... רובם הם תנוחות ראש ודמיות, שכן אמנית זו, התמחתה בציור פורטרטים". בשנת 1896 האולפן, ברחוב הערמונים 1530, ניזוק עקב שרפה שהרסה את הסטודיו שלידה השייך לקרול בק.

אידה ווה הייתה בת זוגה של איימי אלה בלאנשארד (1856–1926), סופרת ילדים. הן הכירו כשווה עדיין גרה עם הוריה ובלאנשארד הועסקה כמורה של אחיה הצעיר של ווה, הצייר לעתיד פרדריק ווה.

אידה ווה נפטרה ב־25 בינואר 1919 בביתה בניו יורק, והיא קבורה לצד אביה בוודלנדס, פילדלפיה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אידה ווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ida Waugh, A Limited Biography & Collection of 100+ Illustrations, ReusableArt.com (באנגלית)
  2. ^ "Clipped From New-York Tribune". New-York Tribune. 1919-01-27. p. 11. נבדק ב-2021-05-24.
  3. ^ "06 May 1869, Thu • Page 8"
  4. ^ "Sunshine Baby Pictures to Be Distributed by A. D. Matthews' Sons - 29 May 1907, Wed • Page 3"
  5. ^ Nudelman, Edward D. (1990). Jessie Willcox Smith: A Bibliography. Pelican Publishing. p. 25
  6. ^ United States Women Painters: 1893 Exposition--page 12, arcadiasystems.org