אינטליגנציה קולקטיבית
אינטליגנציה קולקטיבית הוא מושג מתת-תחום במדעי ההתנהגות, בחקר חברות ובמדעי המחשב, אשר מניח כי קיימת אינטליגנציה אשר עולה משיתוף פעולה ותחרות בין פרטים רבים, ונראה כאילו יש ל"אינטליגנציה" זו בינה משלה. אינטליגנציה קולקטיבית מופיעה בצורות שונות של החלטות משותפות אצל חיידקים, בעלי חיים, בני אדם ומחשבים. מחקר התחום של אינטליגנציה קולקטיבית הוא תת-תחום של הסוציולוגיה, אך גם של מדעי המחשב או של חקר התנהגות ההמונים.
תוכן עניינים |
העוסקים בתחום [עריכה]
חלק מההוגים הבולטים בתחום אינם פסיכולוגים או סוציולוגים, אלא מחברי ספרי מדע פופולרי, מדע אלטרנטיבי ועידן חדש כפיטר ראסל, טום אטלי או הווארד בלום. אחרים, כמו פייר לוי, או פרנסיס הייליהן, שייכים לממסד המדעי; ובין אנשי מדעי המחשב העוסקים בתחום, ניתן למצוא דמויות כמו דאגלס אנגלברט. חלוץ המחקר בתחום, ג'ורג' פור, הגדיר אינטליגנציה קולקטיבית כ"יכולת של קהיליות אנושיות להתפתח לרמה גבוהה יותר של מורכבות ולקראת הרמוניה, דרך פיתוח מנגנונים של אבחנה ושילוב, תחרות ושיתוף פעולה". פור, כמו אטלי, מתייחסים בעיקר לפוטנציאל שיש לאינטליגנציה קולקטיבית על ההתפתחות האנושית.
ביקורת [עריכה]
יש הטוענים כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה. היא בעייתית מבחינה סמנטית וחסרת ממצאים בעלי תוקף אמפירי, ולמרות זאת היא נהפכה למטבע לשון להצגת עמדות על מידת תרומתם של גולשים ברשת.
שיח ההוגים והמאמינים בנושא האינטליגנציה הקולקטיבית מתנהל, ללא שימוש במושגים מדויקים וללא התבססות על תאוריה מוצקה. לא נעשים ניסיונות משמעותיים לפתח תאוריה המקשרת בין התחומים השונים כפי שנעשה במדעי המחשב[1], בעסקים[2], בגלובליזציה[3] ובתחום השלום העולמי[4][5]., שבהם משתמשים במושג CI.
קיים טשטוש גבולות בין מושגים, אנלוגיות[6], אוטופיות[7] ודיס-אוטופיות[8].
"אין לנו תאוריות פוריות שעוסקות במהות האינטליגנציה או באופן פעולתו של המוח כמכלול. רוב חוקרי המוח אינם מרבים לחשוב על תאוריות כוללות של המוח מפני שהם שקועים בעריכת ניסויים לשם איסוף נתונים נוספים על תת-המערכות הרבות במוח. ואף-על-פי שגדודים של מתכנתי מחשבים ניסו להקנות למחשבים אינטליגנציה"[9].
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- יעקב הכט, על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אנגלברט, אצל: Handy, A. (2008) Collective intelligence, 40 years after the Mother of All Demos (9.12). (גלילי, 2008)
- ^ Malone, T. W. (2004) The Future of Work. Boston: Harvard Business School Press
- ^ Bohnen, J. (2007) Collective Intelligence and the Future of Decision Making
- ^ Atlee, T. (2008) Co-intelligence, Collective Intelligence, and Conscious Evolution. In Tovey, M. (Ed.), Collective Intelligence: Creating a Prosperous World at Peace. Oakton, VA: EIN Press (pp. 41–50)
- ^ Tovey, M. (2008) (editor) Collective Intelligence, Creating a Prosperous World at Peace. Oakton, Va: Earth Intelligence Network.
- ^ Bloom, H. L. (2007-8) Who’s Smarter: Chimps, Baboons or Bacteria? The Power of Group IQ. In Tovey, M. (Ed.), Collective Intelligence: Creating a Prosperous World at Peace. Oakton, VA: EIN Press (pp. 251–260)
- ^ Kelly, K. (2005) We Are the Web. Wired (August)
- ^ Helprin M. (2009) Digital Barbarism: A Writer's Manifesto, Harper Collins Publishers
- ^ Hawkins, J. & Blakeslee S. (2005). On Intelligence, Times Books, Henry Holt and Co.
