נזיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.

מקובל להבדיל בין סגפן, החי בחברה אך מוותר על הנאות שונות לבין נזיר הפורש במידה חלקית או מלאה מהחברה.

נזירות בכניסה הרוסית בעיר העתיקה.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נזיר (יהדות)

ביהדות, הנזיר מחויב להימנע מצריכת כל מוצר הקשור ביין, לרבות ענבים וצימוקים (אך לפי הרמב"ם הוא אינו אסור באלכוהול שמקורו אינו בגפן, כשהראב"ד אסר לחלוטין), להימנע מטומאת מת (לדוגמה מגע במתים או קברים) ושלא לספר או לגלח את שערו ראשו וזקנו. קבלת איסורי הנזירות היא לפי תקופת זמן שהנזיר בוחר מראש, כאשר תקופת המינימום לקבלת נזירות היא חודש, והמקסימום יכול להיות ארוך מכדי חיי אדם. בתום תקופת הנזירות, הנזיר מצווה לגלח את כל שיער ראשו ולהקריב שלושה קורבנות.

היחס לנזיר בגמרא הינו שלילי על פי רוב, היות שהוא אוסר על עצמו דברים מעבר לציווי התורה. כך למשל פירשו את הסיבה שהנזיר מביא קורבן חטאת בסיום תקופת נזירותו, בכך שמדובר בכפרה על שאסר עצמו מהיין, אבל לפי דעות אחרות הנזיר מביא קרבן חטאת כי הוא בעצם נקרא עכשיו נזיר חוטא היות שרוצה לרדת מקדושה עליונה ולכן מביא קרבן על ירידתו (מדרש רבה במדבר פרשה י) כי לא ראינו שנזיר עולם או נזיר לעולם כמו שמואל או אליהו וגם כל מלכי ישראל שהיו נזירים הביאו איזה שהוא קרבן על נזירותם.

הנזיר המוכר ביותר ביהדות הוא שמשון אם כי בהקלה לשאר הנזירים כי היה יכול להיטמא למתים, שסיפורו מתואר בספר שופטים.

לאחר חורבן בית המקדש השני, הפכה תופעת הנזירות ביהדות לנדירה, כיוון שללא בית מקדש אין אפשרות להקריב את הקרבנות ההכרחיים לצורך סיום תקופת הנזירות והתרת איסורי הנזיר, ועל כן אין הנזירות יכולה להסתיים (אלא אם הנזיר יתיר את נזירותו). למרות זאת תופעת הנזירות קיימת אצל בודדים, בין המפורסמים ביניהם נמנה הרב דוד כהן, "הרב הנזיר", מחשובי תלמידיו של הרב קוק.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נזיר (נצרות)
אנטוניוס הגדול - נחשב כאב הנזירות הנוצרית.

הנזירים בנצרות נודרים נדר נזירות הכולל הימנעות מנישואין, והקדשת עצמם לאל ולהליכה בדרכי ישו ושליחיו.

בראשית ימי הנצרות - ובמידה פחותה יותר גם לאחר מכן - רוב הנזירים היו אנשים מתבודדים שהסתובבו במדבריות. רק במאה ה-4 לספירה החלו הנזירים להתקבץ במקומות מסוימים - במנזרים. מייסדי מוסד הנזירות היו אנטוניוס הגדול במזרח, שנחשב גם כאב הנזירות הנוצרית בעולם, ובנדיקטוס הקדוש במערב. זה האחרון ייסד לא רק מנזר אחד כי אם מסדר שלם של נזירים, בכך שחיבר תקנון שעל-פיו פעלו מספר מנזרים. מאוחר יותר, תקנון זה היווה את הבסיס למסדרים נוספים שקמו.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום הראשון שבו התקיימה הנזירות הנוצרית הוא המדבר המצרי. הנזירוּת הנוצרית התקיימה על ידי אחד מאבות הכנסייה הנוצרית, אנטוניוס הגדול (251 - 356), נזיר מצרי שנחשב כקדוש על ידי הכנסייה הקופטית אליה השתייך, וגם על ידי הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית. הוא נחשב גם כאב הגדול של כל הנזירים. המקום הראשון שאליו פנה אנטוניוס על מנת לחיות את חיי הנזירות הוא מדבר שידוע כיום בשם "וואדי אל-נטרון" (בערבית: وادي النطرون ובלטינית ניטרא). עד לימינו אנו עדיין קיימים שם כמה מנזרים.

מאז התפשט רעיון הנזירות בכל רחבי מצרים וכמות הנזירים הלכה וְגָדְלָה.

מקום נוסף בו התקיימה נזורה היא סוריה רבתי. תיאודורט מחורוס (Théodoret de Cyr) שחי בשנים 460-393 כתב בספרו Historia Religiosa ‏‏‏[1] על נזירים שראה או שמע עדויות מהימנות עליהם.

