אנקת גבהים (סדרה, 2009)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנקת גבהים
Wuthering Heights
מבוסס על אנקת גבהים מאת אמילי ברונטה
בימוי קוקי ג'ידרויק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מישל באק
דמיאן טימר
הוגו הפל
רבקה איטון
תסריט פיטר באוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טום הארדי
שרלוט ריילי
אנדרו לינקולן
שרה לנקשייר
רבקה נייט
צילום Ulf Brantås
מדינה בריטניה
חברת הפקה מאמות' סקרין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה ITV
PBS
שיטת הפצה direct-to-video עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ינואר 2009
משך הקרנה 142 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סדרה המבוססת על ספר עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנקת גבהיםאנגלית: Wuthering Heights) הוא עיבוד טלוויזיוני בן שני חלקים של רשת ITV לרומן "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה.[1] את התסריט כתב פיטר באוקר וביימה קוקי גדרויץ' (אנ').[2] בסדרה מככבים טום הארדי ושרלוט ריילי בתפקידים הראשיים של היתקליף וקאתי ארנשו.

הסדרה שודרה לראשונה בינואר 2009 בארצות הברית כחלק מתוכניות "Masterpiece" של רשת PBS.[3] בבריטניה שודרה הסדרה בשני חלקים בני 90 דקות בליל ה-30 וה-31 באוגוסט 2009, בערוץ ITV ובערוץ UTV. בתחילת 2010 שודרה הסדרה בערוץ STV בסקוטלנד.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט המבוסס על "אנקת גבהים", הרומן הקלאסי של אמילי ברונטה, הוא סיפור אהבתם של קאתי והיתקליף, כמו גם סיפור של אובססיה, שנאה ונקמה. אהבתם האפלה משפיעה והורסת את חיי כל הסובבים אותם.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טום הארדי בתפקיד היתקליף - היתקליף הוא יתום שמר ארנשו מצא ברחובות ליברפול, והביא אותו לגור עם משפחתו ב"אנקת גבהים". בתחילה הינדלי וקאתי, ילדיו של מר ארנשו, נוטרים לאחיהם החורג. בסופו של דבר קאתי מתאהבת בהיתקליף, בעוד שהינדלי מתייחס אליו כאל פולש. כאשר קאתי מתחתנת עם אדגר לינטון, היתקליף אחוז קנאה מתנקם בהם בכל דרך אפשרית.
  • שרלוט ריילי בתפקיד קתרין ארנשו - בתו של מר ארנשו. בתחילה קאתי מתרעמת מנוכחותו של היתקליף, אבל עד מהרה היא מתחברת איתו, ובסופו של דבר הם מתאהבים זה בזו. אהבתם האובססיבית נידונה לכליה. רצונה בהכרה חברתית מובילה אותה לנישואים לאדגר לינטון.
  • אנדרו לינקולן בתפקיד אדגר לינטון - אדגר הוא צעיר משכיל, מעודן ועשיר, ההפך הגמור מהיתקליף. השניים נאבקים כדי לזכות באהבתה של קאתי.
  • קווין מקנלי בתפקיד מר ארנשו - אביהם של קתרין והינדלי. מר ארנשו מביא את היתקליף היתום לביתם "אנקת גבהים" ואינו משער מה יהיו ההשלכות של המעשה הנדיב שלו על חייהם של בנו ושל בתו.
  • ברן גורמן - הינדלי ארנשו. הינדלי הוא אחיה של קתרין. מההתחלה הוא נוטר להיתקליף, ורואה בו יריב, ומתחרה על חיבתו של אביו. מר ארנשו מגלה אהבה להיתקליף יותר מאשר לבנו או לקתרין, מה שמעורר קנאה ורצון לנקמה בלבו של הינדלי הצעיר.
  • שרה לנקשייר בתפקיד נלי דין - נלי היא המספרת ברומן של אמילי ברונטה. נלי (או אלן) היא סוכנת הבית ב"אנקת גבהים" והיא עדה לסיפור אהבתם של קתרין והיתקליף.
  • רוזלינד הלסטד בתפקיד איזבלה לינטון - איזבלה היא אחותו הצעירה והתמימה של אדגר. היא מתיידדת עם קתרין כשזו נפצעת ומתגוררת עד להחלמתה ב"תראשקרוס גריינג'", ביתם של משפחת לינטון. כשאדגר וקאתי מתחתנים, היתקליף מפתה את איזבלה ומתחתן איתה, כדי לנקום באדגר.

תפקידי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טום פיין - לינטון היתקליף
  • רבקה נייט - קתרין לינטון
  • סיה ברקלי - פרנסס ארנשו
  • אנדרו האולי - הרטון ארנשו
  • דז מק'אליר - ג'וזף
  • דקלן וילדון - היתקליף הצעיר
  • אלכסנדרה פירסון - קאתי הצעירה
  • שון סיימור - ד"ר קנת'
  • ג'וזף טיילור - הינדלי הצעיר

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי פיטר באוקר התסריטאי של הסרט כשניגש לעבד את הרומן נוכח לדעת שבספר יש יותר מסיפור אהבה בלבד. הוא מצא בספרו גם שנאה, מעמדות, נקמה, יריבות בין אחים, אבדן, אבל, משפחה, אלימות, אדמה וכסף.

עוד ציין כי בעבר הספר היה "בלתי ניתן לעיבוד". הגרסה המצליחה ביותר הייתה הגרסה ההוליוודית בכיכובו של לורנס אוליבייה, אשר בה קיצצו את רובו של הרומן ושלפו ממנו את סיפורם של קאתי והיתקליף בלבד. באוקר קווה לפתח בסרטו נושאים נוספים, כמו כיצד גורמת השנאה והנקמה לנזקים גם בדורות הבאים.

באוקר החליט לוותר על המספר המקורי של הרומן, לוקווד, ולהדגיש את נקודת המבט של נלי, שהיא המספרת השנייה ברומן. עוד שינה באוקר את הסדר של סצנות הפלאשבק. בפתיחת הסרט אדגר החולה מביא את לינטון להיתקליף, ומתגלה השנאה והיריבות בין השניים. בהמשך מתבררת הסיבה לשנאה זו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]