גרניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שחם" מפנה לכאן. לערך העוסק באישים בשם שזה, ראו שחם (פירושונים).
גרניט
גרניט בנחל יעל.JPG
סלע גרניט בנחל יעל, ניתן להבחין בגבישים הגדולים הנובעים מהתקררות איטית של המינרלים.
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב קוורץ, פצלת השדה (בעיקר אורתוקלז ופלגיוקלז), נציץ בהיר (מוסקוביט) או כהה (ביוטיט)
תכונות וזיהוי צבע: ורוד, אפור, לבנבן; גבישים גדולים; קשה - אינו נחרץ במסמר

גרניטעברית שַׁחַם) הוא סלע יסוד פלוטוני, חומצי, פלסי, גס־גביש הנוצר בעומק ובלחץ רב תחת קרום כדור הארץ בחלקו היבשתי. מקור השם מלטינית "גרנום" (granum) "גרגיר" המתייחס למבנה הסלע הבנוי מגבישים בינוניים עד גסים הנראים לעין.

תיאור והרכב הגרניט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרניט הוא בדרך כלל סלע קשה שיש בו מעט מאוד נקבוביות, הסלע סדוק על ידי מספר מערכות סדקים ניצבות זו לזו. צבעו של הגרניט הוא לרוב ורדרד־אפור, אך יש גם סלעי גרניט בגוונים שונים של ורוד ואפור וכן בצבעים אדום, שחור ולבן.

הגרניט מכיל בעיקר מינרלים מקבוצת פצלת השדה (פלדספטים) מהסוגים אורתוקלז ופלגיוקלז נתרני, 15% ומעלה של קוורץ, הורנבלנדה, ביוטיט, מוסקוביט וכמויות מעטות של מגנטיט, גארנט, זירקון, ואפטיט. לעתים נדירות מצוי בגרניט פירוקסן. גרניט מכיל תמיד כמויות קטנות של פלגיוקלז, אך כשמינרל זה נעדר, הסלע מכונה גרניט אלקלי. כמות גדולה מדי של פלגיוקלז בסלע משנה את הגדרתו מגרניט לגרנודיוריט. סלע המכיל כמויות שוות של אורתוקלז ופלגיוקלז וקוורץ מכונה קוורץ מונוזוניט. גרניט המכיל את סוגי הנציץ ביוטיט ומוסקוביט קרוי גרניט בינארי. המשקל הסגולי של הסלע מצוי בתחום שבין 1.74 גרם/סמ"ק ל-2.80 גרם/סמ"ק כשהמשקל הסגולי הממוצע הוא 2.75 גרם/סמ"ק. בבליה נוצרת מהגרניט אבן חול קוורצית או אבן חול פלדספטית (אַרקוֹזה). בבליה ממושכת הופכים הפלדספטים (קבוצת המינרלים הקרויה גם פצלת השדה) למינרלי חרסית.

מקור הגרניט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי תאוריות להיווצרות הגרניט. התאוריה המגמטית טוענת שהגרניט נוצר בהפרדות המינרלים במאגמה בעת שהיא מצטננת, ולכן גופי גרניט הם תוצאה של חדירה של מאגמה נוזלית לתוך סלעים קיימים. כשמאגמה מתקררת בכיס תת-קרקעי היא אינה מתגבשת בבת אחת, הטמפרטורה שלה יורדת לאיטה ובזה אחר זה "פורשים" ממנה המינרלים כל אחד בהתאם לטמפרטורת ההתמצקות שלו, תאוריה הקרויה שורת בואן. הגרניט נוצר בשלב האחרון כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל-1000°.

תאוריית הגרניטיזציה טוענת כי הגרניט נוצר במקום בו מצוי בהתמרה קיצונית. קיימות עדויות התומכות בשתי התאוריות, ושתיהן שימושיות להסברת תכונות שונות של הגרניט. השתיים אף מתמזגות כאשר בשל תנאי חום קיצוניים הגרניט המותמר עובר התכה והופך להיות מאגמה נוזלית.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלעי גרניט במיזורי, ארצות הברית

הגרניט הוא אומנם סלע פלוטוני (סלע תהום) אך הוא נחשף על פני השטח בשל תהליכי בליה או בשל תהליכי קימוט היוצרים שלשלות הרים. גרניט מופיע בשתי צורות עיקריות, גופים קטנים יחסית במבנה המכונה "סטוק" בשטח של עד 100 קמ"ר או כבָּתוֹליתים גדולים, לרוב קשורים לרכסי הרים (כדוגמת שלשלת הרי החוף של קולומביה הבריטית). דייקים וסילים קטנים שהרכבם גרניטי הקרויים אפליטים נוצרים בשולי גושי הגרניט. במקומות מסוימים נוצרים פגמטיטים, סלעים בעלי גבישים גדולים במיוחד יחד עם גרניט. מחדרים של גרניט נוצרו בקרום כדור הארץ במהלך כל התקופות גאולוגיות, למעט אולי הראשונה, רובה בעידן הפרקמבריון. הגרניט נפוץ בכל הקרום היבשתי (בניגוד לקרום הימי שרובו בזלת) והוא הסלע המוצק הנפוץ ביותר ביבשות מתחת לציפוי דק יחסית של סלעי משקע.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ניתן למצוא גרניט בעיקר בדרום הארץ. באזור אילת ניתן למצוא גרניט גס־גרגיר שצבעו אדום, באזור נחל רודד מצוי גרניט שהוא דק־גרגיר וצבעו ורוד ובו כמות גדולה יחסית של קוורץ וכן מצוי גרניט באזור תמנע. לסלעי הגרניט המצויים בישראל אין שימוש מסחרי. שכן, הם לא נשארו בטבע במצב שבו ניתן לנסר מהם חלקים שלמים ורחבים לשימושים מסחריים. הגרניט המשווק בארץ מובא ממזרח אירופה וממזרח אסיה‏‏‏[1], היכן שהשינויים בטמפרטורה ביממה ובעונות השנה נמוכים מאשר אצלנו.

הגרניט בישראל הוא בעצם חלקו הצפוני של השילד הערבו-נובי שהוא תא מגמטי ענק שנחשף אל פני הקרקע וחובק, כמשתמע משמו, חלקים ממזרח אפריקה (לאורך חופי מצרים, סודאן ואתיופיה) וחלקים של ערב הסעודית מסביב לים סוף. הגרניט בישראל אם כן הינו רק הפינה הצפונית ביותר של אותו "גוש על".

שימושים בגרניט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרניט שעבר ליטוש מצוי בשימוש הרחב בבניין כציפוי חיצוני, כמרצפות וכמשטחי עבודה במטבחים. גרניט משמש כאבן שפה במספר מקומות בעולם והוא מבוקש מאוד כאבן למצבות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏כיום בעיקר מסין העממית