אנלוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנלוגיה (בעברית: היקש, הֶקֵּשׁ) היא יחס של דמיון, השוואה בין שני דברים ויותר. אנו משתמשים באנלוגיות בחלקים נרחבים של חיינו, מאחר שהן כלי חשיבה והבנה בסיסי. כל יצירת מושג חדש (קטגוריזציה) פירושה מתיחת קשר אנלוגי בין כמה דברים שונים. המונח ציפורים, לדוגמה, מאגד תחתיו סוגי ציפורים שונים על בסיס קשרי דמיון מסוימים.

גם אנלוגיות ניגודיות, המבליטות את ההבדלים בין שני אלמנטים ויותר, מתבססות על קשר אנלוגי ראשוני. הניגודים טוב ורוע, למשל, נתפסים כשני קצוות של סקאלה מוסרית, סקאלה זו אינה אלא קשר אנלוגי. "טוב" ו"רע" מנוגדים על בסיס אתי.

מחקר האנלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנלוגיות הן מתחומי המחקר המרכזיים בתורת הספרות, מאחר שהן עומדות בבסיס תופעות ספרותיות רבות, ממטאפורות ועד לאינטרטקסטואליות.

רומאן יעקובסון במאמרו, "בלשנות ופואטיקה", טען כי אנלוגיות הן המייחד את לשון הספרות (הפונקציה הפואטית).

מחקר קוגניטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר הקוגניטיבי עוסק באנלוגיות מכמה הבטים שונים:

אנלוגיה בביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנלוגיה בביולוגיה משמעותה דמיון בין מינים שונים, כאשר מוצא הדמיון הוא שונה מבחינה אבולוציונית. הדמיון יכול להיות דמיון פיסי או דמיון תפקודי.

לדוגמה - כנפיים של ציפור וכנפיים של חרק הן אנלוגיות: תפקידן זהה, אך הן בנויות בצורה שונה ומקורן האבולוציוני הוא אחר.

בביולוגיה, ההפך מאנלוגיה היא הומולוגיה: אבר בעל מקור זהה אך תפקוד שונה - למשל, סנפיר של לוייתן ורגל של סוס.

אנלוגיה בפיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיזיקה יש חשיבות רבה לשימוש באנלוגיות כדי לבנות השערות על אופן פעולתן של מערכות פיזיקליות שונות. דוגמה ידועה היא האנלוגיה שהציע חלוץ האטום ארנסט רתרפורד בין המודל ההליוצנטרי של מערכת השמש לבין המודל הפלנטרי של מבנה האטום, שפותח על ידו כדי להסביר את תוצאות ניסוי רתרפורד. גרעין האטום במודל היה אנלוגי לשמש, האלקטרונים לכוכבי הלכת, והכוח החשמלי לכוח הכבידה.

אנלוגיה בבלשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלשנות המונח אנלוגיה מתייחס בעיקר לתופעות בתחום המורפולוגיה, אך לפעמים גם לתופעות בתחום התחביר או הפונולוגיה. אנלוגיה היא הסדרה של מערכות נטייה (פרדיגמות) של מילים, או האחדה של כללים תחביריים לכלל אחד, על ידי השוואה לא-מודעת שעורך הדובר בין מערכות נטייה שונות, או מבנים תחביריים שונים, ומיזוגם.

לדוגמה, בעברית קיימים שלושה דגמים של נטיית פעלים בבניין קל:

  1. כָּתַב, צורת הווה: כּוֹתֵב
  2. יָשַן‏‏‏‏, צורת הווה: יָשֵן
  3. יָכֹל, צורת הווה: יָכוֹל

חלק גדול מדוברי העברית אומרים: יוֹשֵן כצורת ההווה של "ישן", מתוך אנלוגיה לצורה "כותב". כמו כן יש רבים האומרים: יָכַל מתוך אנלוגיה לצורה כָּתַב. אם מגמה זו תימשך, יש להניח שבמשך הזמן יתמזגו שלושת דגמי הנטייה האלה לדגם אחד שיהיה דומה לדגם הנטייה של הפועל "כתב" כיום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]