רומא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה עוסק בעיר רומא. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו רומא (פירושונים).

רומא

מדינה

איטליה

מחוז

לאציו (לטיום)

ראש העירייה

ג'אני אלמאנו

שטח

1,285 קילומטרים רבועים

תאריך יסוד

21 באפריל 753 לפנה"ס

אוכלוסייה
- עירונית
- מטרופולין
- צפיפות

2,705,603
4,013,057
2,105/קמ"ר

קואורדינטות

41°54′N 12°30′E

http://www.comune.roma.it

מפת רומא העתיקה בזמן האימפריה הרומית: במפה, הפורום הרומאי והקולוסאום

המרכז ההיסטורי של רומא ורכוש הכס הקדוש הנהנה ממעמד אקסטרה טריטוריאלי ובזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות
אתר מורשת עולמית
המרכז ההיסטורי של רומא, הקולוסיאום והפורומים
מדינה	איטליה, קריית הוותיקן
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6

רומא (איטלקית ולטינית: Roma) היא בירת איטליה. העיר משתרעת על פני שתי גדותיו של נהר הטיבר באזור לאצְיוֹ. בעברה הייתה הבירה של האימפריה הרומית ששלטה על שטחים נרחבים באירופה ומסביב לים התיכון. לאחר התמוטטות האימפריה המשיכה רומא לשמש כמרכז של הדת הנוצרית הקתולית.

ברומא עצמה מתגוררים 2.7 מיליון תושבים. בערים שמקיפות אותה מתגוררים עוד כמיליון תושבים. מרכז העיר פרוש בין שבע גבעות ממזרח לטיבר. מצדו השני של הנהר מצויה גבעת הוותיקן שכיום שייכת גם היא לרומא (מלבד קריית הוותיקן). מסביב למרכז הצפוף פרושים פרוורים ברדיוס עצום מהעיר. בין הפרוורים פזורים שדות חקלאיים ושטחים פתוחים רבים, חלקם בטווח של קילומטרים ספורים מהמרכז.

סמלה של העיר רומא מכיל את ראשי התיבות SPQR. ראשי תיבות אלו, שהיו גם סמל הלגיונות של האימפריה הרומית, מסמלים את האמרה הלטינית: Senatus Populusque Romanus - "הסנאט והעם של רומא". ראשי תיבות אלו מופיעים במקומות רבים בעיר כולל עמודים ומכסי ביוב.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] רומא העתיקה

ערך מורחב – רומא העתיקה

העיר רומא הוקמה באמצע המאה ה-8 לפני הספירה על ידי שבט הלטינים. בני שבט זה התיישבו באזור הפורה ליד נהר הטיבּר בתחילת האלף הראשון לפני הספירה. פרנסתם העיקרית הייתה חקלאות. התושבים נקראו רומאים על שם עירם, ושפתם הייתה לטינית - על שם השבט. בחפירות בעיר רומא, נתגלו התיישבויות שקדמו לרומאים, שהחלו בתקופת האבן.

לפי המסורת הרומאית, נוסדה העיר ב-21 באפריל בשנת 753 לפנה"ס על ידי רוֹמוּלוּס שרצח תוך כדי כך את אחיו התאום, רֶמוּס. רומולוס הקים את העיר בגבעת הפאלאטיום, במקום בו ניצלו שניהם על ידי זאבה שהניקה אותם לאחר שהונחו בסל על נהר הטיבר. זאבה המיניקה שני תינוקות היא הסמל של העיר רומא עד היום. לפי המסורת, העיר בה נולדו רמוס ורומולוס נוסדה על ידי איניאס בן אחת ממשפחות המלוכה בעיר טרויה שנדד באיטליה אחרי נפילתה של עירו.

ברבות הימים התפתחה העיר רומא והשתלטה על כל שטח איטליה. בהמשך, תחת השלטון של קיסרי רומא, כבשו גייסותיה של העיר את רוב אגן הים התיכון ואירופה תוך שהם מייצאים את התרבות והשפה הלטינית של בני רומא.

בשנת 313 קיבל קיסר רומא קונסטנטינוס את הנצרות כדת מוכרת באימפריה וייסד את הכנסייה הקתולית שמרכזה ברומא. בכך הפכה העיר להיות מרכז הדת הנוצרית שתמשיך להשפיע עליה ולקבע אותה כמרכז עולמי עד העת החדשה. בשנת 391 הפכה הנצרות ל"דת המדינה" של הקיסרות הרומאית, כשפורסם חק בדבר זה בעיר מילאנו.

בשנת 395 פוצלה האימפריה הרומית בין האימפריה הרומית המזרחית שנודעה יותר מאוחר לאחר קצה, בכנוי אימפריה הביזנטית והאימפריה הרומית המערבית שרומא המשיכה לשמש כמרכזה. אימפריה זו התפרקה במהלך המאה החמישית ורומא נשלטה על ידי מלכים אוסטרוגותים שישבו צפונית לה. מלכים אלו היו בני שבטים גרמאנים גותים שהתיישבו בצפון איטליה.

