דלמטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלמטי
Dalmatian liver stacked.jpg
כלב דלמטי
קבוצה: כלבי האונדס
ארץ מקור: קרואטיה
משקל: 27-30 ק"ג
גובה: 54-61 ס"מ
תוחלת חיים: 10-13 שנים
תיאור: בעל פרווה קצרה, קשה וצפופה. פרוותם בצבע לבן ועליה נקודות שחורות, אך לעתים חומות.
אופי: כלב אנרגטי, סקרן, אוהב ילדים ונאמן
שימוש: שעשועים ולוויה
אילוף: הסתגלות גבוהה

הדלמטי הוא גזע של כלב הבית, המשמש ככלב ציד. מקור שמו באזור מוצאו, חבל דלמטיה שבקרואטיה של ימינו.

מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו גזע פופולרי בעל מבנה גוף שרירי, גודלו בינוני והוא בעל סיבולת גבוהה. פרוות הדלמטים קצרה, קשה וצפופה. פרוותם בצבע לבן ועליה נקודות שחורות, אך לעתים חומות. צבע האף והעיניים חום או שחור, בהתאם לצבע הנקודות. גורי הדלמטי נולדים לבנים לחלוטין. עם הזמן, בשל הופעת כתמים שחורים (או חומים) על העור, הפרווה משנה את צבעה בהתאם. במשך כל חייהם, כתמים חדשים ימשיכו להופיע על הכלבים הדלמטיים, אם כי אחרי הגיעם לבגרות מינית קצב הופעת הכתמים יואט בהרבה. תוחלת חייו של הדלמטי היא מ-10 עד 13 שנים, אך עם טיפול מסור, ככל הכלבים, חייהם יכולים להיות ארוכים יותר.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדלמטי הוא כלב אנרגטי ביותר וזקוק לאימון רב. הוא ממושמע ובדרך כלל קל לאילוף, סקרן, כלב משפחה פופולרי, אוהב ילדים ונאמן לבעליו. הדלמטי רגיל לחברת בני אדם, ולעתים ללא חברה הוא עלול להיכנס לדיכאון. יש לשמור עליו בסביבה שאינה סואנת על מנת שלא ירוץ אחר מכוניות וידרס.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדלמטי הוא גזע מאוד עתיק. בריאותם טובה באופן כללי, למרות שיש נטייה גדולה יותר בגזע זה לחירשות. מרביעי הגזע לא שמו לב בתחילה למחלה זו והם יצאו מתוך ההנחה שהכלבים טיפשים. מדענים גילו שקיים קשר בין בעלי חיים חירשים לבין היותם לבקנים וזו אותרה כבעיה גנטית. כיום מרביעים כלבים ששומעים בשתי אוזניהן, למרות שכלבים הסובלים מחירשות באוזן אחת או בשתי האוזניים עדיין יכולים להיות חיות מחמד מוצלחות. נמצא גם קשר בין חירשות לבין צבע העיניים - דלמטים כחולי עיניים בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מחירשות מאשר דלמטים חומי עיניים.

בעיות נוספות הקשורות לכלבים גדולים ככלל, ולכלבי ציד בפרט הינן בעיות אגן. בעיות מסוג זה מופיעות לראשונה בגיל מתקדם, והן מאופיינות בכיווץ שרירים לאחר הישארות בתנוחה מסוימת לזמן רב, כגון שינה או ישיבה. הכלב אינו מסוגל להזיז את שרירי האגן, מאחר שהם נוקשים. לאחר פעילות מוטורית קצרה השרירים מתרחבים והכאב נעלם כלא היה.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961 הפיקה חברת דיסני סרט הנפשה מפורסם על כלבים דלמטים בשם "על כלבים וגנבים", הזוכה לפופולריות רבה עד היום, ולמספר סרטים חדשים שנעשו בהשראת סרט זה, כגון "101 כלבים וגנבים".