אירית

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש לוודא ולערוך את התוספת לערך מיום 22.5.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ערך זה עוסק בשפה קלטית. אם התכוונתם לעירית, צמח עשבוני, ראו שום העירית.

אירית (Gaeilge na hÉireann)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	אירלנד, בריטניה (צפון אירלנד), ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה
אזורים שבהם השפה מדוברת:	האזורים באירלנד בהם אירית היא שפה מדוברת
סך כל הדוברים:	כ-2,000,000 (בעלי ידע בשפה). כ-600,000 (משתמשים בשפה ביום-יום). כ-100,000 (משתמשים בשפה ביום-יום מחוץ למערכת החינוך).
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:	40,000
שיטת הכתב:	אלפבית לטיני
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית 1  קלטית   קלטית גוידלית    אירית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	אירלנד שפה אזורית: בריטניה (צפון אירלנד)
שפה רשמית בארגונים:	האיחוד האירופי
גוף מפקח:	פורס נא גייליגה
ראו גם: שפה • רשימת שפות

תפוצת דוברי אירית באירלנד - 1871

אירית או גיילית אירית או גאלית אירית (באירית: Gaeilge או Gaeilge na hEireann, באנגלית: Irish או Irish Gaelic) היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות. אירית היא השפה הרשמית באירלנד, לצד האנגלית.

רקע והיסטוריה

אירית שייכת לענף הגוידלי של השפות הקלטיות, ביחד עם גאלית סקוטית ומאנית. ראשיתו של ענף זה בהגירת קלטים מבריטניה לאירלנד באמצע האלף הראשון לפה"ס, הגירה שיצרה נתק לשוני בין הקלטים שבאירלנד לקלטים שבבריטניה. בחלוף הדורות הביא נתק זה להתפתחות שתי שפות שונות, המכונות ברית'ונית (בבריטניה) ו-גוידלית (באירלנד). שתי השפות האלה המשיכו להתפתח ולהתפצל לניבים ושפות שונות. הברית'ונית התפצלה לשפות שגלגוליהן המודרניים הם הוולשית, הברטונית והקורנית. הגוידלית התפתחה לניבים שונים (ובמרוצת השנים נפלה ה-ד' משמה כתוצאה משינוי פונטי), והיגרה גם לסקוטלנד ולאי מאן, בהם הפכה לגאלית הסקוטית (Gàidhlig na hAlban - שם זה משמר זכר אורתוגראפי ל-ד' האבודה) ולגיילית מאנית (Gaelg Vannin). הגיית שמה של השפה בניבים הסקוטיים הוא "גאליק", בקמץ ולא בצירי, ועל-כן מעוברת ל"גאלית". הדמיון בין הכתיב העברי של השם "גאלית" לבין "גאליה" (Gaul), שמה של צרפת הקלטית הקדומה (ותושביה, ה"גאלים" - Gauls), הוא מקור לטעויות נפוצות, אולם הקשר בין שני המונחים מקרי בהחלט.

עד המאה ה-17 הייתה הגיילית שפת הרוב המוחלט באירלנד, וגם כובשים זרים אימצו אותה כשפתם. הוויקינגים, שפלשו לסקוטלנד ואירלנד במאות ה-9 וה-10, הצליחו לשמור על זהותם הלשונית והתרבותית באיי צפון סקוטלנד (נורנית, שפה נורדית שהתפתחה בצפון סקוטלנד ושרדה באיי שטלנד ואורקני עד המאה ה-18), אך באירלנד נטמעו לחלוטין באוכלוסייה המקומית על שפתה. האנגלים, שפלשו לאירלנד לראשונה במאה ה-11 והביאו איתם את השפה האנגלית (ובהתחלה גם את הצרפתית, שפת האצולה האנגלו-נורמאנית), הצליחו בקושי רב לשמור על זהותם הלשונית, ובמשך מאות שנים רבים מהם אימצו את השפה הגיילית. האנגלית הייתה מדוברת בעיקר בערים, אולם משקלן של הערים באירלנד הכפרית ברובה היה זניח. כל עוד היה לתושביה הקלטים של אירלנד קיום מדיני עצמאי, השפה הגיילית שגשגה ושימשה כלשון תרבות וספרות. בראשית המאה ה-17 השלימו הבריטים את תהליך הכיבוש הזוחל של אירלנד, בו החלו 500 שנה קודם לכן, ונישלו את האצולה הגיילית מריבונותה ורכושה, דבר שהביא במהרה לקריסת הגיילית כשפת שלטון ותרבות. במהרה התפתח באירלנד תהליך של נטישת הגיילית לטובת האנגלית. תהליך זה הואץ מאוד במאות הבאות על ידי התפתחות משמעותית של הערים באירלנד וגידול משקלן הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה שלטונית, כלכלית ותרבותית. הגירתם של מאות אלפי אנגלים וסקוטים לאירלנד (בייחוד לצפון) מחד, והגירתם של מאות אלפי אירים לאמריקה מאידך, תרמו גם הן להאצת התהליך. בשלהי המאה ה-18 השתוו הגיילית והאנגלית מבחינה דמוגרפית, ונסיגת הגיילית המשיכה בהתמדה. הגיילית, שנותרה נפוצה באזורים רבים באירלנד הכפרית, ספגה מכה אנושה בעת "רעב תפוחי האדמה הגדול" באמצע המאה ה-19, אשר גרם למותם או להגירתם של 2 מיליון אירים כפריים, רבים מהם דוברי גיילית. דחיקתה של הגיילית לשוליים המשיכה בהתמדה, ובמקביל, הרצף הטריטוריאלי של ניבי הגיילית השונים, מדרום אירלנד ועד צפון סקוטלנד, נשבר והפך למספר רב של אזורים הולכים ומצטמצמים בהדרגה בהם נותרה הגיילית מדוברת.

