מהמט השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מהמט השני
סולטאן האימפריה העות'מאנית
Gentile Bellini 003.jpg

דיוקן הסולטאן לפי ג'נטילי בליני בגלריה הלאומית של לונדון

כינוי הסולטאן הכובש, בטורקית, Fatih Sultan
יורש באיזיט השני
בת זוג

אמינה גולבהר הטון, גולשאה הטון, צ'יצאק הטון, אנה הטון, אלקסיה הטון, סיטי מוקרים הטון, הלנה הטון

צאצאים

באיזיט השני, ג'ם סולטאן, מוסטאפה סולטאן, גבהר סולטאנה ועוד מספר בנות

שושלת בית עות'מאן
אב מוראט השני
אם הומה הטון
תאריך לידה 30 במרץ 1432
אדירנה, האימפריה העות'מאנית
תאריך פטירה 3 במאי 1481 (בגיל 49)
גבזה, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה מסגד הפאתיח', איסטנבול, האימפריה העות'מאנית
כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן

מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 - 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481. מהמט השני כונה "שליט שתי הארצות (אנטוליה ורומלי) ושליט שני הימים (הים התיכון והים השחור)". הוא היה השליט העות'מאני הראשון שטען לתואר קיסר האימפריה הרומית, לצד תארים כגון מלך, סולטאן, חאן; וזאת, לאחר כיבוש קונסטנטינופול ב-1453 ואימוץ סמלי ביזנטיון לצד סמלים עות'מאניים. מהמט המשיך את כיבושיו באסיה, עם האיחוד מחדש של אסיה הקטנה, ובאירופה, עד בלגרד. מהמט השני נחשב לגיבור לאומי בטורקיה, ועל שמו נקרא גשר פתיה סולטאן מהמט באיסנטבול.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמט השני נולד ב-30 במרץ 1432, באדירנה, אז עיר הבירה של האימפריה העות'מאנית. אביו היה הסולטאן מוראט השני (1451-1404) ואמו ולידה סולטאן הומה הטון.

כאשר מהמט השני היה בן אחד עשר, הוא נשלח לאמסיה כדי למשול וכך לצבור ניסיון, בהתאם למנהג של השליטים העות'מאנים בזמנו. לאחר שמוראט השני עשה שלום עם נסיכות קאראמאן באסיה הקטנה ב- אוגוסט 1444, הוא ויתר על כס המלוכה לבנו בן ה-12 מהמט השני. הסולטאן מוראט השני שלח לו מספר מורים ללמוד תחתם. לחינוך האיסלאמי הייתה השפעה רבה בעיצוב התפיסה והאמונות של מהמט השני, ובחיזוק אמונתו באסלאם, והוא התחיל לשבח ולקדם את יישום חוקי השריעה.

שלטונו הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מבצע כושל נגד בלגרד ב-1442/1441 חתם הסולטאן העות'מאני מוראט השני הסכם הפסקת אש למשך 10 שנים עם הונגריה.

המרד של האמיר איברהים קאראמנידה, אחד הצמיתים שלו באנטוליה, אילץ אותו לעזוב את אדירנה עם מרבית צבאו ב-12 ביוני 1444. מהמט מונה לשליט בהיעדרו. באותו החודש פרצה התקוממות בקרב כוחות העילית הנקראים היניצ'רים, שחשבו לנצל את חוסר נסיונו וצעירותו של מהמט השני, הם דרשו שמהמט יעלה את שכרם. בהתקוממות, היניצ'רים התפרעו ושרפו את השוק באדירנה. לבסוף מהמט השני העלה את שכרם.

חרף הסכם השלום, הונגריה שיתפה פעולה עם ונציה ועם האפיפיור אאוגנוס הרביעי בארגון צבא צלבני חדש. לאור מידע זה, נקרא מוראט לשוב לשלטון על ידי בנו. בתחילה, מוראט סירב, באומרו שאינו סולטאן עוד, אך בנו סתם את הגולל על טיעוניו, בכותבו לו: "אם אתה הסולטאן, הנהג את צבאותיך; אבל אם אני הוא הסולטאן, הרי שאני מצווה עליך לבוא ולהנהיג את צבאותי". למוראט לא הייתה ברירה, אלא לשוב לשלטון.

איום מסע הצלב התממש, וצבא נוצרי גדול בפיקודו של האציל ההונגרי יאנוש הוניאדי, החל להתקדם דרומה אל הבלקן. חייליו של מוראט השני הביסו את הצלבנים בקרב וארנה, ב-10 בנובמבר 1444. ויאנוש הוניאדי היה בין הנוצרים היחידים שנמלטו בחיים. מוראט חזר לאדירנה לאחר הקרב, שם זמן קצר לאחר מכן הפתיע את החצר העות'מאנית בהכרזתו כי הוא מוותר על שלטונו לטובת בנו. ב-1 בדצמבר 1444 עלה בנו לשלטון תחת השם מהמט השני. מוראט, אז רק בן 40, פרש למניסה, והשאיר לבנו, שלא היה אפילו בן 13, את המושכות של האימפריה, עם חליל פאשה בתור הווזיר הגדול. מחמד השני

