גזה לנדייל (בוטנאי)

גזה לנדייל
Lengyel Géza

אין תמונה חופשית
לידה	23 בדצמבר 1884 שלגוטריאן, הונגריה
פטירה	4 ביוני 1965 (בגיל 80) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
ענף מדעי	בוטניקה, פלוריסטיקה
מקום מגורים	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1907)

גזה לנדייל (במקור למברגר, בהונגרית: Lengyel Géza; שלגוטריאן, 23 בדצמבר 1884 – בודפשט, 4 ביוני 1965) היה בוטנאי, יהודי-הונגרי אגרובוטנאי, פרופסור למדעים ביולוגיים, חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים. בנוסף למחקר הפלוריסטיקה, הפיטוגאוגרפי, האנטומי והטקסונומי של הצמחים, מחקרי הזרעים שלו תרמו לחשיבות יצירתו, כמו גם למאמציו להקים בוטניקה של דבוראות (גידול דבורים) בהונגריה.

ביוגרפיה

גזה לנדייל נולד במשפחה יהודית כבנם של הפקיד מיקשה למברגר ושל מריה ברגר. הוא סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בבודפשט ובשנת 1907 השלים את הדוקטורט שלו בבוטניקה, בזואולוגיה ובגאוגרפיה באוניברסיטת בודפשט (כיום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד). משנת 1904 עבד כמתמחה אצל שאנדור מאגוצ'י-דיץ במכון הבוטני של האוניברסיטה, שם הפך לעוזר הוראה בשנת 1907. בהזמנתו משנת 1908 של ארפאד דגן, הוא עבד כאסיסטנט, מרצה בכיר וכפרופסור בתחנת הבדיקה של זרעים בבודפשט ואחר כך מ-1937 עד 1940 מנהל המחקר. אז פרש לבקשתו בשל החוקים (האנטי) יהודיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) והוצא לגמלאות. במקביל, משנת 1929 לימד מדעים בנושא זרעים ובדיקה זרעים כפרופסור בפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת קורווינוס, ולאחר שנת 1934 באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה.

הוא חזר לפעילות בשנת 1945 אחרי ששרד הן את השואה והן את מלחמת העולם השנייה, כאשר מונה לראש המחלקה לבוטניקה חקלאית באוניברסיטה ההונגרית למדעי החקלאות בתואר פרופסור באוניברסיטה. הוא פרש שוב בכפייה בשנת 1949, כאשר נטש לחלוטין את מחקריו הבוטניים.

מחקריו

לנדייל עסק בעיקר במחקר פלוריסטי, אך עבודתו הבוטנית כיסתה פיטוגאוגרפיה של צמחים, אנטומיית צמחים וטקסונומיה. לעיתים קרובות נסע לסיורי איסוף בוטניים באלפים הדינריים ובהרי הטטרה הנמוכים, אך הוא הכיר מצוין של כל הצומח ההונגרי.

חברות והכרות

בשנת 1947 נבחר לחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים, אך בשנת 1949 הורד לדרגת חבר יועץ, וחברותו המלאה הושבה לו רק לאחר מותו בשנת 1989. בין השנים 1925–1934 היה מזכיר המחלקה הבוטנית של האגודה ההונגרית למדעי הטבע, ובין השנים 1934–1937 היה סגן הנשיא. בשנת 1931 נבחר כחבר כבוד באגודת הדבוראים הלאומית.

עבודותיו העיקריות

• בחינת מקור זרעי האספסת ההונגרית. בודפשט. 1929
• מבחן הזרעים ההונגרי: ייצור זרעים וסחר זרעים בהונגריה. בודפשט. 1930
• זרעי תלתן מחו"ל. בודפשט. 1931
• לזכרו של ארפאד דגן (1866–1934). פץ'. 1936
• מחלות צמחיות של גרעיני חיטה ודגנים. בודפשט. 1937
• דבורים ופרחים. בודפשט. 1943

לקריאה נוספת

• לקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1969
• ביוגרפיות הונגריות בתחום החקלאות. 1988. ISBN 963-7092-05-6
• לקסיקון הונגרי גדול 2001 ISBN 963-9257-07-9
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. 2002 ISBN 963-547-414-8