רק בשלהי המאה ה-19, עת גוויעתה של הגיילית הפכה לעובדה מוגמרת, החלה להתפתח מודעות לשימור השפה. ברם, מגמה זו, שהייתה חלק מתהליך כולל של התעוררות לאומית באירלנד, הייתה נחלתם של אירים עירוניים, רובם הגדול דוברי אנגלית, ותרומתם לשיקום מעמדה של השפה הגיילית הייתה בעיקר במישור העקרוני: הגיילית החלה להיתפש כשפה לאומית של האירים, ובהתאם לכך נתכנו מעתה אוסף הניבים הגייליים המדוברים באירלנד כ-"אירית", שפה נפרדת מהניבים הגייליים שהיו מדוברים בסקוטלנד ובאי מאן (שהוכרו בהתאמה כ"גאלית סקוטית" וכ"מאנית"). במישור המעשי המשיכה השפה לדעוך, ובראשית המאה העשרים דיאלקטים רבים מתו עם דובריהם האחרונים. חלק מאותם דיאלקטים זכו לתיעוד בלשני מקיף בטרם נעלמו. בזכותם ידוע, למשל, שהדיאלקטים של מחוז קלייר היוו מעבר הדרגתי מהדיאלקטים של קונכט (המדוברים עד היום בקונמארה, ממערב לעיר גולווי) לדיאלקטים של מאנסטר (המדוברים עד היום במחוז קרי), שנבדלים מאוד זה מזה, וכי הדיאלקט של האי ראכלין (Rathlin Island), מול החוף של מחוז אנטרים בצפון אירלנד, היה דיאלקט מעבר בין הגיילית של צפון אירלנד (המדוברת עד היום במחוז דונגאל) לבין הגאלית של דרום סקוטלנד. שינוי ממשי במעמדה של האירית החל רק עם הקמתה של אירלנד כמדינה עצמאית ב-1922, שהפכה את האירית לשפתה רשמית. תהליך התקינה של האירית כשפה רשמית סייע רבות הן להנחלתה מחדש והן לחידוד ההבדלים בינה לבין אחיותיה בסקוטלנד ובאי מאן, שכן האירית התקנית מבוססת בעיקרה על הדיאלקטים של מאנסטר וקונכט, הרחוקים יותר גאוגראפית ולשונית מהדיאלקטים של השפות הגייליות האחרות. עם זאת, גם כיום ישנם דיאלקטים של גיילית אירית וגאלית סקוטית אשר קרובים יותר זה לזה מבחינה לשונית מאשר לדיאלקטים אחרים בתוך כל אחת משתי השפות.

מעמדה של האירית כיום

שילוט תלת לשוני - אנגלית, אירית וסקוטית

שילוט דו לשוני

האירית היא שפתה הרשמית הראשונה של הרפובליקה של אירלנד. בנוסף, היא מוכרת כשפת מיעוט בצפון אירלנד מאז חתימת "הסכם יום שישי הטוב", ומאז שנת 2007 גם כשפה רשמית של האיחוד האירופי. מעמדה הרשמי של האירית, השקול למעמדן של רבות משפות אירופה (שבדית או צ'כית לדוגמה), עומד בניגוד למעמדה בפועל, כפי שעולה ממחקרים סטטיסטיים וסוציו-בלשניים באירלנד, שכן השימוש באירית במרחב הציבורי באירלנד בימינו זניח (מלבד שילוט והוראת השפה בבתי-הספר). עם זאת, בדור האחרון מסתמן גידול מסוים בשימוש באירית, כמתואר להלן.

במשך עשרות שנים לא היו אומדנים אמינים להערכת מספר דוברי השפה האירית, שכן השאלות הרלוונטיות במפקד האוכלוסין האירי היו עמומות. נתוני המפקדים מלמדים בעקביות כי כ-40% מאזרחיה של אירלנד, שהם כ-1.8 מיליון איש כיום, יודעים אירית ברמה כזו או אחרת, אם כי ברור שעבור רובם הגדול מדובר בשפה זרה אותה הם למדו/לומדים בבית-הספר ואינם דוברים אותה. למפקד האוכלוסין של שנת 2006 נוספו שאלות בדבר תדירות השימוש בשפה האירית, ואשר נכללו גם במפקד של שנת 2011. בהנחה שיש מיתאם גבוה בין שימוש יומיומי באירית שלא בסיטואציות לימודיות במערכת החינוך, לבין שליטה באירית, הרי שנתוני המפקדים בדבר השימוש היומיומי באירית מאפשרים הערכה אמינה למספר דוברי השפה (באירלנד האנגלית שגורה בפי כול והיא שפה רשמית, כך שלא ייתכן מצב בו אדם שאינו שולט באירית ייאלץ להשתמש באירית באופן יומיומי). מפקד 2011 מלמד כי כ-94,000 איש (85,000 במפקד 2006) משתמשים באירית באופן יומיומי שלא בסיטואציות לימודיות, והם מהווים פחות מ-2.5% מאוכלוסיית אירלנד. עם זאת, מדובר בעליה של כ-11% מאז מפקד 2006, עליה ששיעורה גבוה משמעותית משיעור גידול אוכלוסיית אירלנד בין שני המפקדים (כ-6%). יתרה מכך, העלייה בהיקף השימוש היומיומי באירית מרוכזת בקרב הילדים והנוער (גילאי 3-19): מכ-31,000 (כ-3.1% משכבת הגיל, כ-34% מאוכלוסיית הדוברים) בשנת 2006 לכ-38,000 (כ-3.7% משכבת הגיל, כ-40% מאוכלוסיית הדוברים) בשנת 2011. מהנתונים מסתמנת מגמה של הצערת אוכלוסיית דוברי האירית, מגמה המגבירה את סיכויי ההישרדות של השפה, אשר נתפשת כשפה בסכנת הכחדה כבר למעלה ממאה שנה. על 94,000 המשתמשים באירית באופן יומיומי בתחומי הרפובליה האירית מתווספים כמה עשרות אלפי דוברי אירית נוספים: חלקם בתחומי הרפובליקה האירית, אשר האירית בפיהם שוטפת אך אינם משתמשים בה באופן יומיומי, חלקם אזרחי צפון אירלנד (בה יש כ-170,000 בעלי ידע כלשהו באירית, ובקרבם מיעוט מסוים של דוברי אירית שוטפת ואף ילידית), וכן כמה אלפים בקרב הפזורות האיריות בשאר רחבי בריטניה, בארצות הברית, קנדה, ואוסטרליה, ובודדים בשאר מדינות העולם. ניתן להעריך את כל אוכלוסיית דוברי האירית בכ-120 עד 150 אלף. ההערכות בנוגע למספר הדוברים שהאירית היא שפת האם שלהם (רכשו אותה באופן טבעי מהוריהם) צנועות יותר, ונעות בין 20 ל-80 אלף.

