גביש מולקולרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביש מולקולרי הינו גביש הבנוי מאריזה של מולקולות, המוחזקים ביניהם (בדרך כלל) על ידי קשרי ואן דר ואלס. השוני העיקרי מגביש הוא שחומרים אלה רכים ובעלי טמפרטורת רתיחה נמוכה (לפעמים מתפוררים), מאחר שקשרי ואן דר ואלס חלשים מקשרים יונים. דוגמאות נפוצות - קרח (אריזה של מים) וסוכר.
סיבה להיווצרות [עריכה]
בהרבה מהמקרים הסידור, הגובה הסימטרי הוא הבור האנרגטי הנמוך ביותר שניתן להגיע אליו (בדרך כלל קשה להגיע אליו). הסידור מתבצע בין הדיפולים (קטבים חיוביים ושליליים).
