ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בעיר הבירה של גרמניה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברלין (פירושונים).

ברלין Berlin סמל ברלין דגל ברלין קו הרקיע של העיר מדינה גרמניה ראש העיר קלאוס ווֹבֶרייט שטח 891.85 קילומטרים רבועים גובה 34 מטרים תאריך ייסוד בשנת 1244 נוסדה ברלין ההיסטורית אוכלוסייה  ‑ בעיר  ‑ במטרופולין  ‑ צפיפות 3,431,675‏  (נכון ל-2008) 5,000,000‏  (נכון ל-2007) 3,848 נפש לקמ"ר (נכון ל-2008) קואורדינטות 52°31′N 13°24′E אזור זמן UTC +1 קידומת 030 מיקוד 10001–14199 www.berlin.de   ברלין

ברלין (בגרמנית: Berlin; להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירת גרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה. ברלין היא העיר הגדולה בגרמניה מבחינת מספר התושבים והשטח. בעיר מתגוררים כ-3,431,675 תושבים (נכון לסוף שנת 2008) והיא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה באיחוד האירופי, אחרי לונדון. שטחה: 891 קמ"ר והיא אחת הערים הגדולות באירופה גם בשטחה. ברלין שוכנת בצפון-מזרח גרמניה, כ-70 ק"מ מערבה מהגבול עם פולין. גובהה מעל פני הים הוא 34 מטרים.

ברלין היא אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה. היא אחת משלוש ערי־המדינה בגרמניה (יחד עם המבורג וברמן). מבחינת האוכלוסייה זוהי המדינה ה-8 בגודלה בגרמניה. מבחינת השטח רק המבורג וברמן קטנות יותר.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 המאה ה-20 2 פוליטיקה 3 דמוגרפיה 4 כלכלה ותרבות 4.1 תחבורה 5 אתרים 5.1 אנדרטאות 5.2 ארמונות 5.3 כנסיות 5.4 מבני שלטון 5.5 מוזיאונים 5.6 מרכזי קניות וחנויות 5.7 פארקים וגנים 5.8 מתקני ספורט 5.9 רחובות ושדרות 5.10 מבני תרבות 5.11 כיכרות 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Kölln להבדיל מקלן - Köln שעל גדות הריין) מתוארך ל-1237, וזה של ברלין ל-1244. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (קתדרלה) של ברנדנבורג אן דר האבל. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-1307 התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן. השם ברלין ככל הנראה נובע מהשורש הסלבי berl (ביצה). ב-1415 פרידריך הראשון הפך לאלקטור של מרגרבטה של ברנדנבורג, ועליה שלט עד 1440. צאצאי משפחת הוהנצולרן שלטו עד 1918 בברלין, תחילה כאלקטורי ברנדנבורג, לאחר מכן כמלכי פרוסיה ולבסוף כקיסרי גרמניה.

תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-1448 הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור פרידריך השני. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. ב-1451 הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטרוי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר הנזאטית חופשית. ב-1539 האלקטורים של העיר הפכו באופן רשמי לפרוטסטנטים.

למלחמת שלושים השנים בין 1618 ל-1648 הייתה תוצאות מחריבות עבור ברלין. שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. פרידריך וילהלם הידוע כ"האלקטור הגדול" ירש את אביו כמושל ב-1640. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן, ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת פרברים חדשים. ב-1671 חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. עם הצו של פוטסדאם ב-1685, פרדריך ויליאם הזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-15,000 הוגנוטים הגיעו, מהם 6000 התיישבו בברלין. בסביבות 1700 20 אחוז בקירוב מאוכלוסיית ברלין היו צרפתים והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מבוהמיה, פולין וזלצבורג.

עם הכתרת פרדריך הראשון ב-1701 כמלך פרוסיה, הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-1 בינואר 1710 הערים ברלין, קלן, Friedrichswerder, Dorotheenstadt וFriedrichstadt התאחדו כ "הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". המהפכה התעשייתית שינתה את ברלין במהלך המאה ה-19; האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו בצורה דרמטית למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח והאוכלוסייה של ברלין. ב-1861 פרברים מרוחקים כגון Wedding וMoabit, ומספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-1871 ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.

[עריכה] המאה ה-20

לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ב-1918, הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-1920 חוק ברלין הגדולה איחד ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו, אוכלוסיית ברלין נאמדה בכ-4 מיליון נפש.

