בומברד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בומברד מונס מג.

בומברד הוא כינוי לתותח כבד שהיה בשימוש בשלהי ימי הביניים. הבומברד נכנס לשימוש בסופה של המאה ה-14; משקלו הגיע לעתים לכמה עשרות טונות, קוטרו היה גדול והוא ירה קלעי אבן במשקלים עצומים של כמה מאות קילוגרמים, שנטענו דרך לוע התותח. שימושו העיקרי היה הבקעת חומות האויב. מרבית הבומברדים נוצקו מברזל.

מספר דוגמאות לבומברדים בימי הביניים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בומברד בוויקישיתוף