אמנת עוקייר (1922)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמנת עוקייר[1] הייתה אמנה שנחתמה בעוקייר (אנ') ב-2 בדצמבר 1922 שהגדיר את הגבולות בין עיראק המנדטורית, סולטנות נג'ד ושייח'ות כווית. האמנה נחתמה לאחר גירוש בדואים מסולטנות נג'ד על ידי אבן סעוד.[2] הנציב העליון הבריטי של מסופוטמיה, פרסי קוקס (אנ'), נפגש עם אבן סעוד ועם הסוכן הפוליטי הבריטי לכווית, מייג'ור ג'ון מור. באמנה נכללו האזור הנייטרלי בין עיראק וערב הסעודית והאזור הנייטרלי בין כווית וערב הסעודית.

הבריטים לא אפשרו לשייח'ות כווית להשתתף במשא ומתן על הגבולות. לפיכך, שייח'ות כווית איבדה למעלה משני שלישים מהשטח שהיה בבעלותה,[3] מה שהביא להתעצמות ההתנגדות לאימפריה הבריטית בכווית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lauterpacht, E.; Greenwood, C. J.; Weller, Marc (1991-06-01). "1.6 The determination of boundaries between Iraq, Kuwait and Saudi Arabia (Najd)". The Kuwait Crisis: Basic Documents. Cambridge University Press. pp. 45–49. ISBN 978-0-521-46308-9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים ובנושא המזרח התיכון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.