לאחר שהנאצים נבחרו ב-1933, הפכה ברלין לבירת הרייך השלישי. הנאצים השתמשו באולימפיאדה שנערכה ב-1936 בברלין לצורכי תעמולה. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"גרמניה, בירת העולם". תוכניות אלו הושמו בצד עקב מלחמת העולם השנייה. השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום האכזרי של ליל הבדולח ב-1938, אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז זקסנהאוזן בפרבר אורניינבורג. אחרוני היהודים בברלין (למעט כמה שהיו נשואים לשאינם יהודים) הובלו לתחנת הרכבת גרונוולד במשך מספר שבועות בתחילת 1943 והובלו ברכבות בקר למחנות מוות כדוגמת אושוויץ. במהלך המלחמה חלקים גדולים מן העיר נחרבו עקב ההפצצות והלחימה ברחובות. לאחר כיבוש העיר בידי הצבא האדום נכנעו הגרמנים ב-1945. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה לאזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות (ארצות הברית, בריטניה וצרפת) אוחדו מאוחר יותר לברלין המערבית בעוד שהחלק שבשליטת ברית המועצות נקרא ברלין המזרחית שהייתה לבירת גרמניה המזרחית.

מערב ברלין הייתה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית ולפיכך שימשה באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים במלחמה הקרה. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על הסגר על ברלין, סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית מ-1948 עד 1949. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות רכבת אווירית. ב-1949 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הוקמה בגרמניה המערבית בעוד שהרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית הקומוניסטית הוכרזה בגרמניה המזרחית. עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייכת (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית - גרמניה המערבית - את בירתה הזמנית בבון. מאותה סיבה נפטרו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר משירות צבאי והוענקו להם הקלות במיסים, מה שעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירת הרפובליקה הדמוקרטית - גרמניה המזרחית. הסכסוך בין המערב למזרח הוביל להקמתה של חומת ברלין ב־13 באוגוסט 1961 בין מזרח ומערב העיר.

שני חלקיה של ברלין הפכו למופרדים לחלוטין. המערביים יכלו לעבור לצידה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית, טיול למערב ברלין ולמערב גרמניה לא היה אפשרי עוד. חומת ברלין נפלה ב־9 בנובמבר 1989 והייתה הסמל לסיום המלחמה הקרה. ב־1990 הפכה ברלין לבירתה של גרמניה המאוחדת.

אונסק"ו הכריזה על שני אתרי מורשת עולמית בברלין. הארמונות והגנים של ברלין ופוטסדם בשנת 1990, ואי המוזיאונים (Museumsinsel) בשנת 1999.

[עריכה] פוליטיקה

המפלגה השלטת היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הבחירות הקודמות נערכו בשנת 2006. לברלין ייצוג של 4 קולות בפרלמנט הגרמני.

ראש עיריית ברלין, המשמש גם כראש ממשלת מדינת ברלין, הוא קלאוס ווֹבֶרייט (Klaus Wowereit) (מאז 2001) שהוא הומוסקסואל מוצהר. כשנשאל ווֹבֶרייט לגבי נטייתו המינית, מיד עם ניצחונו בבחירות, אמר: "אני גיי וזה דבר טוב". בעיני רבים נחשבת כיום ברלין לבירתה של הקהילה ההומו-לסבית-בי-טרנס באירופה.

[עריכה] דמוגרפיה

בברלין כ-3,404,000 תושבים (נכון לסוף שנת 2006) בשטח של 891.75 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-3,809 תושבים לקמ"ר. גילם הממוצע של תושבי ברלין הוא 41.7 שנה (נכון ל-2004). 450,900 מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות. מתוכם 36,000 בקירוב הינם מהמדינה השכנה פולין, ו-119,000 מטורקיה - ברלין היא המרכז העירוני הטורקי הגדול ביותר באירופה מחוץ לטורקיה. ב-2004, 22.3% מהאוכלוסייה היו פרוטסטנטים, 9.1% קתולים, 6.2% מוסלמים ו-0.4% יהודים.

בין שנות התשעים של המאה ה-19 ועד אמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה ברלין המרכז העירוני הרביעי בגודלו בעולם אחרי לונדון, ניו יורק ופריז. כיום ברלין היא המרכז העירוני השישי בגודלו באיחוד האירופי וממוקמת בערך במקום 80 בין האזורים העירוניים בעולם.

