אליוט גרונר
 | |
| לידה |
16 בדצמבר 1882 גיזברן, ניו זילנד  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1939 (בגיל 56) סידני, אוסטרליה |
| פרסים והוקרה |
פרס ויין |
  | |
אליוט גרונר (באנגלית: Elioth Gruner; 16 בדצמבר 1882 – 17 באוקטובר 1939) היה אמן אוסטרלי.
גרונר זכה שבע פעמים בפרס וויין לציור נוף, הכי הרבה מכל אמן אוסטרלי מלבד הנס הייזן. [1] הוא נחשב לאחד מציירי הנוף האוסטרלי האהובים ביותר בגלריית האמנות של ניו סאות' ויילס. [2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרונר נולד בגיסבורן, ניו זילנד, בנם הצעיר של אליוט גרונר, פקיד יליד נורווגיה, ואשתו האירית מרי אן, שמתה בשנת 1922. גרונר הובא לסידני לפני שהיה בן שנה ובגיל צעיר הראה רצון לצייר. בגיל 12 בערך אמו לקחה אותו לג'וליאן אשטון, שהעביר לו את השיעורים הראשונים באמנות.[3] בגיל 14 הוא השיג משרה בחנות בה עבד בין השעות 7.40 בבוקר לשעה 21.30. כדי לסייע בשמירה על משק הבית לאחר מות אביו ואחיו הגדול.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרונר הצליח קצת לצייר בסופי שבוע, וב -1901 החל לשלוח עבודות לתערוכות של אגודת האמנים בסידני. מסביבות 1907 עבודתו החלה למשוך תשומת לב רצינית מצד הצייר נורמן לינדזי. [3] בשנת 1911 הוקמה חנות קטנה ברחוב בלי, סידני, למכירת יצירות אומנות שצוירו באוסטרליה, ולמשך תקופה מסוימת גרונר לקח עליה את האחריות. לאחר מכן הפך לעוזרו של ג'וליאן אשטון בבית הספר לאמנות בסידני, ובמהלך מחלתו של אשטון נתן את שיעורי הלימוד בבית הספר במשך כשלושה חודשים.
בשנת 1916 הוא היה זכה בפרס ויין עם ציור נוף קטן, "אור הבוקר", [4] ציור המציג את החווה של ג'ים איננס במישורי אמו. ציור זה נרכש על ידי הגלריה לאמנות של ניו סאות' ויילס (AGNSW). גרונר זכה שוב פרס ויין בשנת 1919 עם ציורו המתאר את חוות ג'ים אינס בבוקר. בשנה שלאחר מכן נאמני הגלריה הזמינו אותו לצייר תמונה גדולה לגלריה "עמק הטוויד". אף על פי שהפרס הוענק לו שוב בשנת 1921 היצירה אינה נמנית עם ציוריו הטובים ביותר.
בשנת 1923 ביקר גרונר שנתיים באירופה. השפעת הנסיעה על עבודתו ניכרה מאוד: בדרך כלל הייתה הרבה יותר פשוטה, תשומת לב רבה יותר נתן לקומפוזיציה, ותנועות המכחול היו חופשיות ורחבות יותר .
הוא התעניין פחות בבעיות האור ומדי פעם עבודתו קיבלה היבט מעט קר. מעריציו לא תמיד קיבלו את השינויים בברכה, אך גרונר צדק שלא הרשה לעצמו לשנות את סגנונו. הוא ערך תערוכת יחיד בשנת 1927, אבל הוא לא היה אמן פרודוקטיבי במיוחד.
גרונר השקיע זמן רב במציאת נושא מתאים, ויותר מכך, בחשיבה מדוקדקת לפני ביצוע משיכות המכחול. מאוחר יותר, גרונר התחיל להתעניין בחקר האור, וכמה יצירות מצוינות בתקופתו האחרונה שילבו את איכויות האמנות שלו ואת התשוקה שלו.
גרונר סבל מדלקת פרקים כרונית ומת בביתו בווברלי ב־17 באוקטובר 1939.
הוא מעולם לא התחתן אך השאיר צאצאים באוסטרליה ובניו זילנד. [5]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Wynne Prize :: Art Gallery NSW, www.artgallery.nsw.gov.au
- ^ Spring frost, 1919 by Elioth Gruner, www.artgallery.nsw.gov.au
- ^ Barry Pearce, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
- ^ Morning light, 1916 by Elioth Gruner, www.artgallery.nsw.gov.au
- ^ Sally Prior, Sydney Morning Herald, 1 March 2014. "Elioth Gruner: The master of light".