מאז ראשית קיומה של אירלנד כמדינה עצמאית נעשו מאמצים לשימור השפה האירית ולהרחיב את תפוצתה. אזורים ספציפיים, בעיקר לאורך חופה המערבי של אירלנד (מגווידור והאי טורי שבצפון ועד האי קליר שבדרום, ובמיוחד באזור קונמארה שממערב לעיר גולוויי), אשר בהם היה רוב לדוברי אירית בראשית ימי הרפובליקה האירית, הוכרו רשמית כ"גיילטאכט", וזכו לתמיכה ממשלתית נרחבת. בנוסף, כל המסמכים הרשמיים באירלנד מופיעים באירית ובאנגלית, ופקידי הממשל מחויבים לדעת את שתי השפות. לכל הגופים הממלכתיים ללא יוצא מן הכלל, כמו גם לתאגידים ציבוריים רבים, שם אירי רשמי שפעמים רבות הוא המונח היחיד בשימוש יום-יומי. כל תלמידי בתי-הספר באירלנד מחויבים ללמוד את השפה, וישנו מערך בתי-ספר, Gaelscoileanna ("גיילסקולנה"), הפועל מחוץ לגיילטאכט, שבו האירית היא שפת ההוראה של כל מקצועות הלימוד. מאמצים אלו נשאו פרי באופן חלקי. אזורי הגיילטאכט הצטמקו, וכיום נותרו אזורים ספורים בלבד שבהם האירית נותרה שפת הרוב ושפת הקהילה. גם השימוש באירית כשפת דיבור ברשויות הממלכתיות באירלנד נותר זניח. מאידך, מספר דוברי האירית מחוץ לגיילטאכט גדל בהתמדה בדורות האחרונים, במיוחד בקרב המעמד הבינוני-גבוה באירלנד, וכן בקרב האוכלוסייה הרפובליקנית (אירית-לאומנית) בצפון אירלנד. מערך הגיילסקולנה זוכה לפופולריות רבה, והתרחב ביותר מ-1000% בדור האחרון: מ-18 בתי-ספר בשנת 1972 ל-216 בתי-ספר בשנת 2011. כיום לומדים בגיילסקולנה כ-41,000 תלמידים, המהווים כ-4.5% מכלל תלמידי בתי-הספר באירלנד שמחוץ לגיילטאכט (לשם השוואה, בכל אזורי הגיילטאכט ביחד אין יותר מ-8,000 תלמידי בית-ספר). היקף השימוש באירית כשפת הוראה באוניברסיטאות (מחוץ למחלקות השפה האירית) עודנו זניח, אולם בשנים האחרונות מסתמן גידול הן בביקוש והן בהיצע של תוכניות לימוד באירית (במיוחד בקמפוסים השונים של University College Galway ובתוכנית הלימודים Fiontar של Dublin City University).

הגידול בשימוש באירית מתבטא גם באמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה: ערוץ הטלוויזיה TG4, שכל תוכניות המקור שלו באירית, פועל מאז אמצע שנות התשעים, ונודעה לו חשיבות רבה בקישור וגישור בין דוברי האירית באזורי הגיילטאכט השונים ומחוץ לגיילטאכט. בנוסף לו, פועלות באירלנד כמה תחנות רדיו דוברות אירית, כשהוותיקות שבהן הן Raidió na Gaeltachta ("ראדיו נא גיילטאכטה", המשדרת מקונמארה ומאזורי גיילטאכט אחרים) ו-Raidió na Life ("ראדיו נא ליפה", המשדרת מדבלין וקרויה על-שם נהר הליפי). שידורי טלוויזיה ורדיו באירית שכיחים גם בערוצים השונים בצפון-אירלנד, וקיימים, בתדירות מועטה, גם בערוצים דוברי האנגלית ברפובליקה האירית. בשנת 2002 הופיע בבלפאסט עיתון יומי באירית בשם Lá Nua ("לא נואה", שפירושו "יום חדש"). היומון יצא לאור במשך 6 שנים, אולם נסגר בשנת 2008.

