ברונזיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Enstatite-pas-146a.jpg

ברונזיט הוא כינוי למינרל שיחד עם המינרלים אנסטטיט ופרוסיליט משתייך לסדרת המינרלים בעלי מבנה אורתורומבי של קבוצת הפירוקסן (קבוצה של מינרלים אינוסיליקטים – {סיליקטים במבנה בצורת שרשרות} בעלי שרשרת בודדת), והקרויים לכן אורתופירוקסנים [1]. הברונזיט אינו סוג מוגדר של מינרל, אלא סוג של אנסטיט המכיל ברזל שבשל בליה חלקית רכש ברק תת-מתכתי דמוי ברונזה (ארד) על משטחי הפצילות שנתן למינרל את שמו.

אנסטטיט (MgSiO3) הוא מינרל המכיל בעיקר מגנזיום שחלקו הוחלף על ידי כמויות קטנות (עד 5%) של תחמוצת הברזל. בסוג המכונה ברונזיט כמות תחמוצת הברזל נעה בין 5% ל-14%, בעבר נהגו לכנות אנסטטיט המכיל אחוז גדול אף יותר של תחמוצת הברזל בשם היפרסתן, אך כיום מכונה מינרל זה אורתופירוקסן כשנוהגים לציין את אחוז המגנזיום והברזל שבו. סוגי האנסטטיט המכילים ברזל נוטים לעבור סוג מיוחד של בליה הידוע בשם שילריזציה, שתוצאתו הפרדה של הברזל כקרום דק מאוד של תחמוצת והידרוקסידים לאורך הסדקים של מישורי הפצילות של המינרל. עקב כך מופיע על משטחי הפצילות ברק מתכתי המכונה שילר (מגרמנית – משחק צבעים), המודגש ככל שכמות הברזל במינרל המקורי גדולה יותר. צבע הברונזיט הוא ירוק או חום, משקלו הסגולי הוא 3.3-3.2, תלוי בכמות הברזל במינרל. כמו אנסטטיט מהווה הברונזיט מרכיב בסלעי יסוד בסיסיים רבים כגון הנוריט והגברו ובייחוד הפרידוטיט וגם בסרפנטינים שנוצרו מהם. הוא מופיע גם בכמה סלעי שיסט גבישיים.

את הברונזיט נוהגים לעתים לחתוך וללטש, בדרך כלל לצורות קמורות, עבור חפצי קישוט קטנים. לברונזיט יש מבנה סיבי שהוא פחות או יותר ייחודי, וכשתופעה זו מודגשת יש לברק דמיון מסוים לתופעה המכונה אצל יצרני התכשיטים "עין החתול". גושים גדולים מספיק לשם חיתוך מצויים בנוריט של קופפרברגין, ובסרפנטין של קראובאט בסמוך ללאובן בשטיריה. בהקשר לכך יש להזכיר את סוג האנסטטיט או הברונזיט שעבר שינוי והמכונה באסתטיט. בסוג זה עבר האנסטיט המקורי בליה בעזרת מים. לתוצר הסופי יש מבנה דומה לסרפנטין. צבע הבסטטיט הוא חום או ירוק ולו ברק מתכתי כשל הברונזיט. המקום בו נמצא המינרל לראשונה הוא באסט שבחבל הרץ שבו כתמי צבע ירוקים-אפרפרים של באסתטיט משובצים בסרפנטין בעל גוון כהה יותר. שכשחותכים ומלטשים סלע זה נוצרת אבן קישוט נאה אם כי השימוש בה למטרה זו נדיר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעבר נהגו לשייך לקבוצת האורתופירוקסנים גם את ההיפרסתן אלא שהוועדה לשמות מינרלים באגודה הבינלאומית למינרלוגיה פסלה ב-1988 את השימוש בשם זה.