המאה השישית הייתה הרסנית לעיר רומא. היא עברה כמה פעמים מידי המלכים האוסטרוגותים לידי האימפריה הביזנטית. תוך כדי הכיבושים היא נבזזה ומעמדה הכלכלי והצבאי דעך. בהמשך אותה מאה גם פגעה בעיר מגפה.

[עריכה] מנפילת האימפריה לעיר האפיפיורים

בשנת 598 נחתם הסכם שלום שהכיר באפיפיור כ"פטריארך של רומא" ובכך הקנה לעיר מעמד מוגן ועצמאי. בשנים שלאחר מכן, עם העברת שטחים לשליטה ישירה של האפיפיורים, הפכה רומא לבירת מדינת האפיפיור.

במשך כל ימי הביניים הייתה רומא נתונה באופן רשמי לשליטת האפיפיור למרות שבפועל היו מאבקי כוח בין האפיפיורים לאצולה המקומית ולקיסר של האימפריה הרומית הקדושה ששטחיה היו חופפים במידה רבה לגרמניה של היום אך ראתה בנצרות הקתולית וברומא את מקור סמכותה והייתה מחויבת להגן על הכנסייה. שני אירועים בולטים חרגו מהסדר הזה במהלך ימי הביניים. הראשון מביניהם היה העברת מקום מושבם של האפיפיורים לאביניון שבצרפת ביוזמת האפיפיור בנדיקטוס למשך חמישים שנה והשני היה מרד שפרץ בניסיון לא מוצלח לכונן ברומא רפובליקה בשנת 1434.

שלטון האפיפיורים קיבע את מעמדה של רומא כמרכז הנצרות וכמוקד כח פוליטי. כתוצאה מכך הייתה העיר גם מרכז כלכלי ותרבותי. בעוד פירנצה הייתה מרכז הרנסאנס רומא הייתה מרכז תקופת הבארוק שטבעה את חותמה על הארכיטקטורה של העיר לאורך המאה ה-17.

[עריכה] איחוד איטליה

שלטון האפיפיורים ברומא הופרע בראשונה מאז ימי הביניים כאשר כוננה בעיר רפובליקה קיצרת יומין בשנת 1798 בעקבות המהפכה הצרפתית.

בשנת 1848, שנת "אביב העמים" החלו ברחבי חצי האי האיטלקי מרידות מקומיות כנגד אוסטריה ששלטה בצפון איטליה וכנגד נסיכויות מקומיות. בהשראת מרידות אלו הוקמה ברומא, פעם נוספת "הרפובליקה של רומא". גם רפובליקה זו לא האריכה ימים והיא הסתיימה בחזרתו של האפיפיור מלווה בצבא הצרפתי שהתגייס למשימה מכיוון שנשיא צרפת, לואי נפוליאון (לימים שינה שמו לנפוליאון השלישי) היה זקוק לתמיכת הקתולים.

זרעי המרידות השפיעו על איחוד איטליה במהלך שנות ה-60 של המאה ה-19. בגלל ההגנה הצרפתית על מדינת האפיפיור, נמנעו מובילי האיחוד לכלול בו את רומא וכך כללה הממלכה החדשה את כל חצי האי מלבד ליבו, רומא.

מלחמת צרפת פרוסיה שפרצה בשנת 1870 החלישה את צרפת ואפשרה לצבא האיטלקי לכבוש את רומא ולספח אותה לממלכת איטליה. רק שנה לאחר כיבושה הוכתרה רומא באופן רשמי כבירת איטליה המאוחדת לאחר שפירנצה נשאה בתואר זה במשך מספר שנים.

המעמד של האפיפיור, ו"מדינת האפיפיור" שלו נשאר לא מוגדר במשך כ-60 שנים. האפיפיור הכריז על עצמו כ"אסיר בואתיקן" בעוד המדינה האיטלקית לא מתנכלת לו אבל גם לא מכירה בקיומו או בריבונות שלו. בסופו של דבר, רק תחת משטרו של בניטו מוסוליני הכירה איטליה בוותיקן בהסכמים הלטרניים משנת 1929. מ"מדינת האפיפיור" ששלטה ברוב איטליה במשך אלף שנים נותרה רק עיר קטנה בשטח של 440 דונם.

[עריכה] תחבורה

בעברה נודעה רומא כמרכז של רשת הדרכים המסועפת של האימפריה הרומית ונודע מטבע הלשון: "כל הדרכים מובילות לרומא". אמרה זו נכונה במידה מסוימת גם כיום אך הדרכים מובילות לכביש הטבעת הענקי שמקיף את רומא. קוטרו של הכביש המכונה Grande Raccordo Anulare הוא 80 קילומטר ולצידיו נמצאות ערי הלוויין של רומא ומרכזים עיסקיים רבים.

