קרואטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת קרואטיה
Flag of Croatia.svg Coat of arms of Croatia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: מולדתנו האהובה
מיקום קרואטיה
יבשת אירופה
שפה רשמית קרואטית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
זאגרב
45°48′N 16°0′E / 45.800°N 16.000°E / 45.800; 16.000
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
איוו יוסיפוביץ'
זוראן מילנוביץ'
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מיוגוסלביה
25 ביוני 1991
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
56,594 קמ"ר 
127 בעולם
1.09%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
4,470,534 נפש 
126 בעולם
78.99 נפש לקמ"ר
123 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
78,900 מיליון $ 
83 בעולם
17,649 $
80 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.805 
47 בעולם
מטבע קונה ‏ (HRK)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .hr
קידומת בינלאומית 385+

רפובליקת קרואטיהקרואטית: Republika Hrvatska, רֶפּוּבְּלִיקַה הְרְבַאטְסְקָה) היא מדינה בצורת חצי סהר השוכנת בדרום אירופה, ומשתייכת לקבוצת מדינות הבלקן אשר שוכנות באזור הדרום מזרחי של אירופה באזור הרי הבלקן. קרואטיה גובלת עם הונגריה בצפון, סלובניה בצפון מערב, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב. ב-1 ביולי 2013 הפכה למדינה ה-28 באיחוד האירופי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של קרואטיה

הקרואטים הגיעו לאזור במאה ה-7 לספירה. בראשית המאה ה-10 הם הקימו ממלכה משלהם. מאוחר יותר השתלטו עליה ההונגרים, ובתחילת המאה ה-12 הפכה "ממלכת קרואטיה" לחלק מהונגריה. במשך מאות שנים שהייתה נתונה לשלטון הונגרי שמרה על אוטונומיה.

במאה ה-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את רוב שטחי קרואטיה, ועל החלק הנותר השתלט בית האבסבורג. בראשית המאה ה-18 הצליחה האימפריה ההאבסבורגית לכבוש את האזורים שהיו קודם לכן בשליטת העות'מאנים.

בשנת 1918 הצטרפה קרואטיה לחבלים נוספים באזור שייסדו את "ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים" (שמה שונה מאוחר יותר לממלכת יוגוסלביה).

במהלך מלחמת העולם השנייה הקימו הכובשים הנאצים בקרואטיה ממשלת בובות של תנועת האוסטאשה בהנהגת הפאשיסט אנטה פאבליץ' וזו השמידה מאות אלפי יהודים, צוענים וסרבים. הם היו משתפי-הפעולה היחידים של הנאצים שהקימו מחנות-ריכוז של-ממש בעצמם, ותפעלו אותם באופן אכזרי גם לעומת הנאצים. הגדול באלו היה מחנה יאסנובאץ. בתום המלחמה הפכה קרואטיה לרפובליקה במסגרת יוגוסלביה.

ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה (גם סלובניה הכריזה על עצמאותה באותה השנה). בעקבות זאת פרצו קרבות בין הקרואטים לסרבים. הסרבים נתמכו על ידי צבא יוגוסלביה, כיוון שהיה בה רוב סרבי. הסרבים כבשו כ-30% משטחי קרואטיה. בשנת 1995, במהלך המלחמה בין סרביה לבוסניה, פתחו הקרואטים במלחמה נגד המובלעת הסרבית במרכז קרואטיה. הקרואטים ניצחו במערכה זו, למרות שנשמעה ביקורת בעולם לגבי האופן בו הלחימה בוצעה ויש שטענו שמטרתה הייתה טיהור אתני של קרואטיה מסרבים. לאחר סיום הלחימה קרואטיה הפכה להיות אחת המדינות היציבות בבלקן (יחד עם סלובניה).

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי קרואטיה נבחרים לתפקידם בבחירות כלליות אחת לחמש שנים, ויכולים לכהן עד שתי קדנציות ברציפות. משנת 2000 כיהן בתפקיד סטייפן מסיץ', פוליטיקאי עצמאי שהצטרף למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי ונבחר מטעמה. הוא כיהן בתפקידו עשר שנים. בפברואר 2010 נבחר לתפקיד איוו יוסיפוביץ', מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הקרואטית.

ראש ממשלת קרואטיה נבחר על ידי הנשיא. בשנים 2003-2009 כיהן כראש הממשלה איבו סאנאדר ממפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי. לאחר התפטרותו ב-2009, נבחרה לתפקיד ג'דרנקה קוסור ממפלגתו, האישה הראשונה בתפקיד.

יחסי ישראל-קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-קרואטיה

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קרואטיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1997, מספר שנים לאחר התפרקותה של יוגוסלביה במהלך מלחמות יוגוסלביה, והיווסדה של קרואטיה כמדינה עצמאית. לישראל יש שגרירות רשמית בזאגרב, בעוד שלקרואטיה יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן ארבע קונסולויות כבוד בירושלים, אשדוד, קיסריה וכפר שמריהו. נכון לשנת 2013, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה בתחומים מגוונים, ובעיקר בתחום התיירות ההולכת וגוברת שבין שתי המדינות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה תורמת 19% מהתל"ג. המוצרים העיקריים הם כימיקלים, מוצרי אלקטרוניקה, פלדה, אלומיניום, נייר, מוצרי עץ, טקסטיל, ספינות, מוצרי נפט ומוצרי מזון. החקלאות תורמת 10% מהתל"ג. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, סלק, סוכר, חמניות, זיתים, פרי הדר, ענבים, ירקות, חזירים, בקר ועופות. קרואטיה עשירה באוצרות טבע ובהם נפט, פחם, ברזל וגז טבעי וכן יהלומים. הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות מספק כ-60% מתצרוכת החשמל.

