סוציולוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקס ובר, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית

סוציולוג הוא מדען העוסק בענף הסוציולוגיה, קרי מדען החוקר את ההתנהגות האנושית כחלק ממכלול החברה בה היא מצויה, ודרך ההקשר התרבותי שלה.

הכשרת סוציולוגים נעשית במסגרת החוג לסוציולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה.

התפתחות מקצוע הסוציולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגי דעות והיסטוריונים תיעדו ועסקו בתיאור עמים שונים, מוסדות הדת שלהן ומבנה המשפחה, וההבדלים השונים ביניהם והסיבות לכך כבר מימי קדם. אולם מושג הסוציולוג המודרני, בתור אדם שחוקר את הנושאים האלה בצורה מדעית, ומנתח אירועים ותהליכים חברתיים באמצעות שיטות מדעיות ונתונים כמותיים, החל להתפתח רק במאה ה-17.

שגשוגו של מחקר מדעי הטבע, בזכות התבססותו על ניסויים כמותיים והשערות המבוססות על תצפית מדעית, הובילה חוקרים כגון ג'ון גרנט האנגלי, גמבטיסטה ויקו ושרל מונטסקיה לתאר תופעות חברתיות באמצעות שיטות ששימשו עד כה להסברת מדעי הטבע.

במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 קמו חוקרים כגון אדם פרגסון, ואלכסיס דה-טוקויל שהסבירו תופעות חברתיות באמצעות כלים שכיום נחשבים לכלים סוציולוגיים, אולם הם לא התייחסו לעצמם בתור סוציולוגים אלא כפסיכולוגים חברתיים.

הראשון שכינה את עצמו סוציולוג, ולמעשה טבע את המונח סוציולוגיה היה אוגוסט קונט ב1837, כינוי שמעתה והלאה שימש קבוצות ויחידים שונים לתיאור תפקידם. הכינוי רווח בייחוד בצרפת, וחוקרים כגון פייר לה פלי ורנה וורמאס כינו את עצמם סוציולוגים.

בסוף המאה ה-19 הפך הסוציולוג להיות מקצוע מדעי נפרד שנלמד באוניברסיטאות, בארצות הברית, גרמניה, וצרפת. בעוד בארצות הברית הסוציולוג קיבל גם השכלה רחבה, באירופה התמקדו מוסדות הלימוד בהכשרה מקצועית בלבד.

חלק גדול ביצירת אופי תפקידו של הסוציולוג כמדען וחוקר נעשה על ידי מקס ובר, שקבע שהסוציולוג צריך לראות את הערכים האנושים כנתונים, ושתפקידו הוא לחקור את תנאי היווצרותם של ערכים אלה. לפי ובר הסוציולוג צריך להיות אובייקטיבי לחלוטין לנושא אותו הוא חוקר. כיום דרישה זו של ובר נראית כתביעה שרוב החוקרים אינם יכולים לעמוד בה.

סוגי סוציולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בין סוציולוג ישומי, שהוא סוציולוג המיישם את המחקר החברתי לצרכים שונים, לבין סוציולוג תאורטי, העוסק במחקר לשם מחקר, בדרך כלל באקדמיה.

החלוקה בין הסוציולוגים התאורטיים זהה למעשה לחלוקה בין התחומים השונים בסוציולוגיה. האגודה הסוציולוגית הישראלית מבחינה בין מספר סוגים של סוציולוגים יישומיים:

  • סוציולוג של ארגונים ועבודה - העוסק בחקר ארגונים למטרת ייעוץ ארגוני.
  • סוציולוג של קהילה, עיר, אזור וסביבה - העוסק בייעוץ למתכננים ולרשויות מקומיות, באופן הדומה במידת מה לעבודת הגאוגרף אך עם דגש מיוחד על התחום החברתי.
  • סוציולוג של חינוך ונוער
  • סוציולוג של תרבות תקשורת ודעת קהל
  • סוציולוגיה של הגירה וקליטה
  • סוציולוגיה של בריאות ורווחה
  • סוציולוגיה של המקצועות (sociology of professions)

סוציולוגים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוציולוג הארץ-ישראלי הראשון היה ארתור רופין שחקר את הסוציולוגיה של חברות יהודיות ברחבי העולם. יחד עם עמיתו מרטין בובר הניח את היסודות לענף הסוציולוגיה בארץ, ושניהם לימדו לראשונה את הסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. כיום קיימות מחלקות להכשרת סוציולוגים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכללות אחדות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]