מולקולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוֹלקוּלה (באנגלית: Molecule; בעברית מיושנת: פּרוּדה) היא מונח בכימיה שנטבע על ידי אמדאו אבוגדרו לתיאור מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי. המולקולה היא החלק הקטן ביותר של תרכובת מולקולרית השומר על תכונותיו. מולקולה עשויה להיות מורכבת ממספר אטומים זהים כמו מולקולת חמצן, O2, מעשרות אטומים שונים כמו מולקולת סוכר, או ממיליוני אטומים כמו מולקולת DNA.
המולקולה ניתנת לתיאור על ידי נוסחה אמפירית המתארת את היחס בין האטומים המרכיבים אותה. כך למשל, הנוסחה האמפירית של מים היא כאמור H2O. אולם, שיטה זו אינה מסוגלת לתאר מולקולות מורכבות יותר באופן ייחודי. זאת מכיוון שאותה נוסחה אמפירית עשויה לתאר חומרים שונים לחלוטין. למשל, אתנול שנוסחתו הכימית היא CH3CH2OH, ואתר דו-מתילי CH3OCH3 מתוארים שניהם על ידי הנוסחה האמפירית C2H6O.
כדי לתאר מולקולות, בעיקר אורגניות, באופן מדויק יותר, נהוג להשתמש בנוסחת המבנה של החומר או באיור.
התחום שעוסק בהבנת המבנה המרחבי של מולקולות קרוי סטריאוכימיה, ומולקולות שלא ניתן ליצור חפיפה בינן ובין תמונת המראה שלהן, על ידי פעולת סיבוב במרחב, קרויות מולקולות כיראליות.
[עריכה] מולקולה חד-אטומית
מולקולה חד-אטומית היא מולקולה של יסוד בה נמצא אטום יחיד. בטבע מופיעים הגזים האצילים כמולקולות חד-אטומיות.
[עריכה] ראו גם
| חלקיקים בפיזיקה - חלקיקים מרוכבים | ||
|---|---|---|
|
