אלכסנדר קירכר

אלכסנדר קירכר
Alexander Kircher
לידה	26 בפברואר 1867; טריאסטה, איטליה
פטירה	16 בספטמבר 1939 (בגיל 72); ברלין, גרמניה הנאצית
תחום יצירה	אמנות חזותית

אלכסנדר קירכר (בגרמנית: Alexander Kircher‏; 26 בפברואר 1867 – 16 בספטמבר 1939) היה צייר ומאייר ימי ונוף אוסטרי-גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירכר נולד בטריאסטה, שהשתייכה באותה תקופה לאימפריה האוסטרו-הונגרית. כצעיר התכוון לבחור במקצוע של קצין ימי בצי האוסטרו-הונגרי. בגלל פציעה בכף הרגל בקשתו נדחתה. בשנת 1888 בחר ללמוד ציור באקדמיה בברלין, שם התרכז בעיקר בציור ימי מההתחלה. מוריו היו הנס גודה והרמן אשקה.

קירכר ערך טיולי לימוד רבים ברחבי אירופה, אסיה, צפון אמריקה ומצרים. במהלך מסעות אלה הוא הכין ציורים, רישומים ואיורים חשובים. בשנת 1893 עבד על ציורי של מבנים בתערוכה העולמית בשיקגו וכן על פנורמות ודיורמות של הצייר הימי הנס פון פיטרסן. בנוסף, קירכר עבד כמאייר של כתבי עת גרמנים וזרים.^[1] אלה כוללים גם גלויות שיצר קירכר עבור הצלב האדום האוסטרי, משרד המלחמה או משרד הסיוע למלחמה וגם עבור הוצאת לאור של גלויות באנגליה ושוודיה.

במשך זמן מה היה קירכר בעל יאכטת קיטור, אותה כינה רומנה - על שם אשתו. עם ספינה זו הוא יכול היה להגיע למקומות מעניינים ולתעד נופים ימיים.

בין השנים 1895–1900 הוא היה פרופסור באקדמיה לאמנות בטריאסטה והתחתן עם רומנה סלמאסי^[2] ב־15 באוקטובר 1898. בנישואים אלה נולדו שלושה בנים ושלוש בנות.

בשנת 1904, לאחר שהות קצרה בווינה, עבר קירכר מטריאסטה לדרזדן, שם התגורר עד שנת 1906 ושם הצטרף לקואופרטיב האמנות הגרמני הכללי כאמן עצמאי. בשנת 1906 עברה המשפחה למוריצבורג.

ביוני 1935 נפטרה אשתו של קירכר. לאחר מכן עבר הצייר לקלוצ'ה.

קירשר נפטר ב־16 בספטמבר 1939 בברלין, המקום האחרון בו עבד. הצייר הובא למנוחות בקבר המשפחתי במוריצבורג שבסקסוניה.

אנשי האצולה המשפיעים וכמה תעשיינים - במיוחד מחוגי הניווט הימי^[3] - קידמו את האמן. בראשם הקיסר פרנץ יוזף הראשון והקיסר וילהלם השני. בשם שני המלכים האלה צייר קירכר תמונות רבות של הצי האוסטרו-הונגרי והצי הגרמני הקיסרי. ציוריו נמצאו גם בספינות הנוסעים הגדולות של אותם ימים, כמו גם במשרדי חברות ספנות ומספנות ידועות וגם בבעלות פרטית. במהלך מלחמת העולם השנייה, כמה תמונות הלכו לאיבוד או נעלמו.

קירכר סיים את מפעל חייו בסדרה של מאה ציורים שתיעדו את התפתחות הספנות הגרמנית במשך אלפי שנים והיו תלויים במכון ובמוזיאון לאוקיינוגרפיה של אוניברסיטת ברלין. המיקום הנוכחי שלהן אינו ידוע. אבל הופיעו רפרודוקציות כמאסף תמונות (1934) ובצורת ספר (1939) ועל גבי תקליטור (2010).^[4]