ברלין

ערך זה עוסק בעיר הבירה של גרמניה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברלין (פירושונים).

ברלין Berlin סמל ברלין דגל ברלין מדינה / טריטוריה גרמניה ראש העיר קלאוס ווֹבֶרייט שטח 891.85 קמ"ר גובה 34 מטרים תאריך ייסוד בשנת 1244 נוסדה ברלין ההיסטורית אוכלוסייה  ‑ בעיר  ‑ במטרופולין  ‑ צפיפות 3,440,441‏  (נכון ל-2010) 5,000,000‏  (נכון ל-2007) 3,848 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010) קואורדינטות 52°31′N 13°24′E אזור זמן UTC +1 www.berlin.de (הצגת ברלין במפת גרמניה מוגדלת)   ברלין (הצגת ברלין במפת גרמניה רגילה)   ברלין

ברלין (בגרמנית: Berlin; ) היא בירת גרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה. ברלין היא העיר הגדולה בגרמניה מבחינת מספר התושבים והשטח. בעיר מתגוררים כ- 3,440,441 תושבים (נכון לסוף שנת 2009), והיא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה באיחוד האירופי, אחרי לונדון. שטחה 890 קמ"ר, והיא אחת הערים הגדולות באירופה גם בשטחה. ברלין שוכנת בצפון-מזרח גרמניה, כ-70 ק"מ מערבה מהגבול עם פולין. גובהה מעל פני הים הוא 34 מטרים.

ברלין היא אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה. היא אחת משלוש ערי־המדינה בגרמניה (יחד עם המבורג וברמן). מבחינת האוכלוסייה זוהי המדינה ה-8 בגודלה בגרמניה. מבחינת השטח רק המבורג וברמן קטנות יותר.

היסטוריה

האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Kölln להבדיל מקלן - Köln שעל גדות הריין) מתוארך ל-1237, וזה של ברלין ל-1244. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (קתדרלה) של ברנדנבורג אן דר האבל. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-1307 התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן. השם ברלין ככל הנראה נובע מהשורש הסלבי berl (ביצה). ב-1415 פרידריך הראשון הפך לאלקטור של מרגרבטה של ברנדנבורג, ועליה שלט עד 1440. צאצאי משפחת הוהנצולרן שלטו עד 1918 בברלין, תחילה כאלקטורי ברנדנבורג, לאחר מכן כמלכי פרוסיה ולבסוף כקיסרי גרמניה.

תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-1448 הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור פרידריך השני. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. חוץ־מזה האלקטור הפריד את ברלין וקלן מחדש לשתי ערים (מדיניות של הפרד ומשול). ב-1451 הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטורי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר הנזאטית חופשית. ב-1539 האלקטורים של העיר הפכו באופן רשמי לפרוטסטנטים.

במלחמת שלושים השנים בין 1618 ל-1648 ברלין ניזוקה קשות. שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. פרידריך וילהלם הידוע כ"האלקטור הגדול" ירש את אביו כמושל ב-1640. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן, ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת פרברים חדשים. ב-1671 חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. עם הצו של פוטסדאם ב-1685, פרידריך וילהלם הזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-15,000 הוגנוטים הגיעו, מהם 6000 התיישבו בברלין. בסביבות 1700 20 אחוז בקירוב מאוכלוסיית ברלין היו צרפתים והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מבוהמיה, פולין וזלצבורג.

עם הכתרת פרדריך הראשון ב-1701 כמלך פרוסיה, הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-1 בינואר 1710 הערים ברלין, קלן, Friedrichswerder ,Dorotheenstadt ו-Friedrichstadt התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". המהפכה התעשייתית שינתה את ברלין במהלך המאה ה-19 - האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו בצורה דרמטית למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח והאוכלוסייה של ברלין. ב-1861 פרברים מרוחקים כגון ודינג ו-Moabit, ומספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-1871 ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.

המאה ה-20

מפת חלוקת ברלין. הרבעים המערביים צבועים בגוני כחול והרובע הסובייטי באדום

לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ב-1918, הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-1920 "חוק ברלין הגדולה" איחד ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו, אוכלוסיית ברלין נאמדה בכ-4 מיליון נפש.

חומת ברלין ב-1986, צבועה מהצד המערבי.

דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של אלברט שפר לפי חזונו של היטלר

בניין הרייכסטאג שבו שוכן הפרלמנט הגרמני

ברלין ורובעיה

לאחר שהנאצים נבחרו ב-1933, הפכה ברלין לבירת הרייך השלישי. הנאצים השתמשו באולימפיאדה שנערכה ב-1936 בברלין לצורכי תעמולה. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"גרמניה, בירת העולם". תוכניות אלו הושמו בצד עקב מלחמת העולם השנייה. השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום האכזרי של ליל הבדולח ב-1938, אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז זקסנהאוזן בפרבר אורניינבורג. מתחילת 1943 ועד מרץ 1945 נשלחו יהודים מברלין מתחנת הרכבת גרונוולד ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת אושוויץ, ו-117 שילוחים לגטו טרזיינשטט. במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות והלחימה ברחובות. ב-1945, לאחר כיבוש העיר בידי הצבא האדום, נכנעו הגרמנים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה לאזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות (ארצות הברית, בריטניה וצרפת) אוחדו מאוחר יותר לברלין המערבית בעוד שהחלק שבשליטת ברית המועצות זכה לשם "ברלין המזרחית" והיה לבירת גרמניה המזרחית.

מערב ברלין היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים במלחמה הקרה. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על הסגר על ברלין - סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים 1948-1949. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות רכבת אווירית. ב-1949 הוקמה בגרמניה המערבית "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה" בעוד שבגרמניה המזרחית הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה הזמנית בבון. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות במיסים, מה שעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.

הסכסוך בין המערב למזרח הוביל לכך שב-13 באוגוסט 1961 החלו בהקמתה של חומה שתחצוץ בין מזרח ומערב העיר - חומת ברלין. שני חלקיה של ברלין הפכו למופרדים לחלוטין. המערביים יכלו לעבור לצידה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית, טיול למערב ברלין ולמערב גרמניה לא היה אפשרי עוד. נפילת חומת ברלין ב־9 בנובמבר 1989 הייתה לסמל לסיום המלחמה הקרה. ב־1990 התאחדו שני חלקי ברלין והעיר הפכה לבירתה של גרמניה המאוחדת.

מדיה וקבצים בנושא ההיסטוריה של ברלין בוויקישיתוף

אדריכלות

ברלין מפורסמת בעיקר בזכות החצרות המצויות ברחבי העיר המשמשות בתור רחבות קטנות עם בתי קפה וחנויות, חלקם אף עם גינות. לפי חזונו של היטלר תוכננה ברלין להיות מרכז מטרופולין בינלאומי עם שדרה רחבה שתחילתה בשער ברנדנבורג וסופה בקתדרלה ענקית. האדריכל אלברט שפר תכנן לסיים את הבנייה תוך 10 שנים אך התוכנית לא יצאה לפועל עקב מלחמת העולם השנייה.

פוליטיקה

המפלגה השלטת היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הבחירות הקודמות נערכו בשנת 2006. לברלין ייצוג של 4 קולות בפרלמנט הגרמני.

ראש עיריית ברלין, המשמש גם כראש ממשלת מדינת ברלין, הוא קלאוס ווֹבֶרייט (Klaus Wowereit) (מאז 2001) שהוא הומוסקסואל מוצהר. כשנשאל ווֹבֶרייט לגבי נטייתו המינית, מיד עם ניצחונו בבחירות, אמר: "אני גיי וזה דבר טוב". בעיני רבים נחשבת כיום ברלין לבירתה של הקהילה הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) באירופה.

דמוגרפיה

בברלין כ-3.4 מליון תושבים (נכון למרץ 2010) בשטח של 891.75 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-3,850 תושבים לקמ"ר. גילם הממוצע של תושבי ברלין הוא 41.7 שנה (נכון ל-2004). 457,806 (13.5%) מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות. מתוכם 250,000 מטורקיה וכ-36,000 מהמדינה השכנה פולין. בברלין מצויה הקהילה הטורקית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לטורקיה.

כנגזרת מרישום כ-60% מהתושבים כחסרי דת, מוגדרת ברלין כבירת האתאיזם באירופה. 19.4% מהתושבים הם נוצרים אוונגלים, 9.4% נוצרים קתולים, 2.7% נוצרים המשתייכים לכנסיות אחרות ו-8.8% מוסלמים. פחות מ-0.3% מתושבי ברלין רשומים כיהודים.

השפות הזרות המדוברות ביותר בברלין הן טורקית, ערבית, רוסית ופולנית.

כלכלה ותרבות

בברלין ארבע אוניברסיטאות (האוניברסיטה החופשית של ברלין, אוניברסיטת הומבולדט, האוניברסיטה הטכנית של ברלין והאוניברסיטה האמנותית) ו-14 מכללות, בהן לומדים כ-140 אלף סטודנטים. בברלין 48 מוזיאונים. בעיר פועלות בין השאר הפילהרמונית של ברלין והתזמורת הסימפונית של ברלין. התוצר המקומי הגולמי של ברלין בשנת 2001 הסתכם ב־75.8 מיליארד אירו.

בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו לונדון, פריז ומדריד, נחשבת עלות המחיה בברלין לנמוכה בהשוואה ליתר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שבקלן, ולכמחצית מזה שבמינכן. ברלין היא מהעניות שבערי גרמניה, ושיעור האבטלה ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה מאוד. העיר נמצאת בחוב של 46 מיליארד אירו (נכון ל-2004) ועל סף פשיטת רגל. המוטו של העיר (”ענייה אבל סקסית“) משקף היטב את הלך הרוח הליברלי והנהנתני של התושבים ובא במיוחד לידי ביטוי בסצינת חיי הלילה הפרועה והתוססת.

ב-1988 נבחרה העיר להיות "בירת התרבות האירופית".

אונסק"ו הכריזה על שני אתרי מורשת עולמית בברלין: הארמונות והגנים של ברלין ופוטסדם (בשנת 1990), ואי המוזיאונים (Museumsinsel) (בשנת 1999).

תחבורה

תחנת אס באן

שדה התעופה הבינלאומי טגל

ה-או באן

את העיר ברלין משרתים כיום שני נמלי תעופה בינלאומיים: טגל שנמצא בתוך העיר עצמה ושנפלד, שנמצא מדרום מזרח לברלין, במדינת ברנדנבורג. בשנת 2008 עברו דרכם למעלה מ-21 מיליון נוסעים. שדה התעופה השלישי של העיר, טמפלהוף, נסגר בשנת 2008 כחלק מהכוונה של רשות שדות התעופה של ברלין להעביר את כל התנועה האווירית של העיר לשדה תעופה חדש שנבנה בימים אלה בשנפלד, ועתיד להיפתח בשנת 2012 ולהיקרא נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג. כחלק מתוכנית זו אמור להיסגר גם טגל בשנים הקרובות.

בעיר ברלין פועלת מערכת האס-באן - מערכת רכבות המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מידי שנה כ-375.8 מיליון נוסעים (נכון לשנת 2006) ומערכת האוּ‏-באן המופעלת על ידי חברת ברלינר פרקהרסבטריבה – Berliner Verkehrsbetriebe (BVG) – שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מידי שנה.

כמו כן פועלת בעיר מערכת אוטובוסים שאורך קוויהם 1,626 ק"מ, המשרתת 407.1 מיליון נוסעים מידי שנה, ומערכת מעבורות המופעלות על ידי חברת ברלינר פֿרקרסבטריבה.

במזרח ברלין פועלת מערכת חשמליות.

כל מערכות התחבורה בעיר מקושרות, וכרטיסי הנסיעה משרתים את כולן ומאפשרים מעבר ממערכת אחת למשנייה.

מערכת מסילות ברזל חוצה את מרכז ברלין ממערב למזרח ומצפון לדרום. מערכת זו משרתת הן את האס-באן והן את הרכבות הבינעירוניות המגיעות אל העיר.

סביב מרכז העיר, במסילה מעגלית, עוברות רכבות אס-באן. מסילה זו נקראת ה"רינגבאן" (רכבת הטבעת).

אתרים מרכזיים בעיר

אנדרטאות

• אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו (Denkmal für die ermordeten Juden Europas)
• בית המשמר החדש (ה"נויה ואכה")
• הספרייה הריקה (Die Bibliothek) של האמן מיכה אולמן.
• חומת ברלין
  • איסט סייד גאלרי (East-Side Gallery)
• עמוד הניצחון של ברלין (Siegessäule)
• צ'ק פוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie)
• שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor)

תחנת הרכבת בפרידריכשטראסה 5

כיכר אלכסנדר (אלכסנדרפלאץ)

כיכר בבל - הדובים המאוחדים, 2006

ארמונות

• ארמון שארלוטנבורג (Schloß Charlottenburg)
• ארמון בלוו (Schloß Bellevue)

כנסיות

• הקתדרלה של ברלין (Berliner Dom)
• כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם (Kaiser-Wilhelm-Gedächtniskirche)

מבני שלטון

• בניין הרייכסטאג (Reichstag)
• מגדל הטלוויזיה של ברלין ה"פרנזיטורם" (Fernsehturm) - המבנה הגבוה בברלין

