גוסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגוסלי (רוסית: гу́сли) הוא כלי מיתר סלאבי עתיק, אשר נפוץ במיוחד ברוסיה.

קלוויקורד גוסלי

היסטורית הכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת נסיכות קייב, תיארה המילה גוסלי כל כלי מיתר ולבסוף יוחדה לתאור הגוסלי הטרפזי (אשר ייתכן כי מקורו בביזנטיון). במאה ה-19 פותח גם קלוויקורד-גוסלי, אשר הונח על מעמד. הכלי לבש מגוון צורות במדינות שונות, לדוגמה, בצ'כיה קיים כינור ההוסלה (housle) ובבלקן כינור חד-מיתר הנקרא גוסלה (gusle). במערב אוקראינה ובבלארוס המילה הוסלי מתייחסת לכינור עממי או אפילו לחליל קנה. כלי נגינה נוסף בעל יחוס לגוסלי הוא הצימבלום. באוקראינה, השפיע הגוסלי על התפתחות הבנדורה.

לגוסלי היו בין 11 ל-36 מיתרי מעי או מתכת, אשר כוונו דיאטונית. לכלי היו שתי צורות עיקריות: צורת קסדה וצורת כנף.

שלמווידניה גוסלי

שלמווידניה גוסלי (Шлемовидные гусли):[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגן החזיק כלי זה על ברכיו כך שהמיתרים היו מסודרים אופקית יחסית אליו. טכניקת הנגינה הייתה חסימת מיתרים מסוימים ביד שמאל ופריטה רציפה על שאר המיתרים ביד ימין, ליצירת אקורדים. כלי זה היה נפוץ במערב ומזרח נסיכות קייב.

קרילווידניה גוסלי

קרילווידניה גוסלי (Крыловидные гусли):[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי זה היה קטן יותר, בעל דמיון לנבל הסקנדינבי והוחזק בדומה לגיטרה. יד שמאל חסמה גם בכלי זה מיתרים מסוימים אולם הדבר נעשה דרך פתח מיוחד באחורי הגוף. צורה זו של הגוסלי הייתה נפוצה יותר בחלקיה הצפוניים של רוסיה, במיוחד בנובגורוד ופסקוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]