גרגוריוס המאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרגוריוס המאיר
ידו הימנית של הקדוש

גרגוריוס המאיר (מלשון "אור"; ארמנית Գրիգոր Լուսավորիչ - "גריגור לוסווריץ'") מכונה גם גרגוריוס הקדוש. נחשב כאביהם הרוחני של הארמנים. מסורות ואגדות נשזרו אלה באלה עד כי קשה להבחין מהי האמת והיכן האגדה.

על פי המסורת הארמנית, גרגוריוס נולד לאיש אצולה. אביו נפטר בילדותו והאומנת נטלה אותו לקפדוקיה ושם קיבל חינוך נוצרי. משבגר חזר לארמניה והכריז על אמונותו לנצרות, על כך עונה ונכלא. גרגוריוס הצליח להימלט ולהסתתר מרודפיו במשך שנים רבות. בכוח אישיותו אסף קהל מאמינים ושכנע את מלכה של ארמניה, תירידאט בצדקת אמונותו. כשליט בעת ההיא הנהיג את הדת שבחר כדת המדינה וארמניה הפכה לראשונה מבין הארצות לארץ נוצרית. הכנסייה הארמנית נקראת גם הכנסייה הגרגוריאנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדאפט - נזיר ומטיף ארמני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרגוריוס המאיר בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ונצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.