כלכלת קרואטיה צמחה במהירות בשנים שלאחר מלחמת יוגוסלביה, והיא נחשבת למדינה מבוססת יחסית לשכנותיה היוגוסלביות (שנייה לסלובניה) אך האבטלה בה גדולה.

קרואטיה ביקשה להצטרף לאיחוד האירופי ב-2003, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ביוני 2004. מאז אוקטובר 2005 קרואטיה ניהלה, במשך שש שנים, משא-ומתן להצטרפות לשורות האיחוד. ב-2011 נציבות האיחוד האירופי בבריסל מסרה כי קרואטיה התקבלה, וביולי 2013 הצטרפה כחברה ה-28 של האיחוד האירופי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גאוגרפיה של קרואטיה, מחוזות קרואטיה

קרואטיה מצויה באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, וגובלת עם סלובניה מצפון מערב, הונגריה מצפון, בוסניה והרצגובינה, סרביה ומונטנגרו ממזרח. ממערב שוכן הים האדריאטי.

בדרום-מערב קרואטיה משתרע חבל דלמטיה, רצועת חוף ובה הרים קרסטים, המשתפלים בתלילות לים האדריאטי. לחבל דלמטיה ואיסטריה, שמצפון לו, משתייכים 1,185 האיים של קרואטיה, הפזורים בים האדריאטי מול קו החוף של קרואטיה.

מצפון-מזרח לדלמטיה מתנשאת שרשרת האלפים הדינרים, שם נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בקרואטיה, הר דינרה (1830 מ'). רכס ולביט הוא הרכס המרכזי והגדול ביותר שבשרשרת ההרים. האלפים הדינרים מגיעים מדרום סלובניה עד צפון מונטנגרו.

בצפון המדינה משתרע אזור מישור וגבעות, הנקרא המישור הפאנוני ובו שוכנת הבירה זאגרב. השפלה הפאנונית מורכבת מחבל סלאבוניה וחבל קרואטיה המרכזית.

הנהרות הגדולים בקרואטיה הם הסאווה והדראווה. שניהם נשפכים אל נהר הדנובה, הזורם על גבולה המזרחי של קרואטיה.

ערים עיקריות בקרואטיה - זאגרב (708,000 תושבים), ספליט (190,000 תושבים), רייקה (167,000 תושבים), אוסייק (105,000 תושבים), זאדר (76,000 תושבים).

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחבל דלמטיה שבמערב קרואטיה, לאורך הים האדריאטי, ובחצי האי איסטריה שבצפון מערב המדינה שורר אקלים ים תיכוני. בשאר חלקי המדינה אקלים יבשתי. (אירופאי).

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה דתית: 72% קתולים, 14% נוצרים אורתודוקסים, 1.5% מוסלמים, 12.5% אחרים. חלוקה אתנית: 88% קרואטים, 4% סרבים, 1% בוסנים, 0.5% סלובנים, 0.5% הונגרים, 6% אחרים.

יהדות קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות קרואטיה מונה כיום כ-3500 יהודים. רובם מתגוררים בעיר הבירה זגרב, אך קיימות קהילות נוספות בערים ספליט, אוסייק, רייקה ודוברובניק. רוב הקהילות אינן פעילות[דרושה הבהרה].

בזגרב ישנן שלוש קהילות יהודיות. הקהילה הוותיקה ממוקמת ברחוב פלמוטיצ'בא, קהילה נוספת בשם בית ישראל וקהילת בית חב"ד. הקהילה היהודית וקהילת בית חב"ד מחזיקות גני ילדים יהודיים. כמו כן בקהילה קיים בית ספר יסודי יהודי קטן, על שם רון לאודר, שהוקם בשנת 2002.

לאחרונה ניכרת התקרבות של צעירים ומשפחות ליהדות[דרושה הבהרה].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות הבלקן
אלבניה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · טורקיה · יוון · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סרביה · קוסובו · קרואטיה · רומניה מפת מדינות הבלקן
מדינות ואזורים לחופי הים התיכון

איטליה · אלבניה · אלג'יריה · בוסניה והרצגובינה · טורקיה · יוון · ישראל · לבנון · לוב · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מצרים · מרוקו · סוריה · סלובניה · ספרד · צרפת · קפריסין · קרואטיה · תוניסיה


טריטוריות חסות של הממלכה המאוחדת: אקרוטירי ודקליה · גיברלטר


טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטינית · הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין
MediterraneanSeaFromIsrael.jpg
מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · בלארוס · טרנסניסטריה (בלתי מוכרת) · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סלובקיה · סרביה · פולין · צ'כיה · קרואטיה · רוסיה מפת אירופה הסלאבית