[עריכה] כלכלה ותרבות

בברלין שלוש אוניברסיטאות (האוניברסיטה החופשית Freie Universität Berlin, אוניברסיטת הומבולדט והאוניברסיטה הטכנית Technische Universität) ו-14 מכללות, בהן לומדים כ-140 אלף סטודנטים. בברלין 48 מוזיאונים. בעיר פועלות בין השאר הפילהרמונית של ברלין והתזמורת הסימפונית של ברלין. התוצר המקומי הגולמי של ברלין בשנת 2001 הסתכם ב־75.8 מיליארד אירו.

בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו לונדון, פריז ומדריד, נחשבת עלות המחיה בברלין לנמוכה בהשוואה ליתר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שבקלן, ולכמחצית מזה שבמינכן. ברלין היא מהעניות שבערי גרמניה, ושיעור האבטלה ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה מאוד. העיר נמצאת בחוב של 46 מיליארד אירו (נכון ל-2004) ועל סף פשיטת רגל.

ב-1988 נבחרה העיר להיות "בירת התרבות האירופית".

[עריכה] תחבורה

את העיר ברלין משרתים שלושה נמלי תעופה בינלאומיים: טגל, טמפלהוף ושונפלד. בשדות התעופה עברו בשנת 2006 למעלה מ-18.5 מיליון נוסעים מ-155 יעדים מהם 118 יעדים באירופה. שדה התעופה שונפלד נמצא בדרום מזרח ברלין, מחוץ לגבול בין העיר ברלין, במדינת ברנדנבורג. שדות התעופה טגל וטמפלהוף מצויים בתוך העיר. שדה התעופה טמפלהוף משמש בעיקר טיסות קצרות.

בעיר ברלין פועלת מערכת האס-באן - מערכת רכבות המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מידי שנה כ-375.8 מיליון נוסעים (נכון לשנת 2006) ומערכת האוּ‏-באן המופעלת על ידי חברת ברלינר פרקהרסבטריבה- (Berliner Verkehrsbetriebe (BVG שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מידי שנה.

כמו כן פועלת בעיר מערכת אוטובוסים שאורך קוויהם 1,626 ק"מ, המשרתת 407.1 מיליון נוסעים מידי שנה, ומערכת מעבורות המופעלות על ידי חברת ברלינר ורקרסבטריבה.

במזרח ברלין פועלת מערכת חשמליות.

כל מערכות התחבורה בעיר מקושרות, וכרטיסי הנסיעה משרתים את כולן ומאפשרים מעבר ממערכת אחת למשנייה.

מערכת מסילות ברזל חוצה את מרכז ברלין ממערב למזרח ומצפון לדרום. מערכת זו משרתת הן את האס-באן והן את הרכבות הבינעירוניות המגיעות אל העיר.

סביב מרכז העיר, במסילה מעגלית, עוברות רכבות אס-באן. מסילה זו נקראת ה"רינגבאן" (רכבת הטבעת).

[עריכה] אתרים

[עריכה] אנדרטאות

• אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו (Denkmal für die ermordeten Juden Europas)
• בית המשמר החדש (ה"נויה ואכה")
• הספרייה הריקה (Die Bibliothek) של האמן מיכה אולמן.
• חומת ברלין
  • איסט סייד גאלרי (East-Side Gallery)
• עמוד הניצחון של ברלין (Siegessäule)
• צ'ק פוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie)
• שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor)

[עריכה] ארמונות

• ארמון שארלוטנבורג (Schloß Charlottenburg)
• ארמון בלוו (Schloß Bellevue)

[עריכה] כנסיות

• הקתדרלה של ברלין (Berliner Dom)
• כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם (Kaiser-Wilhelm-Gedächtniskirche)

[עריכה] מבני שלטון

• בניין הרייכסטאג (Reichstag)
• מגדל הטלוויזיה של ברלין ה"פרנזיטורם" (Fernsehturm) - המבנה הגבוה בברלין

[עריכה] מוזיאונים

• אי המוזיאונים (Museuminsel)
  • מוזיאון בודה
  • מוזיאון פרגמון (Pergamonmuseum)
  • המוזיאון הישן
  • המוזיאון החדש
  • הגלריה הלאומית הישנה
• המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum)
• מוזיאון הבית ליד צ'ק פוינט צ'ארלי
• המוזיאון הגרמני להיסטוריה (הצויגהאוס)
• מוזיאון הטבע (Museum für Naturkunde)
• אזור הקולטורפורום (Kulturforum)
  • הגלריה הלאומית החדשה
• מרטין גרופיוס באו
• מוזיאון גרמניה המזרחית
• מוזיאונים נוספים ראו בקטגוריה:ברלין: מוזיאונים.

