בית הקברות גלאסנווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 53°22′20″N 6°16′40″W / 53.37222°N 6.27778°W / 53.37222; -6.27778

בבית הקברות גלאסנווין

בית הקברות גלאסנוויןאנגלית: Glasnevin Cemetery; אירית: Reilig Ghlas Naíon) הוא בית הקברות הקתולי המרכזי של דבלין, בירת אירלנד.

בית הקברות גלאסנווין נוסד ב-1832. עד לשנה זו לא היה לקתולים בדבלין בית קברות משלהם, עקב חוקים בריטיים שהגבילו את טקסי הדת הקתולית. חוקים אלה בוטלו ב-1829, בעקבות פעילות אירית נמרצת, שהוביל דניאל או'קונל ואשר אילצה את ממשלת בריטניה לבטל את ההגבלות המוטלות על הקתולים בחוקי המדינה. ביטולן של ההגבלות חל לא רק על קתולים, אלא גם על כל הדתות שאינן מאוגדות במסגרת "הכנסייה של אירלנד".

בית הקברות משתרע על פני 120 אקרים‏‏‏‏‏[1]. מצבות רבות בו מעוצבות בצורת צלב קלטי, שהיה נהוג באירלנד עד אמצע המאה העשרים, בשל אופיו הלאומי. מסביב לבית הקברות חומה הכוללת מגדלי שמירה, שהוצבו כדי למנוע גניבת גופות, תופעה שהייתה נפוצה במאות ה-18 וה-19. בבית הקברות קבורים כ-1.2 מיליון בני-אדם.

בבית הקברות קבורים אישים איריים רבים. בהם ניתן למנות את:

בית הקברות גלאסנווין נחשב גם לאתר תיירות. זהו המקום בו מתרחשת מרביתו של הפרק "האדס" ברומן יוליסס, שכתב הסופר האירי ג'יימס ג'ויס. בימי בלומסדיי נערך באתר לעתים שחזור סמלי של טקס הקבורה, בו השתתף לאופולד בלום ב"יוליסס". ג'ויס עצמו אינו קבור באירלנד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏כ-480 דונם‏