תא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ביחידת החיים הבסיסית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תא (פירושונים).
תא (בלטינית: cellula) הוא יחידת החיים הבסיסית בטבע. כל היצורים מורכבים מתא אחד או יותר. ישנם תאים בעלי מידור פנימי - תאים בעלי גרעין - תאים אאוקריוטיים וישנם תאים חסרי מידור פנימי - פרוקריוטים. היצורים שתאיהם פרוקריוטיים הם בהכרח יצורים בעלי תא בודד. יצורים כאלה הם החיידקים והארכיאה. לעומתם, יצורים שתאיהם בעלי גרעין עשויים להיות או חד תאיים, כמו הסנדלית או האמבה או רב תאיים - יצורים המורכבים מתאים אחדים או ממיליוני ואפילו מיליארדי תאים, כמו בני האדם או העצים, ביצורים אלו התאים מפתחים התמחות.
תוכן עניינים |
[עריכה] חקר התא בהיסטוריה
מאחר ורוב התאים קטנים מאוד, לא ניתן לצפות בהם בלי עזרים אופטיים. לכן, חקר התא החל לאחר שהמדען האנגלי רוברט הוק בנה בשנת 1665 את המיקרוסקופ הראשון ולאחר מכן צפה במיקרוסקופ שלו בפקקי שעם. דפנות תאי השעם הזכירו לו את תאי הנזירים, ועל כן טבע את המונח "תא" (Cellula).
ההולנדי אנתוני ון לייבנהוק ליטש עדשות שהגדילו פי 200, ומהם הוא בנה מיקרוסקופ, איתו הוא ראה יצורים חד תאיים שמצא על ידי התבוננות במי גשם, ובו הוא ראה גם חיידקים שבאו מגופו עצמו. הוא תיאר בעזרת המיקרוסקופ שלו, שהיה חדיש יחסית לזמנו, גם תאי דם, תאי זרע ויצורים קטנים בהרבה.
למרות כל הגילויים והתצפיות הללו, עדיין האנשים בתקופתם לא הצליחו להבין את מבנה התא. רק לאחר מכן, בהופעתה של התאוריה התאית, החלה הבנת התא ומבנהו. במאה ה-19, בשנת 1838, הוצעה תאוריה זו על ידי שני חוקרים גרמנים - מתייס שליידן ותאודור שוואן. התאוריה טוענת שכל היצורים החיים מורכבים מתאים ומרכיבים של תאים. למרות שהיו מיקרוסקופים עוד לפני תקופתם של שליידן ושוואן, הם היו הראשונים שניסחו את התאוריה התאית, למרות שאף הם האמינו שיצורים חיים נוצרים ספונטנית.
התאוריה התאית הורחבה לאחר מכן על ידי החוקר הגרמני וירכאו. שהוסיף לתאוריה התאית דבר נוסף, והוא, שתאים אינם נוצרים ספוטנית, אלא רק מתא אחר. מייחסים לו את המשפט בלטינית הקובע שכל התאים באים מתא אחר (Omnis cellula e cellula).
בשנות ה-50 המדענים הבריטים ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק פיענחו את מבנה ה-DNA (הזוג אף זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על הגילוי בשנת 1962, יחד עם מוריס וילקינס). בדיעבד התברר שעבודתם התבססה, במידה רבה, על עבודתה של המדענית רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקנס, שנפטרה לפני קבלת הפרס. פיענוח זה נתן פריצת דרך לחקר התא, נתן דחיפה משמעותית לחקר המיקרוביולוגיה והבקטריולוגיה, אפשר את התפתחות ההנדסה הגנטית ויצר ענפי מחקר חדשים כמו ביולוגיה מולקולרית.
[עריכה] סוגי תאים
נהוג לחלק את התאים על פי מבנם לשני סוגים:
- תא אאוקריוטי- תא בעל גרעין מוגדר (בעל קרום גרעין), תא זה מכיל אברונים רבים (כלומר חלקים בעלי תפקוד שונה). הגרעין, המכיל בתוכו את החומר התורשתי (תא דם אדום הוא מקרה מיוחד בו מאבד התא את הגרעין במהלך הווצרותו מתא אב). החיות העילאיות - משמרים המורכבים מתא בודד ועד בני אדם המורכבים ממליוני תאים אאוקריוטיים. הצמחים מורכבים גם הם מתאים אאוקריוטים השונים במקצת מתאי היצורים החיים.