התפתחות השימוש באירית כשפת חינוך ותקשורת לגיטימית קשורה באופן הדוק לכך שבדורות האחרונים עבר עיקר המשקל של הדיבור באירית מאוכלוסיית הגיילטאכט (שהניבים המדוברים בפיה הם המשך ישיר לרצף ההיסטורי של הגיילית) לאוכלוסיית "הדוברים החדשים" בכל אירלנד (שרובם מדברים באופן שוטף ואף ילידי אירית "מאונגלזת", המכילה מוטיבים רבים, הן בדקדוק והן באוצר-המילים, שמקורם אנגלי). ההבדל בין היכולות הלשוניות של שתי האוכלוסיות, העומד בדרך כלל בניגוד להבדל הסוציו-אקונומי ביניהן, יוצר דינמיקה מתמדת בשפת הדיבור ה"תקנית". דינמיקה זו מתגברת לנוכח ההבדלים הדקדוקיים בין ניבי הגיילטאכט השונים, ולאור העובדה שגם מחוץ לגיילטאכט דוברים שונים משתדלים לאמץ נורמות של ניבים שונים: בעוד שברפובליקה האירית משתדלים להיצמד לנורמות דקדוקיות של הניבים המרכזיים (קונמארה) או הדרומיים (בעיקר דינגל), בצפון אירלנד רווחות נורמות דקדוקיות של ניבי דוניגאל שבצפון.

המבקר באירלנד נתקל בשפה האירית בעיקר בשלטי דרכים, שבהיותם מסמך רשמי, כתובים באירית ובאנגלית (או באירית בלבד בגיילטאכט). לכל המקומות באירלנד שם אירי לצד השם האנגלי. לעתים מדובר בתעתיק שונה לאותו השם, כאשר בדרך כלל השם האנגלי הוא שיבוש של השם האירי ההיסטורי, כמו במקרה של העיר גולוויי (Galway באנגלית, Gaillimh "גאליב" באירית). לעתים שני השמות שונים לגמרי, כמו במקרה של בירת אירלנד, הנקראת Dublin באנגלית ו-Baile Átha Cliath (באלאהאקליאה) באירית.

מושגים איריים בשימוש יום יומי

שוטר אירי

לכל הגופים הממלכתיים, ולתאגידים ציבוריים רבים, שם אירי שלעתים הוא היחיד הנמצא בשימוש יום-יומי. ראש ממשלת אירלנד מכונה טישך (Taoiseach - מנהיג) וסגנו הוא הטנשטה (Tánaiste - יורש). בית הנבחרים האירי מכונה "אֵירָ‏כטָ‏ס" (Oireachtas), הסנאט הוא ה"שָ‏אנד אירן" (Seanad Éireann) ואילו הבית התחתון הוא "דאל אֵירן" (Dáil Éireann - האסיפה האירית) או רק "דאל". חבר הבית התחתון הוא "טאכטה דאלה" (Teachta Dála - חבר האסיפה), המקוצר בראשי תיבות TD. משטרת אירלנד נקראת באופן רשמי "משמרות השלום של אירלנד" (Garda Síochána na hÉireann) ובדרך כלל רק "משמרות השלום" (An Garda Síochána), ואילו שוטרים הם "שומרים" (Gardaí, יחיד Garda). השימוש במינוחים האנגליים Police ו-Policmen נדיר, ואפילו תחנת המשטרה מכונה "תחנת גארדה" (Garda station). במקרים רבים רווח השימוש בתווית הידוע בשתי השפות - כך לדוגמה The Gardaí (השוטרים) או An Garda (השוטר) ו-Na Gardaí (השוטרים). הדואר האירי נקרא באופן רשמי An Post ("אן פוסט" - הדואר).

חברת האוטובוסים הבין-עירוניים הגדולה באירלנד היא "בוס אירן" (Bus Éireann), הרכבת "יארנרוד אירן" (Iarnród Éireann) והרכבת הקלה בדבלין - "לואס" (Luas - "מהירות" באירית). ראשי תיבות של מוסדות ממלכתיים הכוללים את המילה "אירלנד", מקפידים על כתיבת האות "É" (עם אקסנט כבד מעליה) המייצגת את שמה של המדינה באירית, ולא עם "I" של Ireland באנגלית. כך, רשות השידור האירית היא ה-RTÉ, ר"ת של "Radio Telefís Éireann" (רדיו טלפיש אירן - הרדיו-טלוויזיה האירים).

בשימוש יום-יומי בכל המדינה, ולא רק בגיילטאכט, מקובלים ביטויים ומונחים באירית, גם בעת שיחה באנגלית. "סלאן" (Slán) הוא שלום בעת פרידה, סלנטה (Sláinte - בריאות טובה) הוא "לחיים", "גו ראב מאה אגט" (Go raibh maith agat) הוא "תודה", והדרך אל מרכז העיר בשילוט ובתחבורה ציבורית היא "אן לאר" (An Lar).

כתיבה והגייה

באירית, כמו גם בגאלית סקוטית, 18 אותיות: A, B, C, D, E, F, G, H, I, L, M, N, O, P, R, S, T, U. עליהן נוספת האות V המופיעה במילים שאולות שהשתרשו בשפה, כגון vótáil ("להצביע", מהמילה האנגלית vote). האותיות J, K, Q, W, X, Y, Z מופיעות רק במילים זרות. אותיות התנועות המלוות בתג מציינות תנועה ארוכה. כיוונו של התג מאפשר למי שאינו מכיר את השפות להבחין בין הגיילית האירית לגאלית הסקוטית, שכן בגיילית אירית התגים נוטים ימינה (áéíóú) ובגאלית סקוטית - שמאלה (àèìòù). קוטנו של האלפבית האירי עומד ביחס הפוך לגודל המערכת הפונמית, שיש בה כ-30 עיצורים וכ-15 תנועות (כולל דיפתונגים).

