אמה האוזר
 | |
| לידה |
11 ביוני 1886 דונפלדוואר, הונגריה  |
|---|---|
| נרצחה |
10 בינואר 1945 (בגיל 58) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופאה |
| בן או בת זוג |
מיהאי רונאי (1911–1945) |
| צאצאים |
מיהאי אנדראש רונאי |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
אמה האוזר (בהונגרית: Hauser Emma; 11 ביוני 1886, דונפלדוואר[1] – 10 בינואר 1945, בודפשט)[2] הייתה רופאה גינקולוגית יהודייה־הונגרייה, רופאה ראשית בקופת החולים MABI ומחלוצות הגינקולוגיה והחינוך להיגיינה של נשים עובדות בהונגריה. האוזר הייתה אשתו של הווטרינר והסופר מיהאי רונאי, ואמו של הסופר, המשורר והמתרגם מיהאי אנדראש רונאי. היא נרצחה בשואה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמה האוזר נולדה למשפחה יהודית כבתם של הסוחר יוז'ף האוזר יליד אויפשט ואילונה באומגרטן. משפחתה הייתה קשת יום. לפי עדות כלתה, האמנית מריאן גאבור, בית הספר התיכון המליץ עבורה, כתלמידה מצטיינת, על מלגה ללימודים גבוהים.Gábor Marianne | Centropa, www.centropa.org (באנגלית) כך הצליחה להתקבל לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט.
בשנת 1909, האוזר הייתה בין הנשים הראשונות שסיימו לימודי רפואה באוניברסיטת בודפשט ובהמשך הייתה לאחת מהמומחיות הבודדות בגינקולוגיה בהונגריה של זמנה. הראשונה הייתה שרולטה שטיינברגר, גם היא יהודייה, שקיבלה את התואר דוקטור לרפואה בשנת 1900 והתמחתה בגינקולוגיה בחו"ל. ב־5 ביוני 1911 נישאה אמה האוזר למיהאי רונאי (1879–1945).[3]
בשנת 1913 פנתה האוזר במברק ביחד עם כמה רופאות הונגריות נוספות לראש הוועדה לזכויות בחירה של מפלגת העבודה ההונגרית, כדי שידאג להצבעת מפלגתו למען מתן זכות בחירה לנשים.[4]
במהלך ארבע שנות מלחמת העולם הראשונה פעלה האוזר כרופאה בבית חולים צבאי. בשנים 1918–1920 הייתה הרופאה של "בית החולים לעניים ארז'בט",[5][6] שברובע 7 בבודפשט. בהמשך, עברה ל"בית החולים המסחרי פרנץ יוזף"[7][8][9] שבשנת 1924 נפתחה בו מחלקת הנשים ובשנת 1927(הו') הפך לקופת-חולים חשובה ושמו שונה ל-MABI. אמה האוזר מונתה ב-1931 כרופאה ראשית במוסד זה, שבו, ב-15 השנים שעד פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה מספר המיטות בבית החולים מ-150 ל־350.
מומחיותה הידועה הייתה טיפולי הריון. כלתה האמנית מריאן גאבור סיפרה בראיון עיתונאי בשנת 2005: "הייתה לה מומחיות לטיפול במי שלא יכלה ללדת במשך שנים. היא השקיעה במטופליה זמן רב. לבעלי הייתה חברה לכיתה ששני בניה נולדו כך עקב טיפוליה. המשפחה הייתה אסירת תודה לנצח על כך."[10]
אמה האוזר עבדה גם כרופאת בתי ספר ראשית ולימדה מדעי בריאות באנגיאלפלד (חלק מרובע 13 של בודפשט). היא תמכה בטיפול קהילתי והעבירה הרצאות באקדמיות לעבודה. בעבודתה זו, בכתביה ובהרצאותיה הייתה יוזמת החינוך להיגיינה של נשים עובדות ואחת מחלוצות הבריאות והרווחה של הנשים בהונגריה.[11][1]
ב־10 בינואר 1945, בכיכר פרנץ ליסט שבמרכז בודפשט, נרצחה אמה האוזר יחד עם בעלה ועם בנה הצעיר, בידי אנשי מפלגת צלב החץ. היא קבורה בחלקת החללים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה, בקבר משותף עם בעלה (A-1-14).
כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האישה ומקצוע המסחר הקמעונאי מנקודת מבט של היגייניה. בודפשט 1912
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמה האוזר במאגר הנתונים של המוזיאון הספרותי פטפי
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967.
- לקסיקון לביוגרפיות של רופאים. 2004. ISBN 963-950-132-8
- ביוגרפיה – אמה האוזר באתר Arcanum
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראיון מקיף עם כלתה של אמה האוזר האמנית מריאן גאבור עליה ועל משפחתה 2005 (בהונגרית). באתר centropa
- הודעת האבל והלוויה ותיאור של משפחת רונאי באתר הגרמני (בהונגרית) Centropa
- בית החולים המסחרי פרנץ יוזף, MABI ובית החולים ברחוב שאנדור פטרפי. אותו בית חולים בשמות שונים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a dunaföldvári izraelita hitközség születési akv. 16/1886. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 2095/1945. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 717/1911. folyószáma alatt".
- ^ "A nők választójogáról". Pesti Hírlap. 1913-02-13. p. 3. (דרוש מינוי בתשלום כדי לגשת למאמר)
- ^ Erzsébet Kórház - Budapest, VII. kerület, foglaljorvost.hu (בהונגרית)
- ^ צילום משנת 1900 של בית החולים לעניים ארז'בט מופיע במאמר
- ^ תולדות בית החולים ושינוי השמות במשך השנים (בהונגרית)
- ^ צילום בית החולים מבחוץ באתר MANDA
- ^ אחד מאולמות החולים של בית החולים בזמנו באתר MANDA
- ^ כלתה, מריאן גאבור מספרת על אמה האוזר
- ^ ביוגרפיה, באתר Arcanum