שאילת מילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לעז)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא המעבר של מילים מלקסיקון (אוצר מילים) של שפה אחת ללקסיקון של שפה אחרת. מילה בשפה כלשהי שמקורה בשפה אחרת מכונה מילה שאולה. שאילת מילים היא תופעה נפוצה מאוד המתרחשת בכל מקום שבו יש מגע בין קהילות הדוברות שפות שונות, או חשיפה אינטנסיבית של קהילה לשונית מסוימת לטקסטים הכתובים בשפה אחרת. שאילת מילים היא אחת מתופעות הדו לשוניות (בילינגואליזם) לעתים מכונה המילה ה"נודדת" בשם ונדרוורטגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

שאילת מילים באה לרוב כדי להתגבר על בעיה של מחסר בלקסיקון - יש צורך במילה חדשה כדי להצביע על מושג או רעיון חדש, על המצאה טכנולוגית חדשה וכיוצא באלה, והדרך הנוחה ביותר למלא את הצורך היא אימוץ המילה התייחסת למושג החדש משפה אחרת. דרכים אחרות להתגבר על הבעיה הם באמצעות תחדיש (נאולוגיזם), כלומר המצאת מילה או צירוף מילים, או באמצעות הרחבת המשמעות של מילה קיימת בשפה. שאילת מילה עשויה להיות נוחה יותר מסיבות שונות - טכנולוגיות או רעיונות חדשים מועברים בדרך-כלל בתיווך של אנשים השולטים הן בשפה המקומית והן בשפת הקהילה שבה הומצאו הטכנולוגיה או הרעיון. האנשים האלה כבר מכירים את המושג או הרעיון בשמו הזר, ולפיכך נוח להם להוסיף ולהשתמש בשם זה גם כשהם מדברים עליו בשפה המקומית. הרחבת המשמעות של מילה הקיימת בשפה המקומית עשויה להגביר את העמימות של השפה. מצב שבו למילה אחת יש כמה משמעויות אמנם אינו נדיר, אבל הוא עלול להכביד על דוברי השפה. החיסרון העיקרי של שאילת מילה הוא הקושי להתאים את המילה הזרה לכללי הפונולוגיה והמורפולוגיה של השפה המקומית. המילה הזרה עשויה לכלול הגאים, צירופי הגאים או מבנה הברה שאינם חוקיים בשפה המקומית, היא עשויה להיות קצרה מדי או ארוכה מדי, לכלול הטעמה או טונים שאינם קיימים בשפה המקומית, או להיות בנויה באופן שאינו מאפשר הוספת מוספיות או שינויים מורפולוגיים אחרים שהם הכרחיים בשפה המקומית.

שאילת מילים היא תופעה נפוצה מאוד, כך שאין כמעט שפה שהלקסיקון שלה אינו מכיל מילים שמקורן בשפה אחרת. בכל זאת, יש תחומים בלקסיקון שבהם הסבירות למצוא מילים שאולות גבוהה, ותחומים אחרים שבהם מילים שאולות הן נדירות. מילים שאולות אפשר למצוא בעיקר בתחום הטכנולוגיה והמדע, שבהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות בתחומים אלה. נשאלים מושגי יסוד, שמות של מכשירים מתוחכמים, מכונות, המצאות וכיוצא באלה.

שאילת מילים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאילת מילים מתקיימת בשפה העברית לרבדיה השונים, החל מהעברית המקראית ועד ימינו. מילים שאולות קרויות בדרך כלל מילים לועזיות. מקור המונח "לועזית" או "לעז" נגזר מהשורש לע"ז שמשמעותו ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה). בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות בדיעבד: "לשון עם זר".

שפות עיקריות שמהן ינקה העברית מילים לועזיות הן:

חלק מהמילים הלועזיות נטמעו בעברית בתקופות קדומות שלה, ובפי דובר עברית בת זמננו כבר אינן נחשבות לועזיות. מילים לועזיות שהצטרפו לעברית במאה השנים האחרונות מוצגות לדובר העברית ב"מילון לועזי-עברי". גם המילונים העבריים הכלליים כוללים מילים לועזיות רבות, מטלפון ועד אינדוקטרינציה.

האקדמיה ללשון העברית מנסה לתת תחליפים למילים לועזיות. לעתים התחליף המוצע נקלט בקרב דוברי העברית, ולעתים הם מעדיפים להמשיך ולהשתמש במונח הלועזי.

יצחק אבינרי תיאר את הגישות השונות ביחס לשימוש במילים לועזיות:

מראשית תחיית הדיבור העברי היה היחס למילה הבינלאומית שנוי במחלוקת נמרצת: בן-יהודה והנוהים אחריו דרשו להכרית מלשוננו את כל המילים הזרות, בלא שריד ופליט; לעומתו היו רבים מן הסופרים מהדרים ומחזרים אחר המילה הזרה וטועמים בה טעם מיוחד. ... למזלה הטוב מהלכת לשוננו בשביל הזהב מבחינה זו. רק אחינו העבריים באמריקה עודם מוסיפים להחזיק בשיטת בן-יהודה, והם כותבים "דעחיות" במקום ביולוגיה, "דעחליות" - במקום פאתולוגיה, "דעחידקות" - במקום בקטריולוגיה... יש בזה משום שכרון אהבה לעברית, ושכרון זה נובע, אולי, מרוחק המקום שבין אוהב לאהובתו. אין ספק שבבוא רופאינו העבריים מאמריקה לארץ-ישראל יתפכחו משכרונם זה וילכו בדרך הטבעית והנכוחה המקובלת בארצנו. הן סוף-סוף מרובות מאוד המילים הזרות בתלמוד ובמדרשים (באופן יחסי - יותר מאשר בעברית החדשה), וקצת מילים זרות (פתגם, פרבר, פסנתר ועוד) נמצאות אף במקרא.

יצחק אבינרי, יד הלשון, הוצאת יזרעאל, 1964, עמ' 339

מעבר מלועזית לעברית מקובל מאוד בישראל בכל הנוגע לשמות משפחה ושמות פרטיים, תהליך הקרוי עברות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]