דזמונד דויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דזמונד דויל (אנגלית: Desmond Doyle; ‏ 1924 - 1986) היה מעצב וצייר אירי, שילדיו נלקחו למשמורת על ידי האגודה הלאומית למניעת התאכזרות לילדים (NSPCC) לאחר שאשתו שרלוט ברחה ממנו ב-1953. דזמונד נאבק בבתי המשפט להשבת ילדיו, ובהכרעת בית המשפט העליון של אירלנד הושבו לו ילדיו ונפסק כי חוק הילדים האירי (Children's Act) סותר את החוקה האירית.

לאחר לקיחת הילדים למשמורת (אוולין, מוריס, נואל, ג 'ון, קווין דרמוט), באופן זמני להבנתו של דויל, עבר דויל לעבודה באנגליה. במהלך שהותו שם פגש את ג'סי קנינגהם, שהייתה בעלת הבית שלו ושבה עמו חזרה לאירלנד כסוכנת הבית שלו. עם שובו למולדתו בסתיו 1954, עתר דויל להחזרת ילדיו. עם זאת, הממשלה סירבה לבקשתו, ונימקה זאת בטובתם של הילדים. לאחר מכן ניהל קרב משפטי להשיב את המשמורת עליהם, בניגוד להוראות חוק הילדים האירי. על פי חוק זה מנוע אב מטיפול בילדיו בהיעדר אמם, אלא אם היא חיה ונתנה לו אישור בכתב לעשות זאת. דויל היה מעורב בתיק שהוגש לפני בית המשפט העליון של אירלנד שבו נטען כי חוק הילדים האירי נוגד קטעים של החוקה האירית. בחודש דצמבר 1955, פסק בית המשפט העליון לטובת דזמונד דויל, והורה כי הילדים יוחזרו לו וכי הממשלה תממן לו את הוצאות המשפט.

האירועים שהובילו להחלטה של בית המשפט העליון נכתבו בספר אוולין - סיפור אמיתי, על ידי הבת הבכורה אוולין דויל בסרט אוולין (2002), בכיכובו של פירס ברוסנן (המגלם את דזמונד), ג'וליאנה מרגוליס, איידן קווין בבימויו של ברוס ברספורד. הסרט הציג רק שלושה ילדים, אוולין שני אחים (מוריס דרמוט), במקום את כל ששת ילדי המשפחה של החיים האמיתיים.