גודלה של מערכת העיצורים באירית הוא תולדה עיקרית של שני תהליכים היסטוריים שהתרחשו בגיילית עתיקה. תהליך אחד הוא ריכוך עיצורים פשוטים (singleton) ופישוט עיצורים כפולים (geminate), שיצר הבדל איכותי (באופן החיתוך של העיצור) במקום הבדל כמותי (במשך העיצור). תהליך זה דומה לתהליך בג"ד-כפ"ת שאירע במסורת ההגייה של העברית המקראית, שבו עיצורים סותמים פשוטים הפכו לחוככים ועיצורים סותמים כפולים הפכו לפשוטים. באירית, ההבדל האיכותי מבוטא כיום על ידי שימוש באות H אחרי האות הבסיסית של העיצור לציון העיצור המרוכך (H זו מחליפה נקודה עילית בא"ב המסורתי, ה"קלו גיילאך", ראו למטה). התהליך השני הוא היווצרות ניגוד פונמי של "מקום חיתוך משני", בין עיצורים מחונככים (palatalized) לבין עיצורים מוולננים (velarized). באופן מסורתי נקרא עיצור מחונכך caol ("צר") ועיצור מוולנן leathan ("רחב"). ניגוד זה דומה מאוד לניגוד הקיים ברוסית, שבה העיצורים המחונככים והמוולננים מכונים "רכים" ו"קשים" בהתאמה (ברוסית הביטוי הפונטי של ניגוד זה בולט יותר בדרך כלל). בשונה מרוסית, שבה צרור עיצורים יכול להכיל עיצור מחונכך בצמוד לעיצור מוולנן, באירית הצרור מחונכך או מוולנן לכל אורכו, מלבד מקרים נדירים.

מערכת התנועות באירית נחלקת לתנועות ארוכות וקצרות. התנועות הארוכות יכולות להופיע בהברות מוטעמות ובלתי-מוטעמות, וההשפעה של מקום החיתוך המשני של העיצורים הצמודים אליהן על איכותן מוגבלת. בדיאלקטים המדוברים בימינו יש 5 או 6 תנועות ארוכות (בחלק מהדיאלקטים הגייליים הסקוטיים יש 8 או 9 תנועות, וריבוי תנועות אפיין גם חלק מהדיאלקטים הצפון-איריים שאינם מדוברים עוד). סימן ההיכר של תנועות ארוכות בכתיב הוא תג מעל לאות. עם זאת, במקרים רבים, בייחוד אם התנועה מאויתת על ידי רצף ארוך של אותיות (למשל aoi, eoi, odh ואיותים נוספים) היא עשויה להיות ארוכה גם בהיעדר תג. בנוסף ישנם 4 או 5 דיפתונגים שניתן להגדירם כפונמות עצמאיות.

התנועות הקצרות השונות יכולות להופיע רק בהברות מוטעמות. בהברות בלתי-מוטעמות יכולה להופיע רק תנועה קצרה אחת, מעין "שווא", שאיכותו נקבעת על פי מקומות החיתוך הראשיים והמשניים של העיצורים הצמודים לו. גם בהברות מוטעמות איכותן של התנועות הקצרות מושפעת רבות על ידי מקום החיתוך המשני של העיצורים הצמודים: בין שני עיצורים מוולננים יופיעו רק תנועות אחוריות, ובין שני עיצורים מחונככים יופיעו רק תנועות קדמיות. כאשר מקום החיתוך המשני של העיצור שלפני התנועה והעיצור שאחרי התנועה שונים זה מזה, התנועה תהיה מין דיפתונג קצרצר. היות שהשפעת העיצורים על התנועות הקצרות מורגשת מאוד, והיא שונה מעיצור לעיצור, איכויותיהן הפונטיות של התנועות הקצרות מגוונות מאוד, ויש המונים עד 15 איכויות כאלה ואף יותר. עם זאת, עיקר השוני והגיוון צפוי מראש בהינתן מקום החיתוך המשני של העיצורים הסמוכים, כלומר, מדובר באלופונים (מופעי שטח) מרובים של מערכת פשוטה בהרבה, שיש המצמצמים אותה לכדי שלוש תנועות קצרות בלבד: גבוהה, בינונית ונמוכה. ההשפעה הרבה של העיצורים על האיכות הפונטית של התנועות הקצרות וחוסר היציבות הפנימית שלהן הנובע מכך גרמו, במרוצת הדורות, לשינויים נקודתיים רבים - תנועה קצרה שנותרה עקבית במילים מסוימות בדיאלקט מסוים, הפכה לתנועה אחרת באותן מילים בדיאלקט אחר או במילים אחרות באותו דיאלקט. לאור ריבוי הדיאלקטים ושמרנות הכתיב קשה מאוד לצפות את איכותה של תנועה קצרה במילה נתונה מאיות המילה בלבד, בדומה לאנגלית. אי-לכך, לכללי ההמרה מאיות להגייה בטבלה המופיעה למטה יש תוקף מוגבל מאוד בנוגע לתנועות הקצרות.

