בית הדין העממי

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ראה בדף השיחה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רולנד פרייזלר (במרכז) פותח את ישיבת בית הדין העממי הדנה בעניין קושרי העשרים ביולי, בהצדעה במועל יד

בית הדין העממי (בגרמנית: Volksgerichtshof) היה בית המשפט אשר הוקם בשנת 1934 על ידי קנצלר גרמניה אדולף היטלר, כתוצאה מחוסר שביעות רצונו מתוצאות משפט שריפת הרייכסטאג (שבו מרבית הנאשמים זוכו). "בית הדין העממי" הוקם מחוץ למסגרת החוקתית, וניתנו לו סמכויות לדון במגוון רחב למדי של "עבירות פוליטיות", כמו פעילות בשוק השחור, האטה בעבודה, תבוסתנות ובגידה ברייך השלישי. פשעים אלה נתפסו על ידי בית המשפט כ-"Wehrkraftzersetzung "(התפוררות יכולת הגנתית) והעונשים היו חמורים בהתאם, ובמקרים רבים נגזר בו עונש מוות.

מספר גזרי דין מוות הרבים ביותר בבית משפט זה ניתנו בידי הנשיא השופט רולנד פרייזלר, לרבות אלו הנוגעים לקשר ה-20 ביולי (ניסיון ההתנקשות בחייו של היטלר). רבים מאלה שנמצאו אשמים על ידי בית המשפט הוצאו להורג בכלא פלוצנזיי. ההליכים של בית המשפט היו לעתים קרובות אפילו מהירים יותר ממשפטי ראווה ואף במקרים מסוימים, כמו זה של סופי שול ואחיה הנס שול, חברי תא ההתנגדות "השושנה הלבנה", הסתכם הדיון תוך פחות משעה, מבלי שהוצגו ראיות או טענות על ידי הצדדים. נשיא בית הדין שימש לעתים קרובות כתובע, שגינה את הנתבעים במהלך המשפט, ולאחר מכן פסק וגזר את דינם ללא התנגדות הסניגור, שבדרך כלל שתק במהלך הדיון.

המשפטים של אוגוסט 1944

המשפטים הידועים ביותר של בית הדין העממי החלו ב -7 באוגוסט 1944, בעקבות קשר ה-20 ביולי באותה שנה. שמונת הגברים הנאשמים היו: ארווין פון ויצלבן, אריך הפנר, פאול פון האזה, פיטר יורק פון ורטנבוג, הלמוט סטיף, רוברט ברנרדיס, פרידריך קלאוזינג ואלברכט פון האגן. המשפטים נערכו באולם הגדול של בית המשפט של ברלין ב Elßholzstrasse אשר עוטר בצלבי קרס לאירוע והשתתפו בו כ -300 צופים, כולל ארנסט קלטנברונר ,בעלי משרה ציבורית שנבחרו, עסקנים, קציני צבא ועיתונאים. האירוע צולם מאחורי הגלימה האדומה של רולנד פרייזלר כך שהיטלר יכול היה לצפות בהליכים המשפטיים וכדי לספק מידע דוקומנטרי ליומני החדשות על שיפוט בוגדים בפני בית המשפט של העם. הנאשמים נאלצו ללבוש בגדים מרופטים ,ללא עניבות הצוואר והוצעדו לאולם אזוקים. ההליכים החלו בהודעתו של פרייזלר שהודיע ​​שהוא ינהל את "... ההאשמות הנוראה ביותר שהביאו פעם בהיסטוריה של העם הגרמני". לאורך כל ההליכים, פרייזלר השתמש בהתעללות מילולית קולנית ואלימה כלפי הנאשמים.

פילדמרשל פון ויצלבן בן 62 היה הראשון לעמוד מול פרייזלר ומיד ננזף באלימות על מתן הצדעה נאצית קצרה מידי. הוא התמודד עם עלבונות משפילים נוספים בעודו מחזיק את מכנסיו, לאחר שנשללה מהם פלטה או חגורה. בשלב הבא ,עלה על דוכן הנאשמים האלוף הכללי לשעבר אריך הפנר, לבוש בסוודר, בפני פרייזלר, אשר פנה אליו בתואר "ממזר". כשהוא אמר שהוא לא היה ממזר, שאל אותו פרייזלר "באיזו קטגוריה זואולוגית הוא חשב שהוא משתלב".

הנאשמים לא יכלו להתייעץ עם עורכי דינם, שלא ישבו לידם. אף אחד מהם לא הורשה לפנות אל בית המשפט באריכות, פרייזלר קטע כל ניסיון לעשות זאת. עם זאת, ניסה מייג'ור ג'נרל הלמוט שטיף להעלות את נושא מניעיו ובטרם הושתק בצעקה , ויצלבן הצליח לקרוא לעבר השופט "אתה יכול למסור אותנו לידי התליין. בתוך שלושה חודשים העם הזועם והמיוסר יגרור אותך בחיים דרך הבוץ ברחובות ". כולם נידונו למוות בתלייה, גזרי הדין בוצעו זמן קצר לאחר מכן בכלא פלוצנזיי.

משפט נוסף של הקושרים נערך ב -10 באוגוסט. הנאשמים היו אריך פלגיבל, אלפרד קרנצפלדר, פריץ דיאטלוף וון דר שולנברוג, גיאורג האנסן, ברטולד שנק גראף פון שטאופנברג.

ב -15 באוגוסט נערך משפט נוסף של הקושרים. האשמים היו וולף היינריך גראף פון הלדורף , אגברט הייזן, הנס ברנד פון הפטן, אדם פון טרוט צו סולז , כולם נידונו למוות על ידי פרייזלר.

ב -21 באוגוסט, הנאשמים היו פריץ טייל, פרידריך גוסטב יגר ואולריך וילהלם גראף שוורין פון שווננפלד שדיבר על "... מעשי רצח רבים שבוצעו בבית ומחוץ לבית" כמניע למעשיו.

ב -30 באוגוסט, הקולונל ג'נרל קרל היינריך פון סטולפנייגל, שעיוור את עצמו בניסיון התאבדות, הובל אל בית המשפט ונידון למוות יחד עם סיזר פון הופאקר, הנס פון אוטפריד לינסטו ואברהרד פינק.