רעיון הנזורה הגיע בשנת 340 למערב על ידי אתנסיוס הקדוש, הפאטריארך של אלכסנדריה, שהגיע לרומא ואיתו שני נזירים אמן ואיסידור, תלמידיו של אנטוניוס. "חיי אנטוני הקדוש" ‏‏[2] או בלטינית "וויטא אנטוני" שנכתב על ידי אתנסיוס תורגם ללטינית ואיפשר לאנשים להיחשף לחיי הנזורה המצרית.

הנזירים האיטלקים הראשונים כמו ג'רום, רופינוס ופאולה היו הולכים למצרים על מנת לחיות את חיי הנזירות כמו הנזיר הראשון והגדול - אנטוניוס.

שיטת חיי הנזירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזירים החיים במנזר כפופים בכל לאב המנזר, שכפוף בעצמו לראש המסדר הכפוף לאפיפיור, ומחויבים לציית לחוקים נוקשים. הם נודרים שלא להחזיק רכוש פרטי, מעבר לחפצים אישיים מועטים: גלימה, ברדס, סכין, מחט, לוח כתיבה וכלי כתיבה. עליהם להשתתף בתורנויות בעבודות הביתיות של המנזר, לעסוק בשעות היום בעבודות כפיים שונות ובשעות מסוימות לקרוא את כתבי הקודש. חייהם צנועים מאוד, מה שמתבטא, למשל, בזה שהם מכינים בעצמם את מאכליהם. חלק מרכזי מחיי הנזירים הוקדש לשימור כתבים עתיקים ולהעתקתם בעידן שלפני המצאת הדפוס.

הנזירות בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזיר קתולי

למרות צניעות חייהם של הנזירים עצמם, המסדרים והמנזרים צברו במהלך ימי הביניים אדמות רבות ורכוש עצום. עושר זה גרם לביקורת רבה בתוך הכנסייה והביא להקמת מסדרי הקבצנים (כגון הפרנציסקנים והדומיניקנים), אלא שגם הם הסתאבו והתעשרו עם הזמן. עושר זה היה אחד הגורמים לרפורמציה ולהריסת המנזרים והחרמת הקרקעות על ידי מלכים ונסיכים שתמכו בה במאה ה-16.

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסלאם, ככלל, אינו מכיר בנזירות ובסגפנות ואף רואה בה חטא. בקוראן נכתב, שהמוסלמים אינם מצווים על ההתנזרות. עם זאת, חסידי הסופיזם, אחת מכתות האסלאם, מנהלים אורח חיים צנוע ונזירי. כמו כן, ישנן באסלאם כתות אשר טוענות להיות ממשיכי דרכם של אישים חשובים באסלאם כגון אבו בכר והחליף עלי, אשר מנהגיהן דומים לכללי הנזירים הנוצריים.

בדתות המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני נזירים-ילדים במנזר לאמאיורו בלדאק

בבודהיזם מוקדשים חלק מהילדים עוד בגיל צעיר לעבודה במנזר, בו הם מתחנכים, חיים חיי שיתוף ומקדישים את עצמם לעבודה רוחנית ולמדיטציות. ישנם מנזרים שלומדים בהם אמנויות לחימה שונות, במטרה לחשל את הנפש, ולהתעלות מעל מגבלות הגוף.

על פי שיטת ורנאשרם, השיטה החברתית המקובלת בהינדואיזם, מומלץ לקיים אורך חיים נזירי בשלב הברהמצ'אריה, השלב הראשון בחיים בו על הצעיר להיות עסוק בלימודיו. לאחר מכן הוא מתחתן וחי חיי משפחה. בגיל זקנה מומלץ לאדם לקחת נדר נזירות נוסף הקרוי סניאסה בו הוא פורש לחלוטין מהחברה האנושית. ישנם זרמים מסוימים ביוגה הממליצים על ברהמצ'אריה, על נזירות, לכל החיים.

כמו כן, קיימות בהינדואיזם כתות נזיריות שונות, אשר החשובות שבהן הן הכת הווייסנאביסטית והכת הסאיוויסטית. ככלל, הכתות האלה הן לגברים בלבד, אף שכיום חלק מהקבוצות מקבלות לשורותיהן גם נשים. אף שבין כת לכת ישנם הבדלים מסוימים בנדרי הנזירות, המשותף לכולן הוא התנזרות מבעלות על כל קניין שהוא, למעט קערה, ספל, שני מערכי ביגוד ועזרים רפואיים; איסור על מגע בכסף או דברי ערך בכל צורה שהיא; איסור על אכילה לשם ההנאה; איסור על מגע, מבט, חשיבה והימצאות באותו מקום עם נשים; ואיסור על קיום קשרים אישיים.

בשונה מההינדואיזם והבודהיזם, בסיקיזם הנזירות לא רק שאינה קיימת כמוסד, אלא אסורה במפורש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נזיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]