אותיות "צרות" ואותיות "רחבות"

הכתיב מבדיל בין העיצורים המחונככים לעיצורים המוולננים באמצעות אותיות התנועה הסמוכות לעיצור: התנועות מחולקות לשתי קבוצות - ה"צרות" הכוללות את האותיות I ו-E, וה"רחבות" את האותיות A ,O ו-U. זוהי הסיבה לכך שבאירית נפוצים צברי תנועות, ובדרך כלל לפחות אחת משתיים, שלוש או אפילו ארבע התנועות אינה נהגית וכל תפקידה להבהיר אם העיצור מחונכך או מוולנן. לדוגמה, במילה במילה Dáil (אסיפה), האות i מופיעה רק כסימן לחנכוך העיצור הסופי, בעוד שהאות á מסמנת הן את התנועה (דומה לקמץ), הן את אורכה (תנועה ארוכה) והן שהעיצור שלפניה מוולנן. במילה Buíoch ("אסיר תודה") האותיות u ו-o מעידות אך ורק על B ו-CH מוולננים, ובמילה Feoil ("בשר") האותיות e ו-i מעידות אך ורק על F ו-L מחונככים). ההבחנה בין עיצורים צרים ורחבים עשויה לשנות משמעות - כך Lón (צהריים) נבדלת מ-Leon (אריה) רק בכך שבראשונה ה-L רחבה ובשנייה היא צרה. כאשר עיצור או צרור עיצורים המופיעים באמצע מילה בין תנועות, האורתוגרפיה מסמנת אותם באותיות "צרות" או "רחבות" משני צדיו. לדוגמה, במילה Críostaí ("נוצרי"), הרצף st מסומן כמוולנן על ידי האות האילמת o לפניו והאות האילמת a אחריו. כלל זה מוכר באירית ככלל "Caol le caol agus leathan le leathan" (צר עם צר ורחב עם רחב).

שינויים תחיליים

תופעה נוספת בכתיבת ובהגיית אירית מכונה "שינויים תחיליים" (Initial mutations), שמשמעה שבמקרים מסוימים חל שינוי בעיצור או בעיצורים בתחילתן של מילים. השינויים נגרמים מסיבות תחביריות או מורפולוגיות ומתחלקים לשני סוגים - "ליקוי" (Eclipsis, אירית Úrú) ו"החלשה" (Lenition, אירית Seímhiú "שֵיביוּ‏").

במקרה של ליקוי, עיצור בלתי-קולי מוחלף בעיצור קולי מקביל לו, בעוד עיצור סותם קולי מוחלף בעיצור אפי מקביל לו. בכתב הליקוי מיוצג על ידי תוספת העיצור המחליף בראש המילה, מיד לפני העיצור המוחלף. לדוגמה: cosa ("רגליים"), הופך ל- a gcosa ("רגליהם"), כאשר העיצור [k] משתנה ל-[g]. וכן: bó ("פרה"), הופך ל-a mbó ("פרתם"), כאשר העיצור [b] משתנה ל-[m].

במקרה של החלשה או ריכוך, המיוצג בכתב על ידי תוספת h אחרי העיצור, משתנה בדרך כלל אופן החיתוך של העיצור מסותם לחוכך באותו מקום חיתוך. לדוגמה a chosa ("רגליו" כאשר העיצור [k] משתנה ל-[x]), או a bhó ("פרתו" כאשר העיצור [b] משתנה ל-[v]). תופעה זו דומה מאוד לגילגול המודרני של תופעת בג"ד כפ"ת בעברית, באותיות בכ"פ בלבד, למשל בנטיות כמו בנה-יבנה (b~v), פגש-יפגוש (p~f), כתב-יכתוב (k~x). עם זאת, באירית התופעה נפוצה יותר, ועבור חלק מהעיצורים הריכוך דראסטי בהרבה ולעתים גורם להשמטה מוחלטת, כפי שמראה הטבלה למטה.

עיצור	החלשה	ליקוי
p	ph (נהגה כפ' רפה)	bp (נהגה כ-ב' דגושה)
t	th (נהגה כ-ה')	dt (נהגה כ-ד')
c	ch (נהגה כ-כ' רפה)	gc (נהגה כ-ג')
b	bh (נהגה כ-ב' רפה)	mb (נהגה כ-מ')
d	dh (נהגה כ-gh - ראו להלן)	nd (נהגה כ-נ')
g	gh (ראו להלן)	ng (נהגה כ-נג')
f	fh (לא נשמע)	bhf (נהגה כ-ב' רפה)
m	mh (נהגה כ-ב' רפה)	-
s	sh (נהגה כ-ה')	-

Sí buailte בסוף המילה Gaelach הנכתבת כיום עם האות H

במקרים של ליקוי נהוג להותיר את העיצור התחילי המקורי באות רישית ("גדולה") כאשר הדבר מתחייב ממיקומו בתחילת משפט או כאשר מדובר בשם עצם פרטי, ואילו העיצור המביא לליקוי נכתב באות "קטנה". לדוגמה "Garda Síochána na hÉireann" ("משמרות השלום של אירלנד" - משטרת אירלנד).

באשר להחלשה, נהוג היה בעבר לסמנה בנקודה שנקראה "שי בוּ‏אֶ‏לטֶ‏ה" (Sí buailte) מעל האות המוחלשת, ושנהגה גם במקומות אחרים בהם הצליל מוחלש, אך נוהג זה הוחלף כאמור באות H.

מאחר ותופעת השינויים התחיליים מושפעת גם מסיבות תחביריות (סמיכות של מילים מסוימות זו לזו וכיוצא בזאת), היא מתרחשת גם לפני תנועות בתנאים מסוימים. בצירוף "an t-uisce" ("המים"), תווית הידוע an דורשת את הוספת האות T כאשר היא מקדימה שם עצם ממין זכר במקרים מסוימים. כך גם בביטוי "go hÉirinn" - "לאירלנד" שבו מילת היחס אל (Go) מצריכה את הוספת האות H (כמו בהחלשה, אך במקרה זה אין עיצור המוחלש מהתופעה).