אנשים בולטים שנידונו למוות על ידי בית המשפט העממי

• 1942 - הלמוט הובנר. בגיל 17, הוא היה היריב הצעיר ביותר של הרייך השלישי שהוצא להורג בעקבות משפט על ידי בית המשפט העממי.
• 1943 - אוטו ואליזה המפל. הזוג ביצעו מרי אזרחי בברלין. הם נתפסו, נשפטו, נידונו למוות על ידי פרייזלר, והוצאו להורג. סיפורם הוא הבסיס לרומן לבד בברלין שחיבר הנס פאלאדה .
• 1943 - חברי תנועת התנגדות "השושנה הלבנה": סופי שול, הנס שול, אלכס שמורל, וילי גרף, כריסטוף פרובסט, קורט הובר.
• 1943 - יוליוס פוקיק. עיתונאי צ'כוסלובקי, מנהיג המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה ומנהיג בחזית ההתנגדות נגד הנאצים. ב -25 באוגוסט 1943, בברלין, הוא הואשם בבגידה בשל פעילותו הפוליטית. הוא נמצא אשם וראשו נערף שבועיים לאחר מכן ב -8 בספטמבר 1943.
• 1943 - קרלרוברט קרייטן, הפסנתרן הגרמני. הנאצי אלן אוט-מונק הודיע ​​לגסטפו על הערות שליליות שהעיר קרייטן על אדולף היטלר ועל המאמץ המלחמתי. הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט העממי, תחת גלימתו של פרייזלר שדן אותו למוות. חברים ובני משפחה ניסו להציל את חייו ללא הפסק אך מאמציהם לא עלו יפה. המשפחה מעולם לא קיבלה הודעה רשמית על פסק הדין. הם למדו במקרה שקרייטן הוצא להורג עם 185 אסירים אחרים בכלא פלוצנזיי.
• 1944 - מקס יוזף מצגר, כומר קתולי גרמני. מצגר ייסד בשנת 1938 את "Una Sancta Brotherhood" התנועה האקומנית להבאת קתולים ופרוטסטנטים לאחדות. במהלך המשפט פרייזלר אמר כי אנשים (כלומר, אנשי הדת) כמו מצגר צריך "לחסל".
• 1944 - ארווין פון ויצלבן. ויצלבן היה פילדמרשל (Generalfeldmarschall)בצבא הגרמני (הוורמאכט) וקושר בקשר ה20 ביולי בו ניסו לחסל את היטלר בעזרת פצצה. ויצלבן, שהיה אמור להיות המפקד הראשי של הוורמכט עם הקמת הממשלה שלאחר ההפיכה המתוכננת, הגיעה למטה הצבא (OKH-HQ) בברלין ב -20 ביולי לקבל את הפיקוד על כוחות ההפיכה. הוא נעצר למחרת ונשפט על ידי בית הדין העממי ב -8 באוגוסט. ויצלבן נידון למוות ונתלה באותו יום בכלא פלוצנזיי.
• 1944 - יוהנה "חנה" קירשנר. חברת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (Sozialdemokratische ומפלגת Deutschlands, SPD).
• 1944 - סא"ל סיזר פון הופאקר. חבר בקבוצה התנגדות בגרמניה הנאצית. מטרתו הייתה להפיל את היטלר.
• 1944 - קרל פרידריך גרדלר - פוליטיקאי גרמני מהמפלגה השמרנית, כלכלן ויריב אזרחי של המשטר הנאצי, מי שהיה אמור לשמש הקנצלר גרמניה החדש במידה וקשר ה20 ביולי היה מצליח.
• 1944 - אוטו קייפ - ראש מדור העיתונת של הרייך אשר הפך מעורב בתנועת ההתנגדות.
• 1944 - אליזבת פון תאדן, כמו גם יתר חברי "חוג זולף" האנטי נאצי.
• 1944 - יוליוס לבר - פוליטיקאי גרמני של SPD וחבר ההתנגדות הגרמנית נגד המשטר הנאצי.
• 1944 - יוהנס פופיץ - שר האוצר הפרוסי וחבר ההתנגדות הגרמנית נגד גרמניה הנאצית.
• 1945 - הלמוט ג'יימס גראף פון מולטקה - משפטן גרמני, חבר האופוזיציה נגד אדולף היטלר בגרמניה הנאצית, וחבר מייסד של קבוצת התנגדות "חוג קרייסו".
• 1945 - קלאוס בונהופפר רודיגר שלייכר - לוחם ההתנגדות הגרמנית.
• 1945 - ארווין פלאנק - איש עסקים ופוליטיקאי, לוחם ההתנגדות ובנו של הפיזיקאי מקס פלנק. פלאנק היה קושר לכאורה בקשר ה20 ביולי.
• 1945 - ארתור נבה. מפקד ב אס.אס (גרופנפיהרר). נבה היה קושר בקשר ה20 ביולי . הוא היה ראש הקרימינלפוליציי, או הקריפו, ומפקד באיינזצגרופה B. נבה פיקח על מעשי טבח בחזית הרוסית, ובמקומות אחרים כפי שנצטווה לעשות על ידי הממונים עליו בס"ס. לאחר כישלון להתנקש בחייו של היטלר, הסתתר נבה על האי ואנזה עד שנבגד על ידי אחת מפילגשיו. ב -21 במרץ 1945, נבה נתלה, לכאורה עם חוט פסנתר (היטלר רצה שחברי הקשר "ייתלו כמו בקר" בכלא פלוצנזיי.

הנשיא של בית הדין העממי בגרמניה הנאצית

• פריץ רן: 13 יולי - 18 ספטמבר 1934
• אוטו טיירק : 1936-1942
• רולנד פרייזלר: אוגוסט 1942 - 3 פברואר 1945
• הארי הפנר: 12 מרס - 24 אפריל 1945