קרואטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת קרואטיה
Republika Hrvatska
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקו
מוטו לאומי אין
המנון לאומי מולדתנו האהובה
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה נשיא קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא קרואטיה זוראן מילנוביץ'
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת קרואטיה אנדריי פלנקוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית קרואטית
עיר בירה זאגרב 45°48′N 16°0′E / 45.800°N 16.000°E / 45.800; 16.000
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט הקרואטי עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[1] 56,594 קמ"ר (128 בעולם)
אחוז שטח המים 1.09%
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- תאריך
מיוגוסלביה
25 ביוני 1991
ישות קודמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במרץ 2024)
3,993,876 נפש (130 בעולם)
צפיפות 70.57 נפש לקמ"ר (144 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.16%
גילאי 15 - 24 10.76%
גילאי 25 - 54 39.77%
גילאי 55 - 64 14.24%
גילאי 65 ומעלה 21.06%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 70,965 מיליון $ (80 בעולם)
תמ"ג לנפש 17,768$ (71 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2022)
0.878 (39 בעולם)
מדד ג'יני 28.9 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע אירו‏ (EUR)
בנק מרכזי הבנק הלאומי של קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט hr
קידומת בין־לאומית 385
https://vlada.gov.hr/en האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הבנק הלאומי של קרואטיה

רפובליקת קרואטיהקרואטית: Republika Hrvatska, ‏האזנה?‏, הגייה: [xř̩ʋaːtskaː], תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן. קרואטיה גובלת בהונגריה בצפון, סלובניה בצפון מערב, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב. צורתה הגאוגרפית היא חצי סהר. ב-2009 הצטרפה קרואטיה לברית נאט"ו, ב-2013 הפכה למדינה ה-27 באיחוד האירופי, וב-2023 הצטרפה לאמנת שנגן ולגוש האירו והחליפה את מטבעה הרשמי קונה באירו[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של קרואטיה

הקרואטים הגיעו לאזור קרואטיה של היום במאה ה-7 לספירה. בראשית המאה ה-10 הם הקימו ממלכה משלהם. מאוחר יותר השתלטו עליה ההונגרים, ובתחילת המאה ה-12 הפכה "ממלכת קרואטיה" לחלק מהונגריה. במשך מאות שנים שהייתה נתונה לשלטון הונגרי, שמרה הישות הקרואטית על אוטונומיה.

במאה ה-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את רוב שטחי קרואטיה, ועל החלק הנותר השתלט בית האבסבורג. בסוף המאה ה-17 הצליחה האימפריה ההבסבורגית לכבוש את האזורים שהיו קודם לכן בשליטת העות'מאנים.

בשנת 1918 הצטרפה קרואטיה לחבלים נוספים באזור מערב הבלקן, ואלו ייסדו יחד את "ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים", אשר שמה שונה מאוחר יותר לממלכת יוגוסלביה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הקימו הכובשים הנאצים בקרואטיה ממשלת בובות של תנועת האוסטאשה בהנהגת הפשיסט הקרואטי אנטה פאבליץ' וזו השמידה מאות אלפי יהודים, צוענים וסרבים. הקרואטים תחת ממשלתו של פאבליץ' היו משתפי-הפעולה היחידים של הנאצים שהקימו מחנות-ריכוז של-ממש בעצמם, ותפעלו אותם באופן אכזרי גם לעומת הנאצים. הגדול באלו היה מחנה יאסנובאץ. בתום המלחמה הפכה קרואטיה לרפובליקה במסגרת יוגוסלביה.

ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה (גם שכנתה הצפונית סלובניה הכריזה על עצמאותה באותה שנה). בעקבות זאת פרצה מלחמה בין הקרואטים לסרבים. צבא יוגוסלביה, שבו היה רוב סרבי, תמך בסרבים. הסרבים כבשו במסגרת זו כ-30% משטחי קרואטיה. בשנת 1995, במהלך המלחמה בין סרביה לבוסניה, פתחו הקרואטים במלחמה נגד המובלעת הסרבית במרכז קרואטיה. הקרואטים ניצחו במערכה זו, אף על פי שנשמעה ביקורת בעולם לגבי האופן בו הלחימה בוצעה ויש שטענו שמטרתה הייתה טיהור אתני של קרואטיה מסרבים. לאחר סיום הלחימה קרואטיה הפכה לאחת המדינות היציבות בבלקן (יחד עם סלובניה).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה תורמת 19% מהתל"ג. המוצרים העיקריים הם כימיקלים, מוצרי אלקטרוניקה, פלדה, אלומיניום, נייר, מוצרי עץ, טקסטיל, ספינות, מוצרי נפט ומוצרי מזון. החקלאות תורמת 10% מהתל"ג. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, סלק, סוכר, חמניות, זיתים, פרי הדר, ענבים, ירקות, חזירים, בקר ועופות. קרואטיה עשירה באוצרות טבע ובהם נפט, פחם, ברזל וגז טבעי וכן יהלומים. הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות מספק כ-60% מתצרוכת החשמל.

כלכלת קרואטיה צמחה במהירות בשנים שלאחר מלחמת יוגוסלביה, והיא נחשבת למדינה מבוססת יחסית לשכנותיה היוגוסלביות (שנייה לסלובניה), אך האבטלה בה גבוהה.

קרואטיה ביקשה להצטרף לאיחוד האירופי ב-2003, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ביוני 2004. מאז אוקטובר 2005 קרואטיה ניהלה, במשך שש שנים, משא-ומתן להצטרפות לשורות האיחוד. ב-2011 נציבות האיחוד האירופי בבריסל מסרה כי קרואטיה התקבלה, וביולי 2013 הצטרפה כחברה ה-28 של האיחוד האירופי.

לצורכי המאבק בשחיתות שלטונית הוקם משרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. קרואטיה מדורגת במקום ה-55 (2016) מהיבט זה[6].

ביולי 2022 אושר צירופה של קרואטיה בתור החברה ה-20 בגוש האירו, אשר נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2023[7].

מגזר התיירות של המדינה הוא 20% מהתוצר[8] ו-16.9% מהתל"ג. מלבד הסתמכותה הרבה על תיירות, ענף היצוא המוביל של קרואטיה הוא דלק גולמי ומזוקק עם 4.27% ו־3.45% מהיצוא הכולל שלה, בהתאמה, ואחריהם תרופות ארוזות ומוצרים גולמיים לתעשיית הרפואה[9].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית קרואטיה מונה כ-3.8 מיליון תושבים (נכון ל-2021). תוחלת החיים עומדת על כ-78.2 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 1.6 ילדים לאישה.

חלוקה דתית: 72% קתולים, 14% נוצרים אורתודוקסים, 1.5% מוסלמים, 12.5% אחרים. חלוקה אתנית: 88% קרואטים, 4% סרבים, 1% בוסנים, 0.5% סלובנים, 0.5% הונגרים, 6% אחרים.

יהדות קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – יהדות קרואטיה, שואת יהודי קרואטיה

בתקופת השואה בקרואטיה הוחרם רכוש היהודים, הם גויסו בכפייה לעבודות פרך וחויבו לענוד טלאי צהוב. מגמה זו גברה לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941. יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. בקיץ 1941 החלו לפעול בקרואטיה מספר מחנות נוספים ובהם יאסנובאץ בו נרצחו כ-25,000 יהודים, וסיימישטה, בו נרצחו כ-7,500 יהודים. מבין כ-40,000 יהודי קרואטיה נרצחו כ-30,000 בידי הקרואטים והגרמנים. שרידי יהדות קרואטיה עלו ברובם לאחר השואה לישראל.

יהדות קרואטיה מונה כיום כ-3,500 יהודים. רובם מתגוררים בעיר הבירה זאגרב, אך קיימות קהילות נוספות בערים ספליט, אוסייק, רייקה ודוברובניק. רוב הקהילות אינן פעילות[דרושה הבהרה].