מוזיאונים

• אי המוזיאונים (Museuminsel)
  • מוזיאון בודה
  • מוזיאון פרגמון (Pergamonmuseum)
  • המוזיאון הישן
  • המוזיאון החדש
  • הגלריה הלאומית הישנה
• המוזיאון היהודי (Jüdisches Museum)
• מוזיאון הבית ליד צ'ק פוינט צ'ארלי
• המוזיאון הגרמני להיסטוריה (הצויגהאוס)
• מוזיאון הטבע (Museum für Naturkunde)
• אזור הקולטורפורום (Kulturforum)
  • הגלריה הלאומית החדשה
• מרטין גרופיוס באו
• מוזיאון גרמניה המזרחית
• מוזיאון ההווה בהמבורגר באנהוף
• ‏המוזיאון לפרהיסטוריה ולהיסטוריה קדומה
• המוזיאון הגרמני לטכנולוגיה
• המוזיאון האתנולוגי (ברלין)
• טופוגרפיה של הטרור
• מוזיאונים נוספים ראו בקטגוריה:ברלין: מוזיאונים.

מרכזי קניות וחנויות

• קה דה וה (KaDeWe - Kaufhaus des Westens)
• אירופה סנטר
• סוני סנטר

פארקים וגנים

• טירגארטן (Tiergarten)
• גן החיות של ברלין
• פארק טרפטו
• מכלאת הדובים של ברלין

מתקני ספורט

• האצטדיון האולימפי (Olympiastadion)
• היכל מקס שמלינג
• O2 וורלד (o₂ World)

רחובות ושדרות

• אונטר דן לינדן (Unter den Linden)
• הקו'דאם (קורפירסטנדאם) (Kurfürstendamm)
• שדרת קרל מרקס (Karl-Marx-Allee)
• רחוב ה-17 ביוני (Straße des 17. Juni)
• יודנשטרסה (בגרמנית: Jüdenstraße- רחוב היהודים)

מבני תרבות

• בית תרבויות העולם (Haus der Kulturen der Welt)

כיכרות

• פאריזר פלאץ (כיכר פריז - Pariser Platz)
• פוטסדאמר פלאץ (Potsdamer Platz)
• אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz)
• ככר בבל (Bebelplatz)
• כיכר ברייטשייד (Breitscheidplatz)
• כיכר ויקטוריה לואיזה (Viktoria-Luise-Platz)

ערים תאומות

עיינו גם בפורטל פורטל ברלין הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ברלין. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בברלין על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

עיינו גם בפורטל פורטל גרמניה הוא שער לכל הנושאים הקשורים לגרמניה. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באומה הגרמנית על כל רבדיה: היסטוריה, גאוגרפיה, תרבות, כלכלה, חברה, ספורט ועוד.

לוס אנג'לס, ארצות הברית (1967) פריז, צרפת (1987) מדריד, ספרד (1988) איסטנבול, טורקיה (1989) ורשה, פולין (1991) מוסקבה, רוסיה (1991) בודפשט, הונגריה (1991) ג'קרטה, אינדונזיה (1993) טשקנט, אוזבקיסטן (1993)

מקסיקו סיטי, מקסיקו (1993) בייג'ינג, סין (1994) טוקיו, יפן (1994) בואנוס איירס, ארגנטינה (1994) פראג, צ'כיה (1995) וינדהוק, נמיביה (2000) לונדון, בריטניה (2000) ביירות, לבנון (2001) חולון, ישראל (1970 - 1989, אז הומר לברית עם שכונת מיטה)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברלין

• אילנה גרף, ברלין: עיר של ניגודים
• ברלין מדריך לונלי פלנט באתר ynet
• מדריך מסע אחר לברלין
• ברלין, הקהילה היהודית, מאמר באתר "דעת".
• ברלין: שער מקומי, ריכוז תמונות, כתבות ומידע בערוץ התיירות של ynet.
• מדריך אזורי העיר (בעברית)
• אסתר זנדברג, אולי עוד 650 שנה, באתר עכבר העיר, 23 באפריל 2009
• מסע אחר אונליין, ברלין: לחרוש את העיר בלי להוציא יורו (כמעט), באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2011
• דורון חלוץ, מסע אפלולי בבירת המין של אירופה, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011

הערות שוליים

שכונות בברלין
גרונוולד • הלרסדורף • ודינג • וייסנזה • וילמרסדורף • טירגארטן • טמפלהוף • טרפטו • ליכטנברג • מיטה • מרצאהן • נויקלן • פנקו • פרידריכסהיין • פרנצלאואר ברג • צלנדורף • קפניק • קרויצברג • רייניקנדורף • שטגליץ • שנברג • שפנדאו • שרלוטנבורג פורטל ברלין  •  פורטל גרמניה

ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) משחקים עתידיים: לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016)