זמן קצר לאחר תחילת שלטונו, מהמט השני החליט בפזיזות לתקוף את קונסטנטינופול, אבל מונע מכך על ידי חליל פאשה, אשר דיווח על המקרה למוראט, כתיעוד על חוסר היכולת של בנו לשלוט. חליל פאשה שלח למוראט הודעות רבות שביקשו ממנו לחזור, בעודו מתעקש כי מהמט היה צעיר מדי, ולא בוגר מספיק כדי לשלוט. מוראט החליט לסיים את פרישתו ולחזור לאדירנה ב- ספטמבר 1446. חליל פאשה שכנע את מהמט להתפטר לטובת אביו, שחזר בתור הסולטאן מוראט, בעוד בנו פרש למחוז מניסה.

מהמט היה אב בפעם הראשונה בינואר 1448, כאשר פילגש שלו ילדה לו בן. שעתיד להיות הסולטאן באיזיט השני.

שלטונו השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיבוש קונסטנטינופול

במלחמה נגד אוזון האסן (Uzun Hasan), מנהיג השבט הטורקמני אק קויונלו (Ak Koyunlu), אשר קרא עליו תיגר, זכה בניצחון מכריע ב-11 באוגוסט 1473 בקרב אוטלוק בלי. קרב זה ביסס את מעמדו כשליט החזק באנטוליה.

מהמט שיקם את קונסטנטינופול והפך אותה לבירתו. כנסיית איה סופיה הפכה למסגד. הוא בנה בעיר את הבזאר הגדול ואת ארמון טופקאפי, ששימש את הסולטאנים לדורותיהם. תקופתו גם אופיינה במיסוד המדינה העות'מאנית והפיכתה לאימפריה על ידי פיתוח בירוקרטיה אימפריאלית ענפה. לפיכך יש הטוענים כי תאריך הייסוד של האימפריה העות'מאנית הוא כיבוש קונסטנטינופול.

מהמט השני פיתח רבות את הצי העות'מאני והפך אותו לכוח עיקרי בצבאו, שכלל מאות אוניות משוכללות. מדיניותו הריכוזית העלתה את קצפם של האליטות הוותיקות, והלאמת השטחים שכבש ומוסדות הדת תחת חסותו הכעיסה את הבכירים ביותר שנחלשו. עם מותו, ב-3 במאי 1481, הוא הותיר אימפריה שכללה את מרבית שטחי הבלקן דרומית לנהר הדנובה. אימפריה זו שלטה על מצרי הדרדנלים והבוספורוס, ומרבית חופיו של הים השחור היו נתונים תחת שליטתה או השפעתה. מהמט הביס את השבטים היריבים לו באנטוליה ובפרס, היכה במאחזים הוונציאניים והממלוכיים, והרחיב את גבולות הממלכה עמוק לתוך הבלקן, עד לגבולות הונגריה של ימינו. מהמט הביא לקיצה של האימפריה הביזנטית בת אלף השנים, כבש את קונסטנטינופול ושינה את שמה לאיסטנבול. הנסיכות הפכה לאימפריה עות'מאנית, אך תושביה לא היו מאוחדים תחת ממשל מרכזי מאורגן. בשטחי האימפריה חיו יוונים, פרסים, ערבים, טורקים, ארמנים וסורים, חלקם נוודים למחצה, חלקם לוחמים, חלקם עירוניים, בעלי מגוון אמונות ותפישות דתיות. לאחר מותו פרצה מלחמה בין שני בניו, באיזיט (Bayezid) וג'ם (Cem), אשר הסתיימה בהכתרתו של באיזיט לסולטאן באיזיט השני‏‏‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מהמט השני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Inalcik, Halil, Quataer t, Donald, Economic And Social History of thettoman Empire 1300-1914, Cambridge University Press, 1994 ‏
הקודם:
מוראט השני
שליטי האימפריה העות'מאנית
1444 - 1446
הבא:
מוראט השני
הקודם:
מוראט השני
שליטי האימפריה העות'מאנית
1451 - 1481
הבא:
באיזיט השני


הסולטאנים העות'מאנים (1922-1227)
ארטואורולעות'מאן הראשוןאורהן הראשוןמוראט הראשוןבאיזיט הראשוןמהמט הראשוןמוראט השנימהמט השניבאיזיט השניסלים הראשוןסולימאן הראשוןסלים השנימוראט השלישימהמט השלישיאהמט הראשוןמוסטפא הראשוןעות'מאן השנימוראט הרביעיאיברהים הראשוןמהמט הרביעיסולימאן השניאהמט השנימוסטפא השניאהמט השלישימהמוט הראשוןעות'מאן השלישימוסטפא השלישיאבדילהמיט הראשוןסלים השלישימוסטפא הרביעימהמוט השניאבדילמג'יט הראשוןאבדילאזיזמוראט החמישיעבדול חמיד השנימהמט החמישימהמט השישיאבדילמג'יט השני
Osmanli-nisani.svg