מולקולה
מוֹלקוּלה (מלטינית: Molecula - מסה קטנה; בעברית גם פּרוּדה) היא מונח בכימיה שנטבע על ידי הכימאי אמדאו אבוגדרו לתיאור מספר אטומים המחוברים ביניהם בקשר כימי. המולקולה היא החלק הקטן ביותר של תרכובת מולקולרית השומר על תכונותיו. מולקולה עשויה להיות מורכבת ממספר אטומים זהים כמו מולקולת חמצן (O2), מעשרות אטומים שונים כמו מולקולת סוכר, או ממיליוני אטומים כמו מולקולת DNA.
המולקולה ניתנת לתיאור על ידי נוסחה אמפירית המתארת את היחס בין האטומים המרכיבים אותה. כך למשל, הנוסחה האמפירית של מים היא כאמור H2O. אולם, שיטה זו אינה מסוגלת לתאר מולקולות מורכבות יותר באופן ייחודי. זאת מכיוון שאותה נוסחה אמפירית עשויה לתאר חומרים שונים לחלוטין. למשל, אתנול שנוסחתו הכימית היא CH3CH2OH, ואתר דו-מתילי CH3OCH3 מתוארים שניהם על ידי הנוסחה האמפירית C2H6O.
כדי לתאר מולקולות, בעיקר אורגניות, באופן מדויק יותר, נהוג להשתמש בנוסחת המבנה של החומר או באיור.
התחום שעוסק בהבנת המבנה המרחבי של מולקולות קרוי סטריאוכימיה, ומולקולות שלא ניתן ליצור חפיפה בינן ובין תמונת המראה שלהן, על ידי פעולת סיבוב במרחב, קרויות מולקולות כיראליות.
מולקולה חד-אטומית [עריכה]
בתאוריה הקינטית של הגזים מקובל להתייחס לכל חלקיק כאל מולקולה, גם כאשר מדובר באטום בלתי-קשור, למשל גז אציל. התייחסות זו ל"מולקולה חד-אטומית" אינה תואמת את ההגדרה המקובלת יותר, המופיעה בפתיחת הערך.
ראו גם [עריכה]
| חלקיקים בפיזיקה - חלקיקים מרוכבים | ||
|---|---|---|
|
