בנדיקטוס הראשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנדיקטוס הראשון (בלטינית: Benedictus I) היה אפיפיור בין השנים 575-579.
על מוצאו, שנת הולדתו וחייו המוקדמים לא ידוע דבר. ידוע כי קיבל אישור מהאימפריה הביזנטית לעלות לכס האפיפיורות אחד עשר חודשים אחרי מותו של יוחנן השלישי, בשנת 575. בתקופת שלטונו עסק בעיקר בפיתוח מנזר סטפן. בשנת 579 פקד רעב את הלומברדים, ולכן הטיחו עליו סיפורים המתארים אותו כאדם רע לב ושהרעב בא באשמתו. בנדיקטוס לא יכול היה להחזיק מעמד בקשיים אלו ונפטר באותה שנה.
| הקודם: יוחנן השלישי |
אפיפיור (רשימה) |
הבא: פלגיוס השני |