בזגרב ישנן שלוש קהילות יהודיות. הקהילה הוותיקה ממוקמת ברחוב פלמוטיצ'בא, קהילה נוספת בשם בית ישראל וקהילת בית חב"ד. הקהילה היהודית וקהילת בית חב"ד מחזיקות גני ילדים יהודיים. כמו כן בקהילה קיים בית ספר יסודי יהודי קטן, על שם רון לאודר, שהוקם בשנת 2002.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי קרואטיה נבחרים לתפקידם בבחירות כלליות אחת לחמש שנים, ויכולים לכהן עד שתי קדנציות ברציפות. משנת 2000 כיהן בתפקיד סטייפן מסיץ', פוליטיקאי עצמאי שהצטרף למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי ונבחר מטעמה. הוא כיהן בתפקידו עשר שנים. בפברואר 2010 נבחר לתפקיד איוו יוסיפוביץ', מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הקרואטית וכיהן בתפקיד חמש שנים. מפברואר 2015 כיהנה כנשיאת קרואטיה קולינדה גרבר-קיטרוביץ', האישה הראשונה בתפקיד זה. החל מפברואר 2020 מכהן בתפקיד זוראן מילנוביץ'.

הפרלמנט הקרואטי מכיל כ-151 נציגים הנבחרים מדי ארבע שנים על פי מחוזות בחירה הפרלמנט בנוי בצורה של בית מחוקקים חד-ביתי.

ראש ממשלת קרואטיה נבחר על ידי הנשיא. ראש ממשלת קרואטיה הנוכחי הוא אנדריי פלנקוביץ' (נכנס לתפקידו באוקטובר 2016). בשנים 20032009 כיהן כראש הממשלה איבו סאנאדר ממפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי. לאחר התפטרותו ב-2009, נבחרה לתפקיד ג'דרנקה קוסור ממפלגתו, האישה הראשונה בתפקיד.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – גאוגרפיה של קרואטיה, מחוזות קרואטיה

קרואטיה מצויה באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, ולה צורת חצי סהר ייחודית. היא גובלת בסלובניה מצפון מערב, הונגריה מצפון, בוסניה והרצגובינה, סרביה ומונטנגרו ממזרח. ממערב שוכן הים האדריאטי.

בדרום-מערב קרואטיה משתרע חבל דלמטיה, רצועת חוף ובה הרים קרסטים, המשתפלים בתלילות לים האדריאטי. לחבל דלמטיה ואיסטריה, שמצפון לו, משתייכים 1,185 האיים של קרואטיה, הפזורים בים האדריאטי מול קו החוף של קרואטיה.

מצפון-מזרח לדלמטיה מתנשאת שרשרת האלפים הדינרים, שם נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בקרואטיה, הר דינרה (1,830 מ'). רכס ולביט הוא הרכס המרכזי והגדול ביותר שבשרשרת ההרים. האלפים הדינרים מגיעים מדרום סלובניה עד צפון מונטנגרו.

בצפון המדינה משתרע אזור מישור וגבעות, הנקרא המישור הפאנוני ובו שוכנת הבירה זאגרב. השפלה הפאנונית מורכבת מחבל סלאבוניה וחבל קרואטיה המרכזית.

הנהרות הגדולים בקרואטיה הם הסאווה והדראווה. שניהם נשפכים אל נהר הדנובה, הזורם על גבולה המזרחי של קרואטיה.

ערים עיקריות בקרואטיה - זאגרב (708,000 תושבים), ספליט (221,156 תושבים), רייקה (167,000 תושבים), אוסייק (105,000 תושבים), זאדר (76,000 תושבים).

בקרואטיה מצויה העיר הום הנחשבת לקטנה ביותר בעולם המערבי, על פי ספר השיאים של גינס, ובה 23 תושבים בלבד, ביניהם שני ילדים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחבל דלמטיה שבמערב קרואטיה, לאורך הים האדריאטי, ובחצי האי איסטריה שבצפון מערב המדינה שורר אקלים ים תיכוני. בשאר חלקי המדינה אקלים יבשתי.

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של קרואטיה

קרואטיה הצטרפה לנאט"ו ב-1 באפריל 2009[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרואטיה – תבניות ניווט