שלט דרכים דו-לשוני (הכתיב הקטן: באירית); התמונה צולמה למעשה בלונדון, בריטניה

Oifig an Phoist - משרד דואר בדבלין

טבלת הגייה

‏הגיית וכתיבת השפה האירית
‏עיצורים
סימון גראפי	תעתיק IPA	ערך פונטי
‏Bb	b	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית בי"ת דגושה מוולנת. בדרך כלל אטום
	bʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כבי"ת דגושה, לעתים מחונככת. בדרך כלל אטום
‏Bh/bh	w	לפני האותיות: a, o, u נהגה כהגיית w או כהגיית בי"ת רפה מוולנת
	v	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית בי"ת רפה
‏Cc	k	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית כ"ף מנושפת בכבדות
	kʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כ"ף מחונככת ומנושפת בכבדות
‏Ch/ch	x	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית כ"ף רפה
	ç	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית ch בגרמנית. מעיין יו"ד אטומה, דומה לכ"ף רפה
‏Dd	d	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית דל"ת, לעתים בין-שינית ומוולנת. בדרך כלל אטום
	dʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית דל"ת מחונככת, לעתים כהגיית ג'ימ"ל. בדרך כלל אטום
‏Dh/dh	ɣ	לפני האותיות: a, o, u נהגה כהגיית גימ"ל רפה או غ הערבית
	j	לפני האותיות: i, e נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
‏Ff	f	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית פ"א רפה מוולנת
	fʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כפ"א רפה, לעתים מחונככת
Fh/fh		מופיע רק בהחלשה, אינו נהגה
‏Gg	g	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית גימ"ל. בדרך כלל אטום
	gʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כגימ"ל מחונככת. בדרך כלל אטום
‏Gh/gh	ɣ	לפני האותיות: a, o, u נהגה כהגיית גימ"ל רפה או غ הערבית
	j	לפני האותיות: i, e נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Hh	h	נהגה כהגיית ה"א
‏Ll	lˠ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית למ"ד מוולנת בכבדות
	l ~ lˠ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כלמ"ד או למ"ד מחונככת בכבדות
‏Ll/ll	lˠ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית למ"ד מוולנת בכבדות
	‏l ~ lˠ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית למ"ד מחונככת בכבדות
‏Mm	m	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית מ"ם מוולנת
	mʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כמ"ם, לעתים מחונככת
‏Mh/mh	w	לפני האותיות: a, o, u נהגה כהגיית w או כהגיית בי"ת רפה מוולנת
	v	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית בי"ת רפה
‏Nn	nˠ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית נו"ן מוולנת בכבדות
	n ~ nʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כנו"ן או כנו"ן מחונככת בכבדות
‏Ng/ng	ŋ	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית ng באנגלית
	ɲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית Ñ הספרדית
‏Pp	p	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית פ"א מוולנת. בדרך כלל מנושף בכבדות
	pʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כפ"א, לעתים מחונככת. בדרך כלל מנושף בכבדות
Ph/ph	f	מופיע רק במצבים דקדוקיים מסוימים. נהגה כמו F
‏Rr	r	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת, לפעמים כ-r אנגלית
	rʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כרי"ש לשונית מחונככת, לפעמים כ-r אנגלית או כיו"ד עיצורית
‏Ss	s	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית סמ"ך
	sʲ ~ ɕ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית שי"ן מחונככת
Sh/sh	h	מופיע רק בהחלשה. נהגה כהגיית ה"א
‏Tt	t	לפני/אחרי האותיות: a, o, u נהגה כהגיית ת"ו, לעתים מוולנת. בדרך כלל מנושף בכבדות
	tʲ	לפני/אחרי האותיות: i, e נהגה כהגיית ת"ו מחונככת, לעתים כהגיית צ'ד"י. בדרך כלל מנושף בכבדות
Th/th	h	נהגה כהגיית ה"א
‏תנועות
סימון גראפי	תעתיק IPA‏	ערך פונטי
Aa	a	בהברה מוטעמת, נהגית כפתח. בהברה בלתי מוטעמת, כשווא. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Áá	:a	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כתנועה נמוכה ארוכה, היכולה להיות מרכזית (כפתח)/אחורית/קדמית, תלוי בניב. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Ae/ae	:e	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כצירי מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Aei/aei	:e	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כצירי מוארך. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Ai/ai	a	בהברה מוטעמת, נהגית כפתח. בהברה בלתי מוטעמת, כשווא. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Aí/aí	:i	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחיריק מוארך. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Ái/ái	:a	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כתנועה נמוכה ארוכה, היכולה להיות מרכזית (כפתח)/אחורית/קדמית, תלוי בניב. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Aío/aío	:i	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחיריק מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Ao/ao	e:/i	מופיעה רק בהברה מוטעמת, נהגית בימינו כחיריק/צירי מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Aoi/aoi	:i	מופיעה רק בהברה מוטעמת, נהגית בימינו כחיריק מוארך. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Ee	e	מופיעה בסוף מלה בלבד, ונהגית כצירי. העיצור שלפניה מחונכך
Éé	:e	מופיעה בסוף מלה בלבד, ונהגית כצירי (או בין חיריק לצירי) מוארך. העיצור שלפניה מחונכך
Ea/ea	a	בהברה מוטעמת, נהגית כפתח. בהברה בלתי מוטעמת, כשווא. העיצור שלפניה מחונכך ושאחריה מוולן
Eá/eá	:a	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כתנועה נמוכה ארוכה, היכולה להיות מרכזית (כפתח)/אחורית/קדמית, תלוי בניב. העיצור שלפניה מחונכך ושאחריה מוולן
Éa/éa	:e	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כצירי. העיצור שלפניה מחונכך ושאחריה מוולן
Eái/eái	:a	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כתנועה נמוכה ארוכה, היכולה להיות מרכזית (כפתח)/אחורית/קדמית, תלוי בניב. העיצורים הסמוכים אליה מחונככים
Ei/ei	ɛ	מופיעה רק בהברה מוטעמת. נהגית כצירי פתוח. העיצורים הסמוכים אליה מחונככים
Éi/éi	:e	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, ונהגית כצירי (או בין חיריק לצירי) מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מחונככים
Eo/eo	:o	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחולם מוארך. העיצור שלפניה מחונכך ושאחריה מוולן
Eoi/eoi	:o	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחולם מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מחונככים
Ii	i	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחיריק. העיצורים הסמוכים אליה מחונככים
Íí	:i	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחיריק מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מחונככים
Io/io	ɪ	מופיעה בהברה מוטעמת בלבד, נהגית כחיריק או כתנועה כמעט קדמית כמעט סגורה. העיצור שלפניה מחונכך ושאחריה מוולן
Ío/ío	:i	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחיריק מוארך. העיצור שלפניה מחונכך ושאחריה מוולן
Iú/iú	:u	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כשורוק מוארך. העיצור שלפניה מחונכך ושאחריה מוולן
Iúi/iúi	:u	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כשורוק מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מחונככים
Oo	o	מופיעה בהברה מוטעמת בלבד. נהגית כחולם. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Óó	:o	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחולם מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Oi/oi	ɛ/o	מופיעה בהברה מוטעמת בלבד, נהגית כחולם, כצירי או מעבר חד ביניהם. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Ói/ói	:o	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחולם מוארך. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Uu	u	מופיעה בהברה מוטעמת בלבד, נהגית כשורוק, או כתנועה אחורית אמצעית. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Úú	:u	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כשורוק מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
Ui/ui	ɪ	מופיעה בהברה מוטעמת בלבד, נהגית כתנועה כמעט קדמית כמעט סגורה. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Uí/uí	‏:i	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחיריק מוארך. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Úi/úi	:u	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כשורוק מוארך. העיצור שלפניה מוולן ושאחריה מחונכך
Uío/uío	:i	בהברה מוטעמת ולא מוטעמת כאחד, נהגית כחיריק מוארך. העיצורים הסמוכים אליה מוולנים
‏דיפתונגים
סימון גראפי	תעתיק IPA‏	ערך פונטי
Ia/ia	iə
Iai/iai	ie
Iu/iu	ju
Ua/ua	uə
Uai/uai	uɪ