- תא פרוקריוטי- תא חסר גרעין מוגדר (חסר קרום גרעין), בתוך התא נמצאים כל האברונים וה DNA ואין הפרדה בין חלקי התא. כחוליות וחיידקים, הן חיידקים אמיתיים והן חיידקים קדומים הינם תאים פרוקריוטיים.
[עריכה] אבולוצית סוגי התאים והאברונים
התאים הראשונים שנוצרו היו התאים חסרי הגרעין. בעת שהם נוצרו האטמוספירה של כדור הארץ הייתה דלת חמצן והתאים נמשו בעיקר תרכובות גופרית שמקורן היה מפעילות געשית. בהמשך האבולוציה נוצרו האצות הסגוליות - תאים בקטריליים שעושים פוטוסינטזה. תאים אלה פלטו חמצן אל האטמוספירה ואט -אט התרבו והפכו את האטמוספירה לחמצנית. חלק מתאי הבקטריה האחרים הסתגלו לנשימת חמצן. תאים בקטריאליים שלא הסתגלו לחמצן ותאי ארכיאה נותרו עד היום רק בסביבות דלות חמצן.
התאים האיוקריוטיים מקורם הוא בסימביוזה בין בקטריות לארכיאות. מדובר בבקטריות בעלות יכולת נשימת חמצן ויכולת פוטוסינטזה שחדרו אל ארכיאות. מרבית החומר התורשתי של סוגי תאים אלה התערבב בסימביוזה אך חלקו נותר בתוך הכלורופלסטים והמיטוכונדריות שנותרו אברוני נשימה ופוטוסינטזה ממודרים. המידור הועבר גם למחלקות אחרות של התא האיוקריוטי כגון הגרעין - אזור הגנום המשותף הפך לממודר.
[עריכה] מבנה התא
מבנה התא משתנה מיצור ליצור ואין תא דם של נמר זהה לתא בעלה של נרקיס או לתא דם של אדם. גם ביצורים עצמם מבנה התאים ותפקודם שונה זה מזה, התאים המרכיבים את הלב לדוגמה שונים מתאים בכבד. לקבוצת תאים בעלי מכנה משותף של מוצא, תפקוד ומבנה המבצעים יחדיו פעולה מסוימת קוראים רקמת תאים.
[עריכה] אברונים
 |
ערך מורחב – אברון |
אברונים הנקראים גם אורגנלות הם מבנים זעירים ומורכבים הצפים בתוך הציטופלזמה של התא וממלאים תפקידים שונים בחיי התא. אפשר לראותם כאיברים זעירים, ולכן הם נקראים אברונים. יש אברונים נפוצים המצויים בתוך כל תא, לעומת זאת, ישנם אברונים נדירים המיוחדים לסוגי תאים מסוימים בלבד.
להלן האברונים המתפקדים בתא:
- קרום התא (ממברנה)
- גרעין התא
- ציטופלזמה
- רשתית תוך פלסמית (ER)
- ציטוסקלטון
- פרוקסיסום
- ריבוזום
- אנדוזום
- מיטוכונדריון
- דופן התא (לא קיימת בבעלי חיים)
- ליזוזום
- שלד התא
- כלורופלסט (בצמחים בלבד)
- חלולית (בצמחים בלבד)
בתאים בעלי אברונים יהיו כל האברונים (מלבד הקרום והדופן) בתוך ציטופלזמה (תמיסה מימית המתפקדת כ"גוף" התא ומקשרת בין כל אברוני התא) , עטופים בממברנה (קרום התא), ולכל תא יהיה גרעין אחד.
בתאים ישנם גם גופיפים אשר מתפקדים כמו אברונים אך הם לא אברון. דוגמה לגופיף: גופיפי גולג'י.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תא, אנציקלופדיה ynet
- Cellupedia - מקור מידע ומדריך על התא (באנגלית)
- תקשורת (בתאית) - מכון ויצמן למדע
| חלקי התא ואברוניו | ||
|---|---|---|
| אברונים | גרעין התא • רשתית תוך-פלזמית • גולג'י • כלורופלסט • מיטוכונדריון • ליזוזום • פראוקסיזום • בועית מתכווצת |
|
| חלקים נוספים | ציטופלזמה • קרום התא • דופן התא • שלד התא • חלולית • ריבוזום • MTOC (צנטריול) | |
| מבנים בגרעין | גרעינון • ספלייסוזום | |
