אנדוזום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיאגרמה המתארת את מסלול האנדוזומים בתאי בעלי-חיים

אנדוזוםאנגלית: endosome) הוא אברון עטוף ממברנה בתאים איקריוטיים המשמש לשינוע חומרים בתא מממברנת הפלזמה אל הליזוזום לאחר אנדוציטוזה. בכך הוא מסייע בעיכול חומרים המגיעים לתא. המולקולות הנעטפות באנדוזום יכולות לנוע מפני התא אל הליזוזומים שם תפורקנה, או לנוע חזרה אל פני התא לצורך מחזורן החוצה. בנוסף, ישנן מולקולות המועברות באנדוזום ממערכת גולג'י אל הליזוזום או חזרה אל המערכת. כאשר האנדוזומים מגיעים לבגרות מלאה קוטרם הוא בערך 500 ננומטר.

דיאגרמה המתארת את מסלול האנדוזומים בתאי בעלי-חיים

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד האנדוזום הוא יצירת סביבה לסידור החומרים לפני הגעתם אל הליזוזום. לדוגמה, LDL נלקח אל תוך התא על ידי קשירה אל הקולטן שלו על פני התא. בהגעתו, בעזרת אנדוזומים, מנתק ה-LDL את הקולטן, ואז הקולטן יכול להיות ממוחזר אל פני התא. ה-LDL נשאר בתוך האנדוזום ומשם מועבר אל הליזוזום לטובת עיבוד. ה-LDL מתנתק בגלל הסביבה החומצית במקצת של האנדוזום המוקדם, אשר נוצר על ידי ממברנת וקולציה. מצד שני בין ה-EGF לבין קולטן ה-EGF יש קשרים חומציים (קשר Ph) אשר עמידים עד שנמסרים לליזוזום עבור עיכולם.

סוגי אנדוזומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדוזומים מחולקים לשלושה סוגים: אנדוזום מוקדם, אנדוזום מאוחר ואנדוזום מִחזור. שלושת הסוגים הללו נבדלים זה מזה בזמן הדרוש עבור חומר אנדוציטי להגיע אל כל אחד מהם, ובנוסף הם בעלי מורפולוגיה שונה. ברגע שנפתחות הבועיות האנדוציטיות, האנדוזום עובר פאזה ונקרא מעכשיו אנדוזום מוקדם, לאחר בגרותו של האנדוזום המוקדם, הוא משתנה ונקרא אנדוזום מאוחר, לפני שבא במגע עם הליזוזומים שיעכלו אותם.

צביעה במיקרוסקופ פלואורסטי של אנדוזומים מאוחרים (באדום) בתאי יונק