[עריכה] מרכזי קניות וחנויות

• קה דה וה (KDW - Kaufhaus des Westens)
• אירופה סנטר
• סוני סנטר

[עריכה] פארקים וגנים

• טירגארטן (Tiergarten)
• גן החיות של ברלין
• פארק טרפטו
• מכלאת הדובים של ברלין

[עריכה] מתקני ספורט

• האצטדיון האולימפי (Olympiastadion)
• היכל מקס שמלינג
• O2 וורלד (o₂ World)

[עריכה] רחובות ושדרות

• אונטר דן לינדן (Unter den Linden)
• הקו'דאם (קורפירסטנדאם) (Kurfürstendamm)
• קארל-מרקס-אלה (Karl-Marx-Allee)
• שדרות ה-17 ביוני (Straße des 17. Juni)
• יודנשטרסה (בגרמנית: Jüdenstraße- רחוב היהודים)

[עריכה] מבני תרבות

• בית תרבויות העולם (Haus der Kulturen der Welt)

[עריכה] כיכרות

ערכים בעניין אירועים, אתרים ואישים הקשורים בעיר ברלין ובהיסטוריה שלה, ראו גם בפורטל: ברלין.

• פאריזר פלאץ (כיכר פריז - Pariser Platz)
• פוטסדאמר פלאץ (Potsdamer Platz)
• אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz)
• ככר בבל (Bebelplatz)
• כיכר ברייטשייד (Breitscheidplatz)

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברלין

• אילנה גרף, ברלין: עיר של ניגודים
• ברלין מדריך לונלי פלנט באתר ynet
• מדריך מסע אחר לברלין
• ברלין, הקהילה היהודית, מאמר באתר "דעת".
• ברלין, חומות וגראפיטי, כמה טקסטים עם רשמים מביקור בברלין בבלוגו של שוקי גלילי "שידורי ניסיון".
• ברלין: שער מקומי, ריכוז תמונות, כתבות ומידע בערוץ התיירות של ynet.
• מדריך אזורי העיר (עברית)
• אסתר זנדברג, אולי עוד 650 שנה, הארץ, 23.4.2009

שכונות בברלין
גרונוולד • הוהנשנהאוזן • הלרסדורף • ודינג • וייסנזה • וילמרסדורף • טירגארטן • טמפלהוף • טרפטו • ליכטנברג • מיטה • מרצאהן • נויקלן • פנקו • פרידריכסהיין • פרנצלאואר ברג • צלנדורף • קפניק • קרויצברג • רייניקנדורף • שטגליץ • שנברג • שפנדאו • שרלוטנבורג

מדינות גרמניה
באדן-וירטמברג · בוואריה · ברלין · ברמן · ברנדנבורג · המבורג · הסה · חבל הסאר · מקלנבורג-מערב פומרניה · נורדריין-וסטפאליה · סקסוניה · סקסוניה-אנהלט · סקסוניה התחתונה · ריינלנד-פאלץ · שלזוויג-הולשטיין · תורינגיה

ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) משחקים עתידיים: לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016)

בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינה • איטליה: רומא • אירלנד: דבלין • אסטוניה: טאלין • בולגריה: סופיה • בלגיה: בריסל • גרמניה: ברלין • דנמרק: קופנהגן • הולנד: אמסטרדם • הונגריה: בודפשט • הממלכה המאוחדת: לונדון • יוון: אתונה • לוקסמבורג: לוקסמבורג • לטביה: ריגה • ליטא: וילנה • מלטה: ולטה • סלובניה: לובליאנה • סלובקיה: ברטיסלאבה • ספרד: מדריד • פולין: ורשה • פורטוגל: ליסבון • פינלנד: הלסינקי • צ'כיה: פראג • צרפת: פריז • קפריסין: ניקוסיה • רומניה: בוקרשט • שבדיה: סטוקהולם