רומא עצמה מקושרת לרשת הרכבות האיטלקית עם מספר תחנות רכבת שהמרכזית ביניהם היא Rome Termini שלצידה מסוף אוטובוסים נרחב. במרכז העיר מצויים גם שני קוי רכבת תחתית. בסוף שנת 2004 הוחל בבניית קו הרכבת התחתית השלישי. בנוסף, ישנה ברומא חשמלית קטנה המקשרת בין מרכז העיר לרובע הטרסטברה.

בגלל הצפיפות הנמוכה של הפרברים של רומא ומעבר עסקים רבים לפארקים ליד כביש הטבעת, תושבים רבים משתמשים בכלי רכב פרטיים לצרכי הגעה לעבודה. מסיבה זו נאסר בימים ושעות מסוימים על רכבים פרטיים להיכנס למרכז העיר. כביש הטבעת שמקיף את העיר פקוק גם הוא רוב שעות היום.

שדה התעופה של רומא הוא על שם לאונרדו דה וינצ'י (למרות שהוא התגורר ברומא רק שש שנים ורוב פעילותו הייתה בצפון איטליה). שדה התעופה ידוע גם כ-"פיוּמיצ'ינוֹ" על שם עיירת החוף שלידה הוא שוכן. סמלו הוא FCO. השדה מרוחק יחסית מהעיר ומקושר אליה בכביש מהיר ובקו רכבות.

[עריכה] תרבות, אמנות ותיירות

רומא היא אחת הערים העשירות בעולם באמנות, היסטוריה ודת. רומא היא גם מרכז גדול של מסחר, בתי דפוס, הוצאה לאור וייצור. רומא המודרנית עדיין מכילה מונומנטים רבים מעברה, כולל כנסיית פטר הקדוש, כנסיית סנטה מריה מג'ורה ובזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו. יותר מכל עיר אחרת בעולם, רומא משלבת את ההיסטוריה שלה באופן אינטגרלי בחיי היום יום. רוח העבר-בתוך-הווה חיה ומשגשגת במטרופולין איטלקי מסוגנן זה, ולכן מגיעים אליה תיירים רבים.

בשנת 1980 הכריז אונסקו על המרכז ההיסטורי של רומא כאתר מורשת עולמית.

בתוך רומא נמצאת מדינת הותיקן - מדינת האפיפיור, שקטנה בשטח ואוכלוסייה אך עשירה ביצירות אמנות נדירות ויקרות.

רומא

[עריכה] יהדות רומא

פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

ערך מורחב – יהדות רומא

יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה. בשנת 161 לפנה"ס נוצר הקשר הראשון בין היהודים לבין רומא כאשר הגיעו לרומא שליחי החשמונאים. ב-1555 הורה אפיפיור פאולוס הרביעי הוא ג'אן פּ‏יָ‏יטרוֹ‏ קָ‏ראפָ‏ה כי ליהודים מותר לגור רק באזור הסגר היהודים שכונה בדיעבד גטו רומא. עם הכרזת עצמאות איטליה, חשו יהודי רומא איטלקים לכל דבר, אך "בני דת משה" ונבחרו למישרות שילטוניות בכירות.

ב-1938, עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה, חלה הרעה במצבם של יהודי איטליה וניטלו מהם חלק מזכויותיהם האזרחיות. בשנת 1943 הצבא הגרמני הגיע לרומא ושלח יהודים למחנות ההשמדה. עד לשחרור העיר על ידי בעלות הברית נרצחו כ-2,000 מיהודי רומא, מחציתם במחנות השמדה.

כיום קיימת בעיר הקהילה הגדולה ביותר של יהודי איטליה ומוסדות יהדות איטליה. הקהילה מונה כ-15,000 יהודים ויש בעיר עשרה בתי כנסת, שהגדול והחשוב בהם הוא בית הכנסת הגדול של רומא.

מוזיאון השואה מתוכנן להיפתח ברומא, ביום השואה האיטלקי בתחום וילה טורלוניה. באופן סמלי, מקום מושבו של שליט איטליה, בניטו מוסוליני בשנות שלטונו. וכן במקום בו התגלו בשנת 1919 קטקומבות יהודיות מימי רומא העתיקה.

[עריכה] ספורט

רומא אירחה את אולימפיאדת 1960 ומועמדת לארח את האולימפיאדה פעם נוספת בשנת 2016.

אצטדיון הסטאדיו אולימפיקו שבעיר אירח את גמר מונדיאל 1990, שנערך באיטליה. כמו כן, האצטדיון הוא מגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל של העיר, א.ס. רומא וס.ס. לאציו.

בכל שנה בחודש מאי נערכת בעיר "אליפות איטליה הפתוחה" בטניס כחלק מסדרת המאסטרס. הג'ירו ד'איטליה, מירוץ האופניים השני בחשיבותו בעולם, הסתיים פעמיים ברומא, ב-1989 וב-2000. קבוצת הכדורסל של העיר, פלקנסטרו וירטוס רומא, זכתה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1984.