הטעמה

מערכת ההטעמה באירית שונה בין הדיאלקטים השונים.

כלל ההטעמה העיקרי הוא שההטעמה הראשית מופיעה בהברה הראשונה במילה. חורגות מכלל זה מילים בודדות שבהברתן הראשונה תחילית והבסיס המורפולוגי מתחיל בהברה השנייה (עם זאת, במרבית המילים שבראשן תחילית, ההטעמה הראשית עודנה מופיעה בהברה הראשונה, קרי, בתחילית).

הדיאלקטים הצפוניים (דונגאל) מצייתים לכלל לעיל בעקביות. בנוסף, הם מתאפיינים בהיעדר הטעמה משנית ובאיסור על תנועות ארוכות להופיע בהברות בלתי-מוטעמות. כתוצאה מכך, ניגוד כמותי (בין תנועות קצרות לארוכות) קיים אך ורק בהברה הראשונה (והיחידה שמוטעמת) במילה. תנועות בלתי-מוטעמות שמקבילותיהן בדיאלקטים האחרים ארוכות יופיעו בדיאלקטים הצפוניים כתנועות קצרות, אך בדרך כלל הן שומרות על איכותן, כלומר, בדיאלקטים הצפוניים יש תנועות קצרות בלתי-מוטעמות בעלות איכות מוגדרת (ולא שווא).

גם הדיאלקטים המרכזיים (קונמארה) מצייתים לכלל ההטעמה בעקביות. בניגוד לדיאלקטים הצפוניים, תנועות ארוכות יכולות להופיע בהברות בלתי-מוטעמות, ויזכו בדרך כלל בהטעמה משנית.

בדיאלקטים הדרומיים מערכת ההטעמה מעט מורכבת יותר. כלל ההטעמה העיקרי תקף רק במילים שבהן אין תנועות ארוכות אחרי התנועה הראשונה. בכל מצב אחר, ההטעמה הראשית מופיעה באחרונה מבין ההברות המכילות תנועות ארוכות. במצב שכזה, תופיע לרוב הטעמה משנית בהברות מוקדמות יותר המכילות תנועה ארוכה. הטעמה משנית עשויה להופיע לסירוגין גם ברצף ארוך של הברות המכילות תנועות קצרות, כאשר ההטעמה הראשית מופיעה מאוחר במילה (בהברה המכילה תנועה ארוכה).

קלו גיילאך

לאירית סגנון כתיבה מסורתי אופייני המכונה "קלו גיילאך" (Cló Gaelach), והמומחש בתמונות הבאות:

עיצורים

תנועות

ראו גם

• גיילטאכט
• פורס נא גייליגה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של ארגון דוברי האירית "קונרו נא גייליגה"
• מידע היסטורי וסוציו-בלשני באתר "פיס פאסה"
• תוצאות השאלון על השפה האירית במיפקד האוכלוסין של הרפובליקה האירית משנת 2006
• אתר האינטרנט של מערך ה"גיילסקולנה"
• אתר האינטרנט של TG4
• אתר האינטרנט של "ראדיו נא גיילטאכטה"
• אתר האינטרנט של "ראדיו נא ליפה"
• אתר האינטרנט של העיתון "לא נואה"
• אתר האינטרנט של הירחון Beo "ביו"
• אורי הולנדר